1. ייעוד התקנון

1.1 הפיכת הרעיונות הטובים ביותר הנחוצים למאבק לשינוי החברה לכדי כוח חברתי משפיע דורשת ארגון מאבק. המבנה הארגוני של 'מאבק סוציאליסטי' נועד לשרת בצורה האפקטיבית ביותר את מימוש תוכניתה הפוליטית ואת הגשמת מטרתה: כינון חברה סוציאליסטית, דמוקרטית, מודרנית.

1.2 תקנון זה מציג את עיקרי המטרות, המבנה הארגוני ועקרונות ההתנהלות שמקבלים על עצמם חברי וחברות התנועה ומוסדותיה. כללי התקנון נקבעים ומעודכנים באופן דמוקרטי על־ידי המוסד העליון של התנועה, הוועידה הכללית.

1.3 התקנון מגדיר מספר מנגנונים בסיסיים מוסכמים מראש שמיועדים לסייע לארגון, ובפרט למחזיקי דעת מיעוט, להתמודד באופן בונה עם מצבי־קצה בהם מתעוררים ויכוחים מהותיים שמעיבים על היכולת להמשיך לקדם דיון ועשייה משותפים ומועילים.

1.4 עם זאת, יש לשאוף שהשימוש בפועל בתקנון לצורך הכרעת מחלוקות ארגוניות יוגבל למינימום ההכרחי, כלומר שייעשה לאחר מיצוי של דיון בכל מקרה לגופו ולאחר מאמץ להידבר וללבן באופן ענייני, עקרוני ובונה כל סוגיה שבמחלוקת. המציאות תמיד קונקרטית ואף כלל לא יוכל לשמש תחליף להבנה ולחוש מידה. לא נדרשת כל ועדת "מומחים" כדי לפרש את התקנון — מקרים של אי־בהירות ומחלוקות לגבי הכללים הקבועים בו יתבררו במסגרת דיון דמוקרטי וקונקרטי, ונוסח התקנון יתוקן ויעודכן על־ידי הוועידה בהתאם לצורך.

1.5 התקנון הוא רק כלי עזר. קביעת כללים באמצעות תקנון אינה מסוגלת להבטיח שתנועה כלשהי אכן תתנהל ותתפתח באופן בריא, תצמיח הנהגה מתאימה, תגבש עמדות נכונות, תפתח דיון פנימי כנדרש ותפתח כושר פעולה אפקטיבי, כך שתצליח להתמודד עם משימותיה ולהגשים את מטרותיה. לשם כך דרוש מאבק מודע, שכולל התמודדות קונקרטית ועקרונית בכל מקרה ומקרה עם הסוגיות הפוליטיות והארגוניות המתעוררות במציאות חיה ומשתנה — מציאות שכשלעצמה אינה מתיישרת לפי ההיגיון הפורמלי של תקנונים. מי שמחפשים מתכון מוכן מראש לפעולה ולהתנהלות בכל מצב לא ימצאו אותו.

1.6 המפתח לקריאה נכונה של ההתפתחויות הפוליטיות ולהתמודדות עם האתגרים על הצד הטוב ביותר, במגבלות הנסיבות והמשאבים, הוא רמת הניסיון וההבנה הקולקטיביים של התנועה, שבאופן טבעי מושפעת בעצמה באופן מכריע גם מהנסיבות הפוליטיות והחברתיות הכלליות. לכן חיוני שכל חברה וחבר ישקיעו מאמץ בלימוד ובפיתוח רמת הבנתם הפוליטית והתיאורטית כחלק מהמאמץ לבניית התנועה.

2. שם התנועה

2.1 בעברית: מאבק סוציאליסטי.

2.2 בערבית: نضال اشتراكي.

2.3 בשפות אחרות שם התנועה מתורגם או נכתב בתעתיק משולב דו־לשוני: עברי־ערבי או ערבי־עברי.

