פרשת ההתעללות בפעוטות על ידי הגננת כרמל מעודה בראש העין הציתה מחדש את מאבק ההורים נגד הפקרת חינוך הגיל הרך. תחום מעונות היום והטיפול בגיל הרך (גיל 3–0) מתנהל ללא כל הסדרה וכמעט ללא שום פיקוח — הפקרות מזעזעת כשמדובר בילדים חסרי ישע שגם לא תמיד מסוגלים לספר להוריהם על התנהלות בלתי תקינה במעון.

ביום הגשת כתב האישום נגד מעודה, אלפי הורים יצאו להפגין ואף לחסום צירי תנועה מרכזיים בתל אביב, חיפה, ירושלים ושורה של יישובים נוספים, כפי שנעשה שבוע קודם לכן במחאת יוצאי אתיופיה. כעת מתארגנת עצרת בכיכר רבין ב־27.7 בדרישה ל"מהפכה בחינוך לגיל הרך". מארגנות ההפגנה דורשות בין השאר: פיקוח ממשלתי על הגנים הפרטיים, הכשרה והשתלמויות לצוות המקצועי, תקציב הולם לגנים ושכר ותנאי עבודה הולמים לצוות.

ניצנים ראשונים של שינוי?

יום לאחר הפגנות ההורים, הודיע רוה״מ נתניהו על העברת תחום הגיל הרך ממשרד הרווחה למשרד החינוך — דרישה מרכזית עוד מהגלים הקודמים של מחאות ההורים, שעלתה גם מיו״ר הסתדרות המורים, יפה בן דוד. אך זמן קצר לאחר מכן הודיע היועמ״ש שלא ניתן לחוקק חוק כזה בתקופת ממשלת מעבר, כך שלמעשה מדובר בהבטחת בחירות בלבד. אך גם אם השינוי הזה אכן יקרה הוא צפוי להסתכם בהעברת האחריות בין משרדי ממשלה, מפני שנתניהו לא התחייב לתקצב את המהלך.

תוספת התקציב המינימלי שדרושה לחינוך לגיל הרך אחרי שנים של ייבוש תקציבי מוערכת בכ־8 מיליארד שקל. רשתות מעונות היום שנמצאות תחת פיקוח ממשלתי פירסמו תוכנית שתמנע את המשך הקריסה שלהם כתוצאה ממחסור בתקציבים. התוכנית תואמת לדרישות העולות במחאת ההורים, ועלותה 2 מיליארד שקלים נוספים.

אלא שממשלת המעבר כבר העבירה קיצוץ רוחבי בכל משרדי הממשלה, כולל החינוך והרווחה האחראי כיום על תקצוב המעונות המפוקחים. אחרי הבחירות הקרובות צפוי כנראה קיצוץ נוסף במטרה לגלגל את הגירעון בקופת המדינה אל פתחם של העובדים והעניים והשירותים הציבוריים הנחוצים להם.

מיקסום כוחות

בתחום החינוך לגיל הרך נדרש שינוי עומק שעולה לא מעט כסף. ברור שנתניהו רוצה להימנע ממחאות ערב בחירות, אבל מתן מענה לדרישות ההורים יאלץ את ממשלת המעבר, או כל ממשלת הון קפיטליסטית אחרת, ללכת נגד ההיגיון של עצמה ולתקצב במקום לקצץ.

יש דרך לתקצב מעונות חדשים ומפוקחים עם מטפלות בשכר הולם, ללא הרחבה של הגירעון וללא קיצוץ בשום שירות חיוני אחר: העלאת המס על בעלי ההון והתאגידים הגדולים במשק לצד הלאמת משאבי הטבע. אך אלו דברים שאף ממשלה קפיטליסטית לא תעשה אלא אם תעמוד מול לחץ אדיר. לכן יש צורך במקסום הכוח של מחאת ההורים.

יש לדרוש מיו״ר הסתדרות המורים להתגייס לטובת הצלחה מלאה של המאבק, ולדרוש תקצוב מלא של החינוך לגיל הרך ולא רק העברה פורמלית של התחום ממשרד הרווחה למשרד החינוך. הסתדרות המורים צריכה לגבות את הדרישה הזאת לא רק באמצעות מכתבים לרוה״מ או פוסטים בפייסבוק אלא על ידי הפעלת כוח ארגוני, כולל עיצומים ושביתות בהתאם לצורך. יש לדרוש מיו״ר ההסתדרות הכללית, שהסתדרות המורים היא חלק ממנו, לגבות את המחאה גם בעיצומים ואסיפות הסברה במקומות עבודה אחרים במשק.

מאבק מאוחד

הסבב הקודם של מחאות ההורים התרחש לפני יותר משנה — חודשים ספורים לפני שביתת הלהט״ב, המאבק נגד חוק הלאום ושביתת הנשים. כל המחאות האלו שיקפו חוסר אמון עמוק בממשלת ההון הגזענית שמתפרץ עכשיו שוב במחאת יוצאי אתיופיה, במחאה נגד מינוי רפי פרץ ההומופוב והגזען לשר החינוך, שביתת האחיות ועוד.

שילוב כוחות בין כלל ההתארגנויות והקבוצות במחאות ההורים, למאבקים אחרים ולארגוני עובדים, הורים ותלמידים — באמצעות הקמת מטה מאבק להצלת החינוך — ימקסם את הכוח שלה ויתרום להובלת שינוי אמיתי בסדר העדיפויות בחברה.

זה צריך להיום גם הקו המנחה בארגון העצרת הארצית במוצ״ש — שילוב כוחות וחיבור מאבקים והפניית המאבק נגד מדיניות שלטון נתניהו. בניגוד לכך, נראה כי המארגנים בחרו לארגן עצרת "א־פוליטית" בהנחייתו של מחנה הטלוויזיה אברי גלעד. גלעד הוא מכשול בפני הרחבת המאבק. הוא לא יעזור, בלשון המעטה, לגייס לעצרת את הציבורים שהתבטא נגדם בצורה גזענית — ערבים, יוצאי אתיופיה ומבקשי מקלט.

המחאה הזאת יכולה להתחבר לכל נפגעי שלטון נתניהו, לכל מי שחווה אפליה ואטימות מצד הממסד ולבנות מאבק רחב למען חינוך חינם מגיל 0 ועד לאוניברסיטה תחת פיקוח דמוקרטי של נציגי הורים, גננות, מורות ותלמידים.