מאבקים חברתיים · העבודה המאורגנת · כלכלה · פוליטיקה · כיבוש ושלום · המזה״ת · בינלאומי · סטודנטים · נוער · נשים · להט״ב · בריאות · סביבה · היסטוריה ותיאוריה · התנועה
X


רוסיה
להט״בים למען דמוקרטיה לכולם
על המחאה נגד חוק חדש האוסר על "הטפה להומוסקסואליות" בסנקט־פטרבורג, על רקע ההתעוררות הפוליטית הכללית ברוסיה

הדפסה

בסוף פברואר אישר הפרלמנט המקומי של סנקט־פטרבורג חוק האוסר על "הטפה להומוסקסואליות". החוק מאיים בקנסות כבדים של עד מיליון וחצי רובל (כ־190 אלף שקל) על כל ביטוי פומבי של מיניות או זהות מגדרית שאינה הטרוסקסואלית, לרבות פעילות של ארגוני זכויות להט״ב בעיר. החקיקה, שעלולה להתפשט למחוזות נוספים ברוסיה, מתרחשת שלא במקרה על רקע ההפגנות הגדולות ביותר נגד המשטר מזה 20 שנה. הכינוי "הנוכלים והגנבים" הנזכר במאמר, הפך לכינוי הפופולרי של חברי מפלגת השלטון "רוסיה המאוחדת" בעקבות המחאה.


האמת היא שהחוק ההזוי הזה, אפילו לא מצריך יותר מדי הסברים לגבי מה שכל כך הזוי בו. השאלה המהותית היא מהי המטרה שחוק כזה נועד לשרת בזמן ההתעוררות הפוליטית ההמונית ברוסיה.

"פשע, שחיתות, ניאו־נאציזם, עוני, שוויון זכויות להומואים... נחשו במה הם החליטו להילחם? עור כהה, משקפיים, שיער ג׳ינג׳י, גובה... תנחשו מה עוד יאסרו?" — עם שלט כזה יצא להפגנת יחיד, אחד ממתנגדי החוק. האם צריך בכלל להזכיר שוב, שהמטרה המרכזית של ה"מחוקקים" מסנקט־פטרבורג הייתה לגרוף הון פוליטי עבור מפלגת השלטון לקראת הבחירות לפרלמנט של הבירה השנייה?

לעמיתיו של חבר הפרלמנט ויטלי מילונוב לא היה די כוח בשביל לטפל באבטלה או בשחיתות, אז הם החליטו לטפל ב"שעיר לעזאזל" התורן — הומואים, לסביות ושאר האזרחים בעלי זהות מינית שונה. במידה מסוימת, זה הצליח להם. מילונוב זכה במספר שיא של קולות במחוז הבחירה שלו, החוק עבר הלכה למעשה, אך השתלשלות האירועים הייתה שונה מהציפיות של "הנוכלים והגנבים".

פעילי ה־CWI, יחד עם פעילי שמאל אחרים, פעילי זכויות להט״ב וזכויות אזרח, השתתפו באופן פעיל בקמפיין נגד ההומופוביה והסקסיזם שהרימו ראש על רקע תעמולת הבחירות הפופוליסטית של המשטר, עוד בחודשי הקיץ והסתיו של השנה שעברה. הפונקציונרים המושחתים של מפלגת השלטון לא מצאו שום דבר טוב יותר להתעסק בו מאשר סוגיית "הדמוגרפיה והמוסר" וזאת באמצעות הגבלת זכות הנשים לבצע הפלה ואיסור על מה שהם מכנים "תעמולה הומוסקסואלית".

