לעצור את טבח המישרות
אויב השלום מהבית הלבן
פייסבוק العربية
₪10,405
עוד ₪9,595 להשגת היעד
תרומת סולידריות לקופת המאבק 2018
מאבק סוציאליסטי לא מקבלת מימון מטייקונים, מהממשלה או מקרנות הון. תמכו בנו, שתפו והצטרפו אלינו לבניית אלטרנטיבה סוציאליסטית.
שחיתות · העבודה המאורגנת · כלכלה · פוליטיקה · כיבוש ושלום · המזה״ת · בינלאומי · סטודנטים · נוער · נשים · להט״ב · בריאות · סביבה · היסטוריה ותיאוריה · התנועה
X


מאבק המרצים "מן החוץ"
על סף חתימה על הסכמים קיבוציים
בעקבות שביתות לא פשוטות שנערכו במאי–יוני נמצאים כעת המרצים והמרצות "מן החוץ" במכללה האקדמית ת״א–יפו ובמכללת שנקר על סף חתימה על הסכמים קיבוציים ראשונים

הדפסה

בעקבות השביתות של המרצים והמרצות "מן החוץ" במכללה האקדמית ת״א־יפו ובמכללת שנקר במאי–יוני, התגבשו במהלך המשאים־ומתנים בחודשים האחרונים טיוטות של הסכמים קיבוציים ראשונים בשתי המכללות. הנוסחים אמורים לעבור לדיון והצבעה באסיפות עובדים, כמקובל בארגוני עובדים דמוקרטיים — במקרה הזה, ארגון כוח לעובדים, בו התארגנו המרצים והמרצות.

עם זאת, סעיף אחד מאיים להגביל משמעותית את תחולת התנאים המשופרים שהושגו בהתאם ל"רף הכנסה", כך שנשקלת כעת אפשרות לנקוט צעדי מאבק נוספים כדי להבטיח שיינתן מענה לתביעות המרצים והמרצות. ועדי המרצים בשתי המכללות הפיצו סקר בקרב המרצים, ולפי תוצאות שכבר התפרסמו בשנקר, רוב המשיבים הביעו נכונות להיערך לסבב מאבק נוסף. ב־19 באוקטובר, שבוע לפני פתיחת שנת הלימודים בשנקר, מתוכננת שם אסיפת עובדים.

אורי בר־שלום אגמון מסכם את המאבק עד לשלב הזה.


לקראת סוף חודש יוני האחרון נערכו אסיפות עובדים בשתי מכללות ציבוריות — האקדמית תל אביב–יפו ושנקר ברמת גן — בהן מרצים ומרצות "מן החוץ" דנו והכריעו באופן דמוקרטי על סיום צעדי השביתה בהם נקטו, לאחר שהשיגו התחייבויות להישגים ראשוניים וחשובים במאבקם.

השביתות, שארכו 42 יום באקדמית יפו ו־22 יום בשנקר, הביאו לחתימת הסכמי מסגרת שאמורים לשמש בסיס לחתימה על הסכמים קיבוציים תקדימיים שישפרו באופן ישיר את מצבם של מאות מרצים ומרצות.

גזירות טרכטנברג

המרצים המוגדרים "מן החוץ" מהווים כ־70% מכלל המרצים ב־21 המכללות הציבוריות המתוקצבות על־ידי הוועדה לתכנון ולתקצוב (ות״ת) של המועצה להשכלה גבוהה. הם מפוטרים ומועסקים כל סמסטר מחדש, ללא צבירת ותק ותנאים סוציאליים ואינם מקבלים שכר על חודשי החופש.

על הרקע הזה, המרצים והמרצות בשתי המכללות התאגדו בארגון כוח לעובדים ויצאו למאבק.

זמן קצר לפני שתי השביתות האחרונות פירסם ות״ת, בראשות מנואל טרכטנברג, מתווה העסקה חדש שהוצג כאמצעי להבטחת הביטחון התעסוקתי של מרצים מן החוץ במכללות הציבוריות. אלא שהמתווה, שזכה לכינוי "גזירות טרכטנברג", כרך את המעבר למודל ההעסקה החדש בהרעת תנאי השכר של המרצים ונועד לחול רק על מספר מרצים קטן בעלי ותק של ארבע שנים ומעלה במישרה מלאה.

המתווה החדש שפירסם ות״ת הדגיש כי לא ניתן יהיה לשפר את מצבם של המרצים בצורה משמעותית ללא מאבק. ואכן, המרצים הצליחו לסחוט ויתורים מההנהלות ומוות״ת רק בזכות מאבק נחוש ושורה של צעדים ארגוניים שכללו השבתה ממושכת של השיעורים עד לסוף הסמסטר, ארגון כנסים והפגנות.