3. מטרות התנועה

3.1 'מאבק סוציאליסטי' היא תנועה סוציאליסטית. היא נאבקת למען הפלת המערכת הקפיטליסטית, המושתתת על ניצול ודיכוי, וממיטה משברים הרסניים, מצוקות וזוועות המונים, ולמען מיגור התופעה של אימפריאליזם, הטבועה בקפיטליזם, משעבדת אומות ומחוללת מלחמות. התנועה נאבקת לכינון מערכת סוציאליסטית, המושתתת על דמוקרטיה עמוקה, החל מהעברת עיקר אמצעי הייצור, ההפצה והחליפין במשק לבעלות ציבורית ולפיקוח ולניהול ציבוריים ודמוקרטיים בידי מעמד העובדות והעובדים, כחלק ממעבר למשק מתוכנן דמוקרטי. כך ניתן יהיה לרתום את העושר העצום וההישגים המדעיים הכבירים שמייצרת העבודה האנושית החומרית והרוחנית לרווחת הכלל. התנועה פועלת לקידום המאבקים וההתארגנות של מעמד העובדים והעובדות בחברה, לקידום המאבקים נגד אפליה, ניצול ודיכוי, ונגד נישול קולוניאלי, ולחיבורם כחלק ממערכה לשינוי סוציאליסטי של החברה ברמה המקומית, האזורית והעולמית. כינון מזרח תיכון סוציאליסטי הוא תנאי מפתח לכינון שלום אזורי בר־קיימא והבטחת חיי רווחה לכול.

3.2 מטרתנו היא חברה נטולת מעמדות, שוויונית, פלורליסטית ודמוקרטית, שתשים קץ לתופעות של ניצול ודיכוי אומה בידי אומה ואדם בידי אדם, שתמגר את זוועות העוני, הכיבוש, המלחמות והרס הסביבה, ושתבטיח רמת מחיה גבוהה ושוויון זכויות מלא לכל אדם ללא אפליה. השגת מטרה זו היא צורך מעשי בוער ובר־מימוש ברמה הבינלאומית עוד במאה ה־21.

3.3 'מאבק סוציאליסטי' נבנית על היסודות הרעיוניים של המרקסיזם, ובפרט על הגישה התיאורטית המוכללת למאבק לשינוי סוציאליסטי מהפכני שייצגו מרקס, אנגלס, לנין וטרוצקי, כמו גם על הגישה הסוציאליסטית הדמוקרטית שגולמה בארבע הוועידות הראשונות של 'האינטרנציונל הקומוניסטי' (1919–1922), בעיקר עבודתה של 'האופוזיציה השמאלית' במאבקה בסטליניזם, במסמכי ועידת הייסוד של 'האינטרנציונל הרביעי' (1938), ובעיקרי המסמכים הפרוגרמתיים של 'הוועד למען אינטרנציונל עובדים' (CWI) ההיסטורי, שנוסד בשנת 1974.

3.4 התנועה נבנית עם הפנים לציבור הרחב של מעמד העובדות והעובדים, על גווניו, ופועלת לחיזוק מאבקיו והעבודה המאורגנת, ולהתערבות בתנועות חברתיות רחבות מנקודת מבט מעמדית. היא שואבת השראה ושואפת להישען על הניסיון והלקחים מהמאבקים ההיסטוריים של מעמד העובדים ושל ההמונים ברמה המקומית, האזורית והעולמית לשיפור תנאי מחיה, נגד דיכוי — תחת משטרים רודניים או "דמוקרטיים" — ולשחרור מהקפיטליזם והאימפריאליזם. 

3.5 התנועה שותפה ומעורבת במאבק לסיום מוחלט של הכיבוש הברוטלי, הדיכוי והנישול של מיליוני פלסטינים ופלסטיניות, ומקדמת בפרט שיטות של מאבק המוני, שביתות עבודה, התארגנות דמוקרטית וסולידריות בינלאומית בתנועת העובדות והעובדים כדרך אפקטיבית להצלחת המאבק לשחרור לאומי וחברתי. השגת מטרה זו היא ביסודה גם תנאי מכריע לאפשרות של מיליוני עובדים ועובדות ישראלים להשתחרר ממציאות של מלחמה מתמדת, ניצול, מצוקה המונית ועוני בשירות המעמד השליט בחברה, ולהשתלב כשווים בין שווים במרחב האזורי. התנועה מקדמת תוכנית החותרת לשוויון מלא בתנאי המחיה ובזכויות בכל התחומים בין שתי קבוצות הלאום, לרבות זכות שווה לקיום, להגדרה עצמית, לביטחון אישי ולחיי רווחה.