מתכנני הצעת החוק טענו שהיוזמה שלהם לא פוגעת בזכויות להט״ב, אלא נועדה להגן על ילדים. כמובן שזו לא האמת. החוק מכוון נגד הרוב המוחלט של האוכלוסייה — מבוגרים וילדים, ולא רק להט״בים. למה? כי הפוליטיקאים שמטפחים דעות קדומות ברבריות לטובת האינטרסים שלהם, רוצים לאסור על הפצת מידע מהימן על מיניות האדם. במקום חינוך מיני, דור המתבגרים יקבל מנה גדושה של מיתוסים ודעות קדומות, שעה שהומואים ולסביות ייכלאו בגטאות. מתבגרים להט״בים לא יוכלו לקבל עזרה ותמיכה מקצועית, דבר שיגדיל את מספר המחלות, הדיכאונות וההתאבדויות. על כך צריך לומר תודה ל"נוכלים" בעלי המוסריות הגבוהה מסנקט־פטרבורג, שאינם דואגים לרווחה, לזכויות ולחירות הרוב, אלא רק לכסא ולארנק שלהם.

אירועי המחאה הרבים נגד מהלך החקיקה, מסיבות העיתונאים, והפצת מסרי המחאה גם בתוכניות אירוח ועימותים טלוויזיוניים, לא עצרו את ההומופובים בשלטון. הם העלו את ההצגה שלהם בשתי מערכות: מערכה ראשונה לקראת הבחירות לפרלמנט (הארצי והמקומי) ומערכה שנייה לקראת הבחירות לנשיאות. באופן כללי, הבמאים עשו את עבודתם, אך ההתנגדות שהם נתקלו בה הייתה עזה. במהלך ההתרחשויות, ה"ניצבים" השקטים הפכו לשחקנים פעילים והתסריט השתנה בניגוד לרצון הכותבים והבמאים.

בדצמבר, ינואר ופברואר, קבוצות של פעילי ופעילות להט״ב וזכויות נשים הגיעו להפגנות ההמוניות ולעצרות המחאה נגד השלטון עם הסיסמאות והמסרים שלהם. בדצמבר עדיין היה צורך להדוף התקפות פיזיות בהפגנות מצד הימין הקיצוני וגורמים הומופוביים, אבל בפברואר עשרות פעילי להט״ב הגיעו להפגנות המחאה ההמוניות וצעדו ברחובות מוסקווה מבלי שתופעל נגדם אלימות כלל.

פעילי להט״ב הפתיעו את הפוליטיקאים וגם את עצמם, בכך שהפכו לגורם פוליטי משפיע. גם אם הדבר עשוי להישמע מוזר לחלק מהאנשים, פעילי ופעילות זכויות להט״ב וזכויות נשים, היו אלה שיצאו להפגנות המחאה בצורה העקבית ביותר נגד "רוסיה המאוחדת", בתקופה שלפני הבחירות לפרלמנט. לכן, לא היה זה מפתיע שפעילי זכויות להט״ב מצאו עצמם בחזית המאבקים של החורף שעבר ברוסיה, החל מההשתתפות והמעצרים בהפגנת הענק ב־5 בדצמבר במרכז מוסקווה (יום לאחר הבחירות לפרלמנט).

למרות כל הזיופים בבחירות לפרלמנט של סנקט־פטרבורג, מפלגת "יאבּלוקו" ("תפוח") הליבראלית, שרבים מנציגי ארגוני הלהט״ב תולים בה תקוות מסוימות, הצליחה להגיע להישגים יפים. במידה לא מעטה, יאבלוקו הצליחה בזכות תמיכתם של מצביעים להט״בים וזאת למרות העובדה שבמצע שלה היא עדיין לא יוצאת בצורה מפורשת נגד הומופוביה. הסיעה של יאבלוקו הייתה היחידה שהצביעה נגד החוק ההומופובי בקריאה השניה והשלישית. זהו ניסיון פוליטי חשוב. הזכויות של הקבוצה ה"שקופה" הופכות לחלק מהשיח הפוליטי, וכל הארגונים הפוליטיים השמאליים והליבראליים נאלצים לנקוט עמדה בסוגייה שנחשבת ברוסיה כמשהו ש"לא נוח" לדבר אליו.

