ישראל נכנסת לאלף החדש עם יותר ממיליון אנשים מתחת לקו העוני (ועוד מאות אלפים שרק בקושי עוברים אותו), 300 אלף מובטלים ומערכות בריאות, חינוך ורווחה מתמוטטות. פרשות נמרודי ווייצמן הראו שאף דרג במערכת הפוליטית, המשפטית והמשטרתית אינו נקי משחיתות. ברק נבחר באמצע השנה שעברה ברוב סוחף, על־ידי בוחרים שנמאס להם מהמשבר ההולך ומעמיק בחברה. הבחירות של 99' היו הבחירות הראשונות שלא שאלות של ביטחון ומדיניות חוץ הכריעו אותן, אלא השאלות החברתיות. ברק הבטיח ליצור 300 אלף מקומות עבודה, לספק חינוך חינם מהגן ועד האוניברסיטה ולפתור את המשבר במערכת הבריאות. במקום זאת הוא פגע בזכויות המובטלים, והמשיך את המדיניות הכלכלית והחברתית הניאו־ליברלית של קודמו — מדיניות של פגיעה בנכים, בעניים ובעובדים במקביל להעברת סובסידיות עצומות לחברות הגדולות.

ברק שכח?

למה ברק מפר את ההבטחות שלו? הוא לא מבין לאיזה סבל המדיניות שלו גורמת ותגרום? הוא לא רואה את המחיר הפוליטי שהוא ישלם על הבגידה בבוחרים? ואם ברק כל־כך עיוור למציאות החברתית שבה אנחנו חיים, מה עם שלמה בן־עמי, שכתב בעבר בצורה רהוטה כל־כך על הבעיות החברתיות של ישראל? מה גרם לו להצביע בעד תקציב שרק יחמיר את המצב עבור מיליוני אנשים?

ברק מעולם לא התכוון להגשים את כל ההבטחות ממערכת הבחירות שלו. בסך־הכל מדובר במסע פרסום ציני שנועד להביא קולות. אבל סדר־היום האמיתי של ברק מוכתב על־ידי הבני גאונים והדב לאוטמנים, בעלי ההון שנותנים לו את התמיכה הכספית. ההערכות אומרות ש־500 מיליון ש״ח הושקעו כדי להביא את ברק לשלטון. רוב הכסף הזה הגיע מבעלי הון בארץ ובחו״ל. הנדיבות הזאת מצד מיליונרים חסכנים בדרך־כלל לא נבעה מהתפרצות פתאומית של נדיבות ואהבת אדם. זו היתה השקעה נבונה שקנתה עבורם גישה ישירה לראש הממשלה ופיקוח על החלטות הממשלה. תד אריסון קיבל את הגמול על תמיכתו בנתניהו כשזכה בשליטה בבנק הפועלים כמעט בחינם. אנחנו עוד נגלה אילו פרסים ייפלו בחלקם של תומכי ברק.

אבל לא מדובר כאן רק על פוליטיקאים מושחתים ושרים שמחזירים טובות לתומכים שלהם. לשרים יש מרחב תמרון מצומצם מאוד. מנופי ההשפעה האמיתיים ששולטים בחברה לא נמצאים בכנסת, אלא בחדרי הישיבות של הבנקים והתאגידים הגדולים. כל ממשלה שתנסה ללכת נגד האינטרסים של החברות הגדולות תעמוד בפני חבלות בכלכלה מצדן. דוגמה טובה לכך היא ממשלת הלייבור של וילסון ששלטה בבריטניה בשנים 1974–79, ממשלה שהבטיחה שינוי בלתי הפיך במאזן הכוחות לטובת האנשים העובדים, ובסופו של דבר מצאה את עצמה מבצעת את הקיצוצים החמורים ביותר בתקציבי הרווחה מאז מלחמת העולם השנייה.

כל עוד החברה מאורגנת לפי עקרונות קפיטליסטיים, ה"דמוקרטיה" מרשה לנו להצביע פעם בארבע שנים כדי לבחור איזה פוליטיקאי רקוב ישדוד אותנו ויבגוד בנו עד הבחירות הבאות. כמו שפרשות נמרודי ווייצמן מלמדות אותנו, "נבחרי הציבור" שלנו הם בעצם משרתים בשכר של המיליונרים.

חייבים לשנות את השיטה

אין טעם להתחנן בפני הפוליטיקאים שישנו את המדיניות שלהם — האוזניים שלהם אטומות לבקשות שלנו. וגם לא מספיק להחליף את הממשלה בממשלה אחרת שתהיה מושחתת פחות ובעלת יותר סימפטיה לצרכים שלנו. מפני שכל עוד הכלכלה מנוהלת בשיטה הקפיטליסטית, ישלוט בה קומץ של בנקים וחברות גדולות, ואלה ישתמשו בשליטה הכלכלית שלהם כדי לשלוט בחיים הפוליטיים, ועל־ידי כך להגדיל את הרווחים שלהם על חשבוננו. כך שכדי לשנות את המצב באמת, אין די בהחלפת הממשלה. אנחנו חייבים לשנות את השיטה. זה אומר לשים סוף לשלטון בעלי־ההון ולנהל את החברה לפי עקרונות סוציאליסטיים. זה אומר להעביר את הבנקים ואת החברות הגדולות ששולטות בכלכלה לבעלות ציבורית, ולנהל אותם לפי הצרכים של החברה כולה, ולא למען הרווחים של המיליונרים.

איך אפשר להשיג סוציאליזם?

הקפיטליסטים והפוליטיקאים הקנויים שלהם לא יוותרו על השליטה בחברה מרצונם החופשי. לקיחת השליטה בכלכלה ובחברה תדרוש מאבק קשה ורחב היקף. מי שיוביל את המאבק הם בדיוק אותם האנשים שהקפיטליזם גורם להם סבל או מאיים עליהם: יותר ממיליון האנשים שמתחת לקו העוני, 300 אלף המובטלים, העובדים ותושבי השכונות ועיירות הפיתוח — בשתי מלים: מעמד העובדים. המיליונרים, באמצעות העיתונים וערוצי הטלוויזיה שלהם, אומרים לנו שאנחנו מיסכנים ואין לנו הכוח לשנות את החברה, שאנחנו "החלשים". אבל אם ניאבק יחד, עם הנהגה שיודעת לאן היא הולכת ומוכנה ללכת עד הסוף, אף אחד לא יוכל לעצור אותנו! למדינה הקפיטליסטית יש הרבה כלי־נשק שבהם היא משתמשת כדי לדכא אותנו ולהחזיק אותנו בשקט, אבל המחסום הגדול ביותר שמונע ממעמד העובדים להגיע לשלטון הוא העובדה שהוא אינו מודע לכוח שלו עצמו.

זו הסיבה שבגללה הקמנו את מאבק סוציאליסטי, כדי להיאבק למען אחדות במעמד העובדים, כדי להראות לעובדים איזה כוח יש להם כשהם מאוחדים, וכדי לגייס את הכוח הזה למאבק נגד הניצול הקפיטליסטי. הצטרפו אלינו למאבק למען עתיד סוציאליסטי!