לאחר תקופה ממושכת של מאבק, שכלל שני ימי שביתה מלאים, עיצומים ושביתות חלקיות בתיכונים, ארגון המורים העל־יסודיים חתם עם משרדי החינוך והאוצר על הסכם הבנות ב־11 בדצמבר, שבמקרה היה גם "יום המורה".

בינתיים אישור ההסכם הסופי מתעכב שכן יו״ר מרכז השלטון המקומי חיים ביבס מהליכוד — הרשויות המקומיות הן המעביד של רוב מורי ומורות התיכונים — מסרב לחתום כל עוד הממשלה שבראשות מפלגתו מסרבת, ללא קשר להסכם, להעביר תקציב לתוספת כיתות ייעודיות לתגבור תלמידים בעלי לקויות למידה. כך המדיניות הצינית של מפלגת השלטון פוגעת פעם נוספת בעובדי ההוראה ובמערכת החינוך. ארגון המורים מאיים לחדש את המאבק.

במסגרת ההסכמות שהתפרסמו בתקשורת, השכר ההתחלתי של מורי ומורות התיכונים יעלה ל־8,000 שקל ברוטו לחודש השנה ויגיע עד 8,300 שקל תוך כארבע שנים. השכר של מורות בוותק של עד שבע שנים אמור לעלות כעת בהתאם.

כשלעצמה מדובר בהעלאה משמעותית, של לפחות 1,000 שקל לחודש, שלא הייתה מושגת ללא מאבק וללא הלחץ מהשטח שהופעל על הנהגת הארגון.

בנוסף, כלל מורי ומורות התיכונים שעליהם חל ההסכם, ללא תלות בוותק, צפויים לקבל תוספת שכר של 880 שקל לחודש בתוך כארבע שנים, מתוכם כ־520 שקל השנה.

עם זאת, כמחצית התוספת נקבעה כבר לפני מספר חודשים בהסכם נפרד שעסק ב"איחוד רכיבי שכר", כך שהתוספת בעקבות סבב המאבק האחרון מסתכמת בכ־100 שקל לחודש בלבד בכל שנה בארבע השנים הקרובות.

פגיעה בתוספות הוותק

לפי ההסכם המסתמן, הארגון הסכים, "בתמורה" להעלאת השכר ההתחלתי, להפחתת תוספות הוותק (תוספת שכר שנתית קבועה), שבשבע השנים הראשונות לעבודה ירדו מ־5% לשנה ל־2%.

המשמעות היא ויתור על תוספות בשיעור מצטבר של 21 נקודות־אחוז, מה שכמעט מקזז את העלאת השכר ההתחלתי! בתום שבע השנים השכר צפוי לעמוד על כ־9,000 שקל ברוטו לעומת כ־8,700 שקל כיום. מדובר בתוספת קטנה עבור מורות שיצברו את הוותק, שעה שמורות רבות פורשות לפני תום שבע השנים הראשונות, בעיקר בגלל תנאי העבודה שכוללים לא רק שכר נמוך יחסית אלא גם, בין היתר, כיתות צפופות ועבודה רבה לא משולמת מחוץ לשעות ההוראה (כתיבה ובדיקה של עבודות ומבחנים, הכנה לימי הורים ולאירועים בית־ספריים וכו').

למרבה הצער, נציגי הארגון הסכימו בשם המורות להתחייב מראש בפני הממשלה להימנע מכל מאבק נוסף בנושאי שכר עד שנת 2022.

ארגון 'יציגים', שקם בעקבות מחאת המורות על הלנות השכר ב־2016 ומבקש להפוך לארגון יציג של כלל עובדי ההוראה, השמיע ביקורת חריפה על ההסכם וקרא לחשיפת מלוא הפרטים: "המורים זכאים לדעת באופן מיידי מהו ההסכם הנחתם בשמם". לטענת הארגון, "התוצאה של ההסכם היא העברת כספים מהכיס של הוותיקים לכיס של מורים שעדיין לא עובדים במערכת החינוך. בהסכם פוספסה הזדמנות ענק לקדם ולשפר את מעמד עובדי ההוראה".

יו״ר ארגון המורים רן ארז הסביר בתגובה שההסכם הוא הטוב "שיכולנו להשיג במסגרת מדיניות השכר של ממשלת ישראל — מדיניות שסוכמה עם כל איגודי העובדים האחרונים".

למעשה, ארז מקבל את הטענה של הממשלה ש"אין כסף". בשעה שהממשלה מחלקת הטבות לתאגידי ענק כמו טבע, היא טוענת שאין לה מספיק כסף לתוספות שכר נחוצות או להקטנת הכיתות.

לקחים להמשך

למאבק של ארגון המורים לא הייתה חסרה תמיכה ציבורית. גם מועצת התלמידים הארצית הביעה תמיכה ואיימה להצטרף בעצמה לשביתה ולצאת להפגין.

במקום לקבל את ההיגיון מאחורי סדר העדיפויות של הממשלה, ארגון המורים יכול היה לנקוט צעדי מאבק חריפים יותר כדי לוודא שהשיפור בשכר המורות החדשות לא יבוא "על חשבון" המורות הוותיקות. כך למשל ניתן היה לארגן שביתה מלאה וממושכת בתיכונים. כמו כן, כינוס אסיפות בבתי־הספר של מורות, בשיתוף פעולה עם תלמידים והורים, לדיון ולהכרעה לגבי מטרות המאבק וצעדים ארגוניים היה יכול לעזור להשיג הסכמה רחבה והתגייסות מירבית להצלחת המאבק. במקביל ניתן היה לקרוא להסתדרות המורים להצטרף למאבק בדרישה לשיפור משמעותי בתנאי כלל עובדי ההוראה.

המשך המאבק בכיוון כזה יכול היה להגביר משמעותית את הלחץ על הממשלה ולאלץ אותה לקבל את הדרישה לשיפור בתנאי השכר בלי פגיעה בתוספות הוותק, ואף ללכת רחוק יותר.

בעוד שהישג השכר עבור המורות החדשות חשוב כשלעצמו, הבעיות בתנאי העבודה של עובדי ההוראה ומצב מערכת החינוך בכלל מדגישים שנדרשת הפקת לקחים לטובת היערכות לסבב מאבק נוסף בהמשך שלא יסתפק במה שהממשלה טוענת שהיא מוכנה לתת.