השביתה הארוכה באקדמית יפו כללה משמרות שביתה ופעילות הסברה אינטנסיבית של המרצים והמרצות עצמם שהופנתה לסטודנטים ולשאר העובדים במכללה. בדרך הזאת הצליח איגוד עמיתי ההוראה להשבית כמעט לחלוטין את הקורסים של המרצים מן החוץ.

בשתי המכללות המרצים זכו לשיתוף פעולה מצד קבוצות של סטודנטים שתמכו במאבק ושהשתתפו בהפגנות סולידריות ובמקרה של שנקר אף יזמו הפגנות בעצמם. מרצים מארגוני הסגל הזוטר באוניברסיטאות פרסמו הודעות סולידריות, ומרצים ממכללת ספיר, שהיתה עד לאחרונה המכללה הציבורית המאוגדת היחידה, תמכו במאבק ופעלו כדי לחזק את השביתות בשטח לצד פעילים ופעילות מארגון כוח לעובדים, מתנועת מאבק סוציאליסטי ומארגונים נוספים.

הישגים במאבק

המרצים בשנקר הצליחו להשיג התחייבות מצד ההנהלה כי שעת סטודיו של מרצה מן החוץ תתוגמל בדיוק כמו שעת הוראה פרונטלית, וזאת לאחר שהשכר עבורה קוצץ ב־25% על־ידי ההנהלה בעבר.

בשתי המכללות הוסכם כי מרצים מן החוץ בעלי ותק של שלוש שנים ומעלה יוגדרו כ"עמיתי הוראה", וזאת בניגוד למתווה המקורי של ות״ת שכאמור דרש ארבע שנות ותק. מרצים בעלי ותק של שלוש שנים ומעלה יזכו משנת הלימודים האקדמית החדשה לביטחון תעסוקתי גבוה יותר, יועסקו לאורך כל השנה ויזכו לשכר גם בחופשה שבין הסמסטרים.

בנוסף, המרצים הצליחו לאלץ את ות״ת להוריד את היקף המישרה שעתידה להיות מוגדרת כ"מישרה מלאה" לפי המתווה החדש מ־16 ל־14 שעות פרונטליות, כך ששכרם לשעה יגדל.

בכל זאת, המרצים והמרצות יצטרכו להיערך להמשך המאבק בשלב מאוחר יותר. גם אחרי השיפור בתנאים, אחוז גדול של מרצים לא יוכלו להיקלט כ"עמיתי הוראה" והמרצים עדיין מופלים בשלב הזה לעומת הסגל הזוטר באוניברסיטאות, שעבורם מישרה מלאה מוגדרת כ־8–10 שעות שבועיות.

להמשיך להתאגד!

המרצים בשתי המכללות נאלצו להיאבק לא רק מול ההנהלות אלא גם בוות״ת המייצג את האוצר והממשלה, ושם הם נתקלו במגבלה מסוימת ביחסי הכוחות.

בחודש יוני, בשלהי השביתה באקדמית יפו, שתי המכללות שבתו במקביל ומלבד הבעת סולידריות הדדית בין המרצים, הם גם הצליחו להיפגש במטרה לתאם צעדי מאבק משותפים.

בשאר המכללות הציבוריות, למעט ספיר, המרצים מן החוץ אינם מאוגדים, ולמרבה הצער, השביתות לא זכו בסבב הקודם לגב ארגוני ומעשי מארגוני "הסגל הבכיר" באותן מכללות וברמה הארצית, וגם לא מצד ארגוני הסטודנטים הרשמיים, או ארגוני המורים וההסתדרות הכללית שהיו יכולים בהחלט לעזור להפגין סולידריות ולהפעיל לחץ עצום על הממשלה.

ועדי המרצים בשלוש המכללות המאוגדות מבינים שכדי להכריח את ות״ת והממשלה לשנות מדיניות יש צורך בקידום של התאגדות במכללות נוספות. כך ניתן יהיה לסלול את הדרך להקמת איגוד ארצי אחד משותף שיאגד תחתיו את כלל המרצים והמרצות בכל המכללות, ואף את שאר העובדים במכללות, ובהמשך גם באוניברסיטאות.

מהבחינה הזאת ההתאגדות והישגי השביתות האחרונות במכללות צריכים כבר להיחשב כצעד קדימה עבור כלל המרצים והמרצות "מן החוץ", והם מוכיחים שוב שההתאגדות משתלמת ומביאה הישגים.



 


תנועת מאבק סוציאליסטי
ת.ד. 59187, תל אביב–יפו 6159101
info@socialism.org.il
054.818.44.61 | 054.818.44.62
מאבק סוציאליסטי היא תנועה סוציאליסטית הנאבקת למען חברה סוציאליסטית ודמוקרטית, המושתתת על צדק חברתי, שלום ושוויון. התנועה שותפה בוועד למען אינטרנציונל עובדים (CWI), ארגון סוציאליסטי בינלאומי המאגד תנועות ומפלגות סוציאליסטיות בעשרות ארצות ברחבי העולם.