3.6 לכן, כחלק מהמערכה ל"אביב סוציאליסטי" במזרח התיכון ולעולם סוציאליסטי, התנועה תומכת במאבק לכינון שתי מדינות סוציאליסטיות עצמאיות ושוות־זכויות, זו לצד זו, המבוססות על דמוקרטיה סוציאליסטית ומשק מתוכנן דמוקרטי, עם שתי בירות בירושלים והבטחת שוויון זכויות מלא למיעוטים, במסגרת קונפדרציה של מדינות סוציאליסטיות באזור, על בסיס הצטרפות וולונטרית ומעמד שווה. פתרון צודק למצוקת הפליטים הפלסטינים ולשאיפותיהם הלאומיות יושג בהקשר של מאבק להבטחת תנאי רווחה ושוויון חברתי ברחבי האזור, ובדרך של הידברות ישירה והסכמה, שתכלול הכרה בעוול ההיסטורי ובזכותם לשוב.

3.7 במקום פוליטיקה לאומנית ועדתית, התנועה מקדמת פוליטיקה סוציאליסטית של מאבק מעמדי ואינטרנציונליסטי. מאבק זה מנוגד מיסודו הן לאידיאולוגיה הציונית ולריאקציה הדתית בחברה היהודית בישראל, והן לאידיאולוגיות הימניות של האסלאם הפוליטי ולשאר גורמי הריאקציה בחברה הערבית. שעה שהלאומנות הציונית מטפחת מצג־שווא של אחדות אינטרסים בין טייקונים ישראלים לבין ישראלים ממעמד העובדים ומשכבות הביניים, מקדמת אפליה דתית ואתנית, ומנציחה דיכוי ונישול על רקע לאומי — 'מאבק סוציאליסטי' פועלת לקידום סולידריות ואחדות פעולה במעמד העובדים ונאבקת נגד כל הניסיונות לדכא, לסכסך ולפלג את מעמד העובדים ושכבות קרובות על בסיס לאום, מוצא עדתי, מגדר וכל הפרדה אחרת. התנועה נאבקת בתקיפות נגד כל ביטוי של גזענות, אסלאמופוביה, אנטישמיות, דיכוי לאומי ושנאת זרים, ונגד אפליה, הדרה ודיכוי של נשים ושל להטב״ק+.

3.8 'מאבק סוציאליסטי' שותפה ומעורבת במאבק לשחרור מכל צורות האפליה והדיכוי על רקע מגדרי ומיני. התנועה מקדמת פמיניזם סוציאליסטי, המדגיש בניית מאבק אפקטיבי לרבות הכללת מסקנות נגד כל צורות הדיכוי, אסטרטגיה של מאבק על בסיס מעמדי ואת הצורך היסודי במאבק במערכת הקפיטליסטית אשר מנציחה סקסיזם, מיזוגיניה ודיכוי להטב״ק+. פמיניזם סוציאליסטי מצביע על ניגודי אינטרסים מעמדיים יסודיים בחברה כתשובה לפוליטיקת זהויות, וקורא תיגר על הרעיונות הליברליים הכוזבים של גישה צרה וקצרת־ראייה למאבק, ובכלל זה שיתופי־פעולה הרסניים עם "הפרד ומשול" בין מאבקים ואשליה של שחרור הדרגתי דרך השתלבות בממסד הקפיטליסטי. 

3.9 התנועה חותרת לקדם שיתופי־פעולה מועילים על בסיס עקרוני לטובת המאבקים שעל הפרק ולהירתם ולסייע להקמת ולבניית ארגוני מאבק עצמאיים ורחבים של מעמד העובדים והעובדות משני צידי הקו הירוק, ובפרט להקמת מפלגות מאבק רחבות של ציבור העובדים והעובדות על בסיס מצע שמאלי סוציאליסטי. 'מאבק סוציאליסטי' שואפת להתרחב לכדי כוח חזק ברמה הארצית, וחותרת לשכנע ולהשיג תמיכה נרחבת ככל האפשר ברעיונותיה ובמטרותיה.

