₪8,260
עוד ₪11,740 להשגת היעד
תרומת סולידריות לקופת המאבק 2018
מאבק סוציאליסטי לא מקבלת מימון מטייקונים, מהממשלה או מקרנות הון. תמכו בנו, שתפו והצטרפו אלינו לבניית אלטרנטיבה סוציאליסטית.
מאבקים חברתיים · העבודה המאורגנת · כלכלה · פוליטיקה · כיבוש ושלום · המזה״ת · בינלאומי · סטודנטים · נוער · נשים · להט״ב · בריאות · סביבה · היסטוריה ותיאוריה · התנועה
X


דחיית שידורי התאגיד החדש
יו״ר הקואליציה: "התקשורת חופשית מדי"
נתניהו רוצה שידור ציבורי בלי קולות ביקורתיים ובלי עבודה מאורגנת ■ העיתונאים והעובדים ברשות השידור ובתאגיד הציבורי החדש יכולים לעצור את הפיטורים ואת ההתקפה על חופש העיתונות

הדפסה
"כאן". לוגו התאגיד הציבורי החדש

"התקשורת, היא כל הזמן נגד הליכוד. כנראה שהיא חופשית מדי", כך בפשטות הסביר יו״ר הקואליציה ח״כ דוד ביטן (הליכוד) את ההיגיון המנחה אותו, בדיון של ועדת הכלכלה של הכנסת.

שרת התרבות מירי רגב המשיכה עם ההיגיון של ביטן בישיבת הממשלה בה הוחלט לדחות את מועד עלייתו לשידור של תאגיד השידור הציבורי החדש: "מה שווה התאגיד אם אנחנו לא שולטים בו? השר צריך לשלוט. מה, נעמיד כסף ואז הם ישדרו מה שהם רוצים?"

ביטן ורגב מיהרו להודיע שהם מבטאים את עמדתם האישית בלבד. בין אם הדברים תואמו עם ראש הממשלה ובין אם לאו, הם מייצגים היטב את "רוח המפקד" הנושבת גם מ"ישראל היום", שופרו הפרטי של נתניהו. ב־2 באוגוסט שער ה"ביביתון" זעק באותיות קידוש לבנה: "התאגיד הגזים כאשר מנהליו, יוצאי גל״צ, גייסו עד כה עיתונאים שרבים מהם בעלי נטיית שמאל".

מאז תחילת שידורי הערוץ הראשון ב־1967, הוא היה כפוף, לפי חוק רשות השידור, ישירות לממשלה. כל הממשלות התערבו בתכנים ובמינויים בערוץ. האג׳נדה של עורכי הערוץ התיישרה בדרך כלל עם סדר היום הלאומני וקפיטליסטי של הממשלה. נתניהו ומקורביו לא מצליחים להסוות את הרצון העז שלהם להפוך את הערוץ הציבורי החדש, "כאן", באופן מובהק עוד יותר לשופר של השלטון.

ח״כ ביטן מציע להיפטר מהתאגיד החדש לאלתר, בין השאר משום שהממשלה כבר הצליחה לכפות על עובדי הערוץ הישן קיצוצי שכר ופיטורים. לאחר שהעבודה המאורגנת ברשות השידור כמעט רוסקה, "התאגיד הישן מוכן לכל רה־ארגון שהוא", מסביר יו״ר הקואליציה. כלומר הוא משער שיהיה קל יותר "לאלף" את העיתונאים בתאגיד הישן דווקא.

באמצע יוני, נתניהו עוד ניסה לטעון כי יזם את דחיית תחילת השידורים של "כאן" בשנה וחצי בגלל שהתאגיד החדש "עוד לא מוכן מבחינה מקצועית". ראשי התאגיד הפריכו את הטענה כי הדחייה נעשתה בהתאם לבקשתם — החלטת הממשלה בעניין הפתיעה אותם והתקבלה ללא כל התייעצות עימם.

בעקבות התנגדות שר האוצר משה כחלון, הממשלה החליטה לבסוף כי תחילת השידורים תידחה "רק" לאפריל 2017 תוך מתן אפשרות להקדים את המועד לינואר. עד לתחילת שידורי "כאן" רשות השידור תמשיך לפעול במתכונתה הנוכחית והמצומצמת, תוך חוסר ודאות לגבי עתידם של עובדיה. במקביל, פוגעת הדחייה בעיתונאים שכבר התחייבו להתחיל לעבוד בתאגיד החדש והתפטרו לשם כך ממקומות העבודה הקודמים שלהם. אך בעיקר משדרת הדחייה לעובדים העתידיים מי "הבוס" שצריך לרַצות בשידור הציבורי.

