₪5,935
עוד ₪14,065 להשגת היעד
תרומת סולידריות לקופת המאבק 2018
מאבק סוציאליסטי לא מקבלת מימון מטייקונים, מהממשלה או מקרנות הון. תמכו בנו, שתפו והצטרפו אלינו לבניית אלטרנטיבה סוציאליסטית.
מאבקים חברתיים · העבודה המאורגנת · כלכלה · פוליטיקה · כיבוש ושלום · המזה״ת · בינלאומי · סטודנטים · נוער · נשים · להט״ב · בריאות · סביבה · היסטוריה ותיאוריה · התנועה
X


רוסיה
50 אלף יצאו למחות לאחר הרצח של נמצוב
המשבר הכלכלי מחריף, התפרצויות חברתיות בפתח

הדפסה

"המצעד נגד המשבר", שאמור היה להתקיים ביום ראשון (1.3) במוסקבה ביוזמת האופוזיציה הליברלית, נהפך למפגן מחאה נגד טרור לאחר שאחד ממארגניו, בוריס נמצוב — מנהיג המפלגה הרפובליקנית של רוסיה — נורה למוות בידי מתנקש כשחלף בשעת לילה על פני הקרמלין יומיים קודם.

המשטרה וועדת החקירות של רוסיה הגיעו לזירת הרצח תוך עשר דקות, אבל חסימת הכבישים שנועדה ללכוד את הרוצח לא הביאה לתפיסתו של איש. תוך שעות ספורות החלה המשטרה לשחרר הצהרות לתקשורת שהבהירו כי כיוון החקירה הראשי הוא להטיל את האשמה על חברי האופוזיציה, "סוכנים אוקראינים" או אפילו בני משפחה קנאים, וכי "יכול להיות שהרצח בוצע כפרובוקציה שמטרתה לערער את המצב הפוליטי במדינה". בהתייחסותה רק למניעים אלה מתעלמת המשטרה ממספר אפשרויות אחרות: למשל שנמצוב נורה בהוראה ישירה של השלטונות, או בידי גורמים סוררים מתוך מנגנון המדינה או בידי בריוני ימין שתומכים במשטר.

הרצח אירע גם על רקע המתיחות הגוברת בין המשטר הלאומני־קפיטליסטי של פוטין לבין ארצות הברית ושאר מעצמות המערב האימפריאליסטיות, שנקטו עיצומים נגד רוסיה בעקבות הסכסוך באוקראינה.

בהתחשב בהיסטוריית הטיוחים של מקרי רצח מהסוג הזה, אי־אפשר לתת אמון בחקירה הרשמית הנוכחית של רצח נמצוב. יש לקיים חקירה שקופה ועצמאית של כל הממצאים והאפשרויות, שתנוהל באמצעות ועדה שתורכב מנציגים נבחרים של ארגונים חברתיים ופוליטיים עצמאים ושל ארגוני עובדים שונים, כדי לוודא שהרוצחים והמזמינים של הרצח יועמדו לדין.

אמנם יהיה קשה לאתר את האדם שירה בנמצוב (אף שבכמה מקרים דומים בעבר מבצעי הרצח הועמדו לדין בעוד שזהותו של מזמין הרצח נותרה עלומה), אך ברור שהאווירה הפוליטית של התקופה האחרונה יצרה את התנאים בהם ניתן היה לצפות להתרחשות מסוג זה. לאורך החודשים האחרונים — מאז שחצי־האי קרים הסתפח לרוסיה, והנשיא פוטין דיבר על קיומו ברוסיה של "גיס חמישי, חבורה נואשת של בוגדים במולדת" — אמצעי התקשורת שבשליטת המדינה הוצפו בתעמולה נגד האופוזיציה. אתרי אינטרנט מיוחדים, שהוקמו על־ידי קבוצות התומכות בקרמלין, פירסמו רשימות של פוליטיקאים מהאופוזיציה תחת הכותרת "בוגדים" ועם קריאה משתמעת לפעול נגדם.

ערוץ טלוויזיה מרכזי אמור היה לשדר פרק נוסף בסדרה "האנטומיה של המחאה" (סדרה תיעודית פרו־ממשלתית ידועה־לשמצה המכפישה את מארגני המחאה של 2011–2012 ברוסיה), שבה נטען כי אישים דוגמת נמצוב הם סוכנים בתשלום של הממשלה ה"פשיסטית" בקייב. בהתחשב בעובדה שפוטין הכריז באחרונה על 27 בפברואר (היום בו בוצעה ההתנקשות) כ"יום חג" חדש — יום הכוחות המיוחדים — המציין את השתלטות הכוחות המיוחדים של רוסיה על הפרלמנט בקרים ואת החלפת ראש הממשלה הקודם בראש ממשלה פרו־רוסי, לא נדרש דמיון רב בשביל לראות כיצד קבוצה של "פטריוטים" יכלה לנצל את המאורע כדי לטפל באותו "בוגד". סביר באותה מידה לשער שהרצח בוצע בהוראה שהגיעה מתוך מנגנוני המדינה כדי לנסות להרתיע את תנועת האופוזיציה.