4. סינוף בינלאומי

4.1 הצלחתו של המאבק לשינוי סוציאליסטי ברמה המקומית תלויה באופן מכריע ביכולתו לנצח ברמה האזורית והעולמית. למול המערכת הקפיטליסטית הגלובלית, גיבוש פרספקטיבה בינלאומית ותוכנית פוליטית בינלאומית, וקידום של סולידריות בינלאומית, הם תנאי לבנייתה של כל תנועה סוציאליסטית רצינית. כביטוי לגישה אינטרנציונליסטית מלאה, הלכה למעשה, 'מאבק סוציאליסטי' נבנית מנקודת מוצא בינלאומית וכחלק מבניית כוחות ברמה הבינלאומית סביב הרעיונות של מרקסיזם מהפכני. היא אינה מהווה "שלוחה", אלא מרכיב מקומי אורגני, בעוד בנייתה ברמה המקומית היא חלק אינטגרלי מבנייתה של תנועה בינלאומית. 

4.2 'מאבק סוציאליסטי' מסונפת לארגון מרקסיסטי בינלאומי בהתאם להחלטות הוועידה. היא מהווה את חטיבת ישראל–פלסטין של המפלגה הבינלאומית, כשלב בדרך להקמת שתי חטיבות מקומיות של המפלגה הבינלאומית, שיתארגנו בתיאום גבוה משני צידי הקו הירוק.

4.3 'מאבק סוציאליסטי' מקבלת על עצמה את העקרונות והתוכנית הפוליטית של המפלגה הבינלאומית, ומשלבת כוחות להצלחת המאמצים לקידום המדיניות וההחלטות של המוסדות הדמוקרטיים של המפלגה הבינלאומית, ובסולידריות עם המאמצים המקומיים של שאר חטיבות המפלגה הבינלאומית ברחבי העולם בחתירה משותפת לקידום המאמצים להקמת אינטרנציונל סוציאליסטי מהפכני חדש על בסיס המוני — מפלגה עולמית ככוח המוני להובלת שינוי סוציאליסטי של החברה.

4.4 'מאבק סוציאליסטי' שותפה באחריות להעמדת משאבים לא רק עבור המאבק ברמה המקומית אלא גם ברמה הבינלאומית. היא מעבירה חלק מוגדר מסך ההכנסה מדמי־חברות (11.2§) כדמי־ארגון בינלאומיים בהתאם לשיעורי דמי־הארגון הנקבעים על־ידי מוסדות המפלגה הבינלאומית, ופועלת להצלחת מגביות סולידריות בינלאומיות המתארגנות במידת הצורך.

4.5 'מאבק סוציאליסטי' מעורבת ורואה עצמה אחראית לתרום לתהליכי הדיון וקבלת ההחלטות ברמה הבינלאומית, לרבות חיזוק, חידוד ותיקון מסקנות, כמו גם למידה והתייחסות לסוגיות מהותיות במחלוקת בהתאם לצורך. היא לוקחת חלק במוסדות המפלגה הבינלאומית ובכינוסים הבינלאומיים, ומשתתפת בגיבוש ובקידום פרסומים, פעולות ויוזמות בהקשר בינלאומי.

4.6 בחירת צירי.ות 'מאבק סוציאליסטי' לוועידה העולמית והחלטות לגבי משלחות לאירועים בינ״ל יתקיימו בכל עת בהתאם לצורך בידי הוועידה הכללית או הווע״א.

4.7 כחלק אורגני מתנועה בינלאומית, סדר־היום הבינלאומי, פוליטית וארגונית, משתלב ככלל באופן שוטף בסדר־היום המקומי של 'מאבק סוציאליסטי' על מוסדותיה וסניפיה.

4.8 החברות ב'מאבק סוציאליסטי' היא מיסודה קודם כול חברות במפלגה הבינלאומית. פעילות כלל חטיבות המפלגה הבינלאומית פתוחה בפני כלל חברי.ות המפלגה הבינלאומית, ובנסיבות של שהות ממושכת או מעבר קבע של חבר.ה לחו״ל, החבר.ה משתלב.ת בפעילות חטיבה קיימת או בהיעדר חטיבה כזו פועל.ת בתיאום עם מוסדות המפלגה הבינלאומית. 