המושג "גאווה" קיבל משמעות חדשה עבור פעילי זכויות להט״ב ברוסיה בחורף האחרון כתוצאה מהניסיון שחוו. אדם לא צריך להתגאות בלאום שלו, בשפה ובטח לא בנטייה המינית, אלא במאבק האמיץ שלו, ובהישגים שהוא מביא. לפעילי זכויות הלהט״ב ברוסיה יש בהחלט במה להתגאות.

אמנם הקרב נגד החוק ההומופובי ככל הנראה נכשל, כמו קרבות רבים אחרים למען שימור זכויות סוציאליות ודמוקרטיות, אבל המאבק ממשיך. מעבר לכך, בניגוד לדעה הרווחת, אדגיש כי העימות עם הנציגים והדוברים הרבים של השלטון הוא לא המאבק החשוב ביותר כיום. דרך ההפסד בקרב נגד החוק, הלהט״בים הצליחו להביא לפריצת דרך חיובית במערכה הראשית — המערכה על המודעות והסולידריות של החברה.

כיום התקשורת כבר לא מציגה את הלהט״ב כפרובוקטורים בהפגנות האופוזיציה. ללהט״בים כיום, כמו לשאר האזרחים שמאסו במצב, יש מקום במחאה ובמאבק הרחב. יחד עם זה, עצם ההשתתפות של פעילי זכויות להט״ב במחאה נגד השלטון אינה הופכת אוטומטית את מצבם הנוכחי ואת עתידם לוורודים.

יהיה זה נאיבי להניח שכל העניין שעליו יש למחות ולהיאבק מסתכם בזיופים בבחירות. המצב החברתי־כלכלי ברוסיה טעון שיפור, בלשון המעטה. רוב העובדים, הסטודנטים, נתמכי הסעד, גמלאים והמשרתים בצבא, יצטרכו לשלם את החשבון על כך אחרי ה"בחירות" לנשיאות. בתקופה כזאת הקליקה השלטת זקוקה לאמצעים שונים כדי לקדם מדיניות של "הפרד ומשול".

ההומופוביה הופכת לרעל עבור תנועת המחאה החברתית, ממש כמו הלאומנות. ה"נוכלים" בשלטון משתמשים ברעל הזה בצורה מיומנת בשביל לפלג את האנשים העובדים. תרופת הנגד לכך היא רק הסולידריות שלנו במאבק למען אינטרסים משותפים, ולמען הזכויות החברתיות והדמוקרטיות של כולנו.

זכויות שוות לכולם זה האינטרס של הרוב. להפגנות ההמוניות שהתקיימו ברוסיה בסוף פברואר הגענו עם הסיסמאות: "מי שצריך את החוקים ההומופוביים הם הנוכלים והגנבים", "לא להומופוביה, כן לשוויון זכויות!". החברה בכללותה לא מרוויחה כלום מהומופוביה מלבד אלימות, חרדה, דעות קדומות ושסעים, ואפילו השמרנים הקיצוניים לא זקוקים לחוקים מהסוג הזה כל עוד הם לא חלק מצמרת השלטון הרקובה. רק "הנוכלים והגנבים" צריכים אותם, כדי לפלג את המעמדות הנמוכים ולשמר את השלטון.

אנחנו, הרוב העובד, זקוקים לחוקים אחרים ולפוליטיקה אחרת לגמרי — חוקים שיבטיחו פרנסה, זכויות וחופש בחירה והתפתחות לכל אחד ולכולם. הדרך לשם עוברת באחדות במאבק ולא בהתלכדות סביב השלטון.

*   תרגם לעברית: יאן פינקס.


 


תנועת מאבק סוציאליסטי
ת.ד. 59187, תל אביב–יפו 6159101
info@socialism.org.il
054.818.44.61 | 054.818.44.62
מאבק סוציאליסטי היא תנועה סוציאליסטית הנאבקת למען חברה סוציאליסטית ודמוקרטית, המושתתת על צדק חברתי, שלום ושוויון. התנועה שותפה בוועד למען אינטרנציונל עובדים (CWI), ארגון סוציאליסטי בינלאומי המאגד תנועות ומפלגות סוציאליסטיות בעשרות ארצות ברחבי העולם.