מטרות נתניהו הן שידור ציבורי ללא חופש עיתונאי וללא עבודה מאורגנת. שתי המטרות האלו הולכות יד ביד: עיתונאים לא מאוגדים הם עיתונאים שחרב הפיטורים מתהפכת כל הזמן מעל ראשם. לכן מופעל עליהם לחץ מוגבר להפעיל "צנזורה עצמית", מתוך חשש מהמנכ״ל הישיר או מהבעת "אי־נחת" מצד ראש הממשלה. התארגנות עובדים חזקה בשידור הציבורי היא תנאי הכרחי, אם כי בוודאי לא מספיק כשלעצמו, לעיתונות ביקורתית ומעמיקה יותר ולשידור ציבורי איכותי יותר.

לעצור את הפיטורים ההמוניים

לצד הבטחת הסרק ל"חופש מלחצים פוליטיים", המטרה המוצהרת של הקמת התאגיד החדש היתה שבירת העבודה המאורגנת וצמצום כוח האדם ברשות השידור. לפי חוק השידור הציבורי החדש, מספר העובדים בתאגיד שהוקם לא יעלה על 750 איש לעומת כאלפיים שנותרו ברשות השידור בעת אישור החוק בכנסת. לשם השוואה, ב־BBC הבריטי, המשמש כמודל עבור השידור הציבורי ברחבי העולם, עובדים כ־21 אלף איש ואישה, וזאת לאחר שנים של קיצוצים ופיטורים.

בעקבות משא ומתן שהתנהל בין יו״ר ההסתדרות אבי ניסנקורן לבין הממשלה, גדלה מצבת העובדים בתאגיד החדש ל־850 איש בשלב הראשון. עוד הוסכם שמחצית מעובדי רשות השידור ייקלטו בתאגיד החדש לעומת רבע שהיו אמורים להיקלט קודם לכן. אך הקליטה שלהם אינה אוטומטית: רבים מהעובדים התלוננו על ראיונות עבודה משפילים ושיבוץ לתפקידים שאינם הולמים את הכשרתם, לצד קיצוצי שכר דרסטיים.

ניסנקורן, טוען שהסכים לדחיית מועד תחילת שידורי התאגיד כדי לדחות את סגירת רשות השידור ואת פיטורי 1,200 העובדים שנותרו בה כעת לאחר שמאות מישרות כבר חוסלו בשנתיים האחרונות. ניסנקורן מסביר כי מצב זה עדיף גם בהתחשב בנזק הקטן יותר שייגרם ל־200 עובדי התאגיד שגויסו עד כה. מחצית מהם הם עובדי רשות השידור ולכן ממילא לא ייפגעו מהדחייה.

תפקידו של יו״ר ההסתדרות הוא בהחלט גם להגן על מישרותיהם של עובדי רשות השידור המאוגדים בהסתדרות, אבל דחיית הפיטורים של מחציתם והעסקת השאר בשכר מופחת ובתנאים גרועים יותר, הם לא בדיוק "מלחמה על עתידם של העובדים".

מאבק אמיתי על עתיד עובדי רשות השידור לא עולה בקנה אחד עם הקפאת המאבק נגד סגירת רשות השידור במהלך המלחמה בעזה בקיץ 2014, ועם העובדה שניסנקורן חתם אז על דיל עם הממשלה מאחורי גבם של העובדים. במקום לנהל משא ומתן עם הממשלה במחשכים, ראשי ההסתדרות היו צריכים להפעיל את התותחים הכבדים של העבודה המאורגנת ולממש את האיום בשביתת סולידריות של עובדי נמלי האוויר והים כדי למנוע את סגירת רשות השידור. אלא שניסנקורן אפילו לא הוביל מאבק על כך שההסכמים הקיבוציים מרשות השידור יוחלו במלואם על כל עובד שנכנס לתאגיד החדש — בין אם מדובר בעובדי רשות השידור או בגיוסים החדשים.

"הפרד ומשול"

אם לא די בכך שניסנקורן נמנע מלתת גב אמיתי למאבק של עובדי רשות השידור, הדרך בה פעל אף יצרה מצג־שווא כאילו קיימת סתירה בין האינטרסים העובדים ברשות השידור לבין העובדים בתאגיד השידור החדש.

חיים הר זהב, ציר בועידת ארגון העיתונאים, כתב בעמוד הפייסבוק שלו: "את האינטרס של ראש הממשלה ב'הפרד ומשול' הזה כולם מבינים: הוא הרי רוצה להרוג את העיתונות החופשית ואת השידור הציבורי. אבל למה אף אחד לא שואל את יו״ר ההסתדרות מה הוא קיבל תמורת השיסוי הזה של עובדים בעובדים, עיתונאים בעמיתיהם?"

