פורום הנהגה של ההסתדרות הרפואית (הר״י) יתכנס מחר (שני) כדי להחליט על הצעדים הארגוניים שיינקטו, לאחר שמזכירות הארגון הסמיכה אותו בחמישי, 13.7, "להיאבק בכל האמצעים העומדים לרשותה נגד 'ההפיכה המשפטית'... לרבות צעדים ארגוניים משמעותיים".

ביום בו התכנסה המזכירות התפרסם מכתב המיועד ליו״ר הר״י ציון חגי, בחתימת למעלה מאלף רופאות ורופאים, יהודים וערבים. במכתבם הם קראו "להכריז על שביתה כללית במערכת הרפואה עד גניזה מוחלטת של ההפיכה". במכתב נוסף מאות סטודנטיות וסטודנטים לרפואה קראו להר״י ולארגון המתמחים.ות לרפואה 'מרשם' להכריז על שביתה. הגברת הלחץ "מלמטה" היא גם תוצר של אסיפת המחאה המוצלחת שהתקיימה יומיים קודם, בבוקר יום המחאה הארצי ביום שלישי, 11.7.

באותו בוקר, רופאים ורופאות, סטודנטים וסטודנטיות, אחיות, ועוד מילאו את האולם במוזיאון תל אביב עד אפס מקום. רבים ישבו על המדרגות או נשארו בחוץ. את האסיפה (בה השתתפו גם החתומים על כתבה זו, העובדים במערכת הבריאות) יזמו התארגנויות המחאה "החלוקים הלבנים" ו"אין בריאות נפש בלי דמוקרטיה" — בדרישה לנקוט מיידית צעדים ארגוניים. דרישה זו עמדה במרכז האסיפה, לצד הסברה אודות הסכנה בחקיקה לביטול או "ריכוך" עילת הסבירות, ואיך היא משתלבת בשאר איומי הממשלה, כולל כנגד העבודה המאורגנת.

הדס שהרבני־סיידון (בריאות הנפש) ודורון קופלמן (החלוקים הלבנים) דרשו מהר״י להכריז על צעדים אופרטיביים, והתייחסו לסקר פנימי מקיף לפיו 90% מהרופאות והרופאים מתנגדים לחקיקה. שהרבני־סיידון קראה מפורשות ליו״ר הר״י וליו״ר ההסתדרות הכללית בר־דוד להשבית את המשק מיידית — ובתגובה הקהל הרב נעמד ופתח בתשואות.

לאחר מכן עלה יו״ר ארגון רופאי המדינה בהר״י זאב פלדמן, תוך כדי שהקהל קוטע את דבריו בקריאות "שביתה!". פלדמן הסביר כי מזכירות הר״י תתכנס רק ביום חמישי (13.7) ובתגובה הקהל צעק: "היום! היום!". רבים החלו לעזוב את האולם ולהצטרף להפגנה הסמוכה של "הגלימות השחורות", התארגנות המחאה של עורכי הדין.

התסכול מגרירת הרגליים של הנהגת הר״י פגע בנוכחות בדיון הפתוח החשוב שתוכנן להמשך האסיפה. בדיון עצמו עלו שאלות לגבי השלכות משפטיות של התפטרות מחאה, אך גם המשיך הלחץ על נציגי הנהגת הר״י להכריז על שביתה. נציין כי ביום השביתה הכללית במרץ הקדימה הר״י את ההסתדרות הכללית בהכרזת השביתה. עלתה גם קריאה להר״י לקיים אסיפות הסברה בבתי החולים כדי להתארגן למחאה ולשביתה.

להגביר את הלחץ מלמטה

לא צריך לחכות להנהגת הר״י. כבר עכשיו לארגן אסיפות מחאה בבתי החולים, במרפאות הקהילה ובפקולטות לרפואה שישמשו גם להסברה ומענה לשאלות, אך בעיקר לדיון והחלטה על צעדי מאבק, כמו הצטרפות משותפת להפגנות בשבוע הקרוב, שביתות חלקיות במחלקות ובבתי חולים וארגון משלחות למקומות עבודה נוספים לצורך קיום אסיפות משותפות. "שטח פעיל" יסייע למנוע מסמוס של רוח ההחלטה שהתקבלה במזכירות הר״י, ולהחליט על צעדי שביתה במקרה הצורך מבלי לחכות להוראות ואישורים מהיו״ר ציון חגי. האסיפות צריכות לעודד גם את שאר עובדות ועובדי מערכת הבריאות, כולל אלה המאוגדים בהסתדרות הכללית, לארגן אסיפות דומות.

כדי להכריע את הממשלה צריך להרחיב את המאבק לעוד קבוצות של עובדות ועובדים, יהודים וערבים, לעוד מקומות עבודה ולכלל העבודה המאורגנת ומעמד העובדות והעובדים בחברה. הממשלה הזו מתכננת עוד ייבוש והפרטה של מערכת הבריאות, שמצבה כבר כיום מסוכן באופן בלתי סביר. תורנות של 26 שעות זה לא סביר, מאושפזים במחלקה פסיכיאטרית שישנים במסדרון זה לא סביר, רק 45% מהוצאות הבריאות ממומנות באמצעות תקציב המדינה — זה לא סביר.

קידום ביטול עילת הסבירות נעשה גם מכיוון שיש בקואליציה גורמי ימין קיצוני שחושבים שסביר לתת קדימות ליהודים בקבלת טיפול רפואי, או שסביר לסרב לתת טיפול רפואי ללהטב״ק. המאבק צריך להיות משולב גם בהתנגדות לכל סוג של אפליה במתן שירות רפואי ובכלל ובמאבק להרחבת זכות ההתארגנות והשביתה, לתוספות שכר ותקציב למערכת הבריאות המיובשת. הרחבת הדרישות תסייע לרתום שכבות נוספות בציבור ולהחליש עוד יותר את הממשלה המסוכנת הזו.