"מחאת בולוטניה"

נראה כי הרצח של נמצוב הוא מכה נוספת להנהגה של "מחאת בוׂלוׂטניה" — תנועת המחאה (על שם כיכר מרכזית במוסקבה) שהתפתחה נגד זיופי הבחירות ב־2011–2012. חלק מהמנהיגים נמצאים במעצר בית, אחרים ברחו לגלות. אך מכיוון שהתנועה הונהגה על־ידי "ליברלים", היא לא ייצגה אתגר משמעותי למשטר של פוטין. למעשה, נמצוב היה אהוד רק בקרב שכבת המשכילים בערים הגדולות. הוא התנגד למלחמות בצ׳צ׳ניה ובאוקראינה, אבל מנקודת מבט של האינטרסים של חלק מהאליטות. במשך תקופה, נמצוב כיהן כסגן ראש ממשלה או מושל מקומי, והיה מזוהה מאוד עם מדיניות ההפרטה הפרועה ("דוקטרינת הטיפול בהלם") בתקופת הנשיא בוריס ילצין. זו הובילה להתרוששותם של מיליוני רוסים בזמן שהאוליגרכים החדשים בזזו את הנכסים הכלכליים של המדינה.

בדיוק מפני שהתמיכה בהם בחברה היתה מוגבלת, מארגני צעדת המחאה מהאופוזיציה הליברלית ניסו להרחיב את הפנייה שלהם לציבור באמצעות ארגון צעדה "נגד המשבר", אלא שהדרישות שלהם הסתכמו במאבק נגד השחיתות.

המשטר הרבה יותר מוטרד מפיצוץ חברתי כתוצאה מהמשבר הכלכלי המחריף במדינה. האינפלציה עוברת את ה־20% ומספר המובטלים צפוי לגדול ב־40% השנה, שעה שהעיתונות המקומית באזורים השונים של רוסיה מלאה בידיעות על פיטורים וקיצוצי שכר. מעל 20% מהמעבידים הודו שקיצצו בשכר. הן מעמד העובדים והן מעמדות הביניים עלולים לעמוד פעם נוספת בפני חורבן.

המצב ב"מפעל הקרונות של אוּרל" (Уралвагонзавод) במערב סיביר ממחיש את הסכנות שהמשבר טומן עבור משטר פוטין. המפעל הפך לידוע־לשמצה ב־2012, כשהמשטר הסיע עובדים מהמפעל להפגנות נגד "מחאת בולוטניה" ובעד פוטין. עובד "אמיתי" מהמפעל (למעשה מנהל) הוצג כנציג אותנטי של מעמד העובדים, והבטיח "להגיע ולנקות את הכיכר מה'עיזים'". כיום מעל 5,000 עובדים פוטרו מהמפעל, ואחרים מתלוננים על קיצוץ שכרם מ־50 אלף רובל (כ־3,350 שקל) בחודש ל־20 אלף רובל (כ־1,350 שקל). אף שנראה כי בשלב הזה העובדים מוכנים להדק את החגורה, המצב הזה לא יימשך לנצח.

בצעדת המחאה שנערכה בעקבות ההתנקשות, פעילים של ה־CWI ברוסיה הפיצו מעל 4,000 פלאיירים שהזהירו כי "היום רצחו את נמצוב, מחר יהיו אלה עובדים וסטודנטים", וקראו למחאה לשנות כיוון ולפנות למעמד העובדים דרך שילוב בין דרישות לדמוקרטיה לבין מאבק להגנה על משכורות, מישרות, בריאות וחינוך, ולמען העברת הבנקים והתאגידים הגדולים לידיים ציבוריות כדי שהחברה תתנהל לטובת הרוב ולא לטובת רווחי בעלי ההון.

*   מאנגלית: יאשה מארמר.


 


תנועת מאבק סוציאליסטי
ת.ד. 59187, תל אביב–יפו 6159101
info@socialism.org.il
054.818.44.61 | 054.818.44.62
מאבק סוציאליסטי היא תנועה סוציאליסטית הנאבקת למען חברה סוציאליסטית ודמוקרטית, המושתתת על צדק חברתי, שלום ושוויון. התנועה שותפה בוועד למען אינטרנציונל עובדים (CWI), ארגון סוציאליסטי בינלאומי המאגד תנועות ומפלגות סוציאליסטיות בעשרות ארצות ברחבי העולם.