ה"הפרד ומשול" מחליש את כוחן של שתי קבוצות העובדים, בשעה שמול התקפות הממשלה על התקשורת דרושה פעולה מאוחדת וחזקה.

ארגון העיתונאים הודיע מיד שהוא מתנגד נחרצות לדחיית תחילת שידורי התאגיד החדש. בהודעה מטעמו הוא ביקר את שיתוף הפעולה של ניסנקורן עם נתניהו ואת חוסר עירוב נציגי הארגון במהלך בעל השלכות כה דרמטיות לתחום עיסוקם ולעתיד העובדים שהוא מייצג. כמו כן, הדגישו בארגון העיתונאים כי "הניסיון לדחות את פתיחת התאגיד יפגע בכמאה עיתונאים ועיתונאיות שכבר הצטרפו לגוף החדש וגם בעובדי רשות השידור הישנה, שיאלצו להמשיך לקיים גוף חי־מת בתנאים ירודים".

בסופו של דבר לאיש מהעובדים בענף, ברשות השידור, בתאגיד החדש ובכלל, אין אינטרס במאות עובדים בתחום שייפלטו לשוק מחוסרי העבודה. לאיש אין אינטרס בהורדות שכר בתחום ובוודאי שלא בפירוק הוועד הקיים ברשות השידור, גם אם יש צורך לקיים אליו בחירות חדשות שיכללו את העובדים מהתאגיד החדש.

המאבק למען השידור הציבורי

אם ארגון העיתונאים יקדם מאבק למען קליטת כלל עובדי רשות השידור בתאגיד החדש באותן משכורות ובאותם תנאים, לצד השוואת שכר העיתונאים ושאר העובדים החדשים כלפי מעלה, הוא יכול ליצור שיתוף פעולה חזק עם ועד עובדי רשות השידור במאבק למען הגנה ושיפור התנאים של כלל העובדים בשידור הציבורי.

ההתנהלות עד כה מוכיחה שההגה במאבק הזה לא יכול להיות בידי הנהלת התאגיד החדש, לא בידי הנהלת רשות השידור הישנה ולצערינו גם לא בידי יו״ר ההסתדרות שאמור היה לייצג את העובדים.

העובדים ברשות השידור והעובדים המיועדים להיכנס לתאגיד השידור החדש יכולים ליזום אסיפת חירום משותפת לתכנון ותיאום צעדי מאבק מידיים למען שידור ציבורי עצמאי, למען הפרנסה של העובדים ולמען עבודה מאורגנת חזקה שתאבק למען שניהם.

אסיפה כזאת תוכל גם להחליט על הקמתו מחדש של "המטה להצלת השידור הציבורי" שיכלול את כלל הוועדים שמאגדים את העובדים המושפעים מהתהליכים הללו, ויאפשר לעובדים עצמם להחליט באופן דמוקרטי על הצעדים הבאים במאבק.

המשברים המתמשכים מסביב לתאגיד השידור הציבורי מראים שהוא רחוק מלהיות חופשי מלחצים פוליטיים כפי שהבטיחו יוזמי הרפורמה. התלות של התאגיד בשר התקשורת ובשר האוצר "מבטיחה" שלממשלה תמיד יהיו כלים למנוע סיקור של נושאים שלא נוחים להם או הובלת אג׳נדה ביקורתית מדי.

כדי לקיים שידור ציבורי, איכותי מגוון ופלורליסטי, שחופשי באמת מלחצי הממשלה וההון, הפיקוח על התקציבים ועל תכני השידור לא יכול להיות בידי הגורמים שהתקשורת אמורה לבקר. הניהול והפיקוח על השידור הציבורי צריכים להיות שקופים ודמוקרטיים והם צריכים להיות בידי נציגי העובדים, העיתונאים, היוצרים והציבור הרחב.



 


תנועת מאבק סוציאליסטי
ת.ד. 59187, תל אביב–יפו 6159101
info@socialism.org.il
054.818.44.61 | 054.818.44.62
מאבק סוציאליסטי היא תנועה סוציאליסטית הנאבקת למען חברה סוציאליסטית ודמוקרטית, המושתתת על צדק חברתי, שלום ושוויון. התנועה שותפה בוועד למען אינטרנציונל עובדים (CWI), ארגון סוציאליסטי בינלאומי המאגד תנועות ומפלגות סוציאליסטיות בעשרות ארצות ברחבי העולם.