4.9 ישיבות כלל מוסדות 'מאבק סוציאליסטי' פתוחות להשתתפות נציגות מטעם המוסדות המרכזיים הדמוקרטיים הבינלאומיים, כמפורט ב־16.6§.

5. הצטרפות וחברות

5.1 יכול להצטרף לתנועה כל אדם המתגורר בישראל או בשטחים הפלסטיניים ומסכים למטרות ולתקנון התנועה, מתחייב לשלם דמי־חברות ומסכים לקחת חלק בפעילויות התנועה תחת הנחיית מוסדות התנועה.

5.2 ההצטרפות לתנועה מתבצעת דרך הסניף המקומי והיא כפופה להגשת בקשת הצטרפות, לאישור הסניף, בהסכמת המז״א, ולתשלום ראשון של דמי־חברות. בהיעדר סניף במרחק סביר, ההצטרפות תוכל להתבצע מול המז״א, ותחת הכוונתה המצטרף או המצטרפת יפעלו להקמת סניף חדש בסביבתם.

5.3 מתוך הכרה בנחיצות של מאבק קולקטיבי ודיון דמוקרטי, הפעילות הפוליטית של כל חבר וחברה צריכה להשתלב בפעילות, בדיון ובהחלטות הדמוקרטיות של הסניף ושל מוסדות התנועה הרלוונטיים.

5.4 כל החברים והחברות ייקחו חלק, כפי יכולתם, בדיונים המתקיימים דרך קבע בסניפים ובמסגרות התנועה בהן הם חברים, יוכלו להביע את דעתם ולהעלות הצעות, ישתתפו בקבלת ההחלטות בסניף ובגופי התנועה בהם הם חברים, ויפעלו להצלחת הדיונים והפעילויות וליישום החלטות התנועה ברמת הסניף וברמה הארצית.

5.5 כל החברות והחברים יקדמו במידת האפשר את המטרות, העמדות והמדיניות של התנועה ויחתרו לגייס חברות וחברים חדשים, וכמו כן יפעלו להפצת חומרי ההסברה ויסייעו בגיוס כספים לקופת המאבק של התנועה.

5.6 חברות וחברים יחתרו, ככל שהדבר מתאפשר ובאופן המתואם עם הסניף ומוסדות התנועה הרלוונטיים, לפעול ולקחת תפקיד מעורב ומוביל בענייני הציבור והקהילה בסביבתם האישית ובכלל זה: בוועד העובדים ובארגון העובדים במקום עבודתם, באגודות ובהתארגנויות הסטודנטים במקום לימודיהם, בהתארגנויות ובקמפיינים למען זכויות תושבים בשכונתם וכדומה.

^{ביטול חברות עקב אי־עמידה בתנאי סף}

5.7 הסניף או המז״א מוסמכים, תוך התחשבות בכל מקרה לגופו, לבטל את החברות של כל חבר.ה שבמשך תקופה של 6 חודשים ומעלה אינם משלמים דמי־חברות (11.2§) ו/או אינם לוקחים כל חלק בפגישות ובפעילות התנועה.

^{התבטלות חברות עקב התנערות מתנאי סף}

5.8 מחויבות כלל החברים.ות לתנאי היסוד של החברות תקפה בעת מחלוקת כבעת הסכמה. אין לגיטימציה להחלטת חבר.ה עקב מחלוקת פוליטית או קובלנה ארגונית על הימנעות כוללת מכל פעילות ו/או השעיית תשלום דמי־חברות. החלטה מובהקת כזו, שמשמעה נקיטת סנקציה כלפי הארגון, שקולה לוויתור ברמת העיקרון על החברות, ובכפוף לבחינה קונקרטית של בסיס עקרוני להמשך דיון, הסניף ו/או המוסדות המרכזיים עשויים להחליט להכיר בה ככזו.

6. סניפי התנועה

6.1 היחידה הארגונית הבסיסית של התנועה היא הסניף המקומי, שמורכב ככלל מהחברים והחברות המתגוררים, עובדים או לומדים באותה סביבה גיאוגרפית.

6.2 נדרשים לפחות 3 חברים.ות כדי להקים סניף, וגודלו של סניף אחד לא יעלה בדרך־כלל על 25 חברים.ות.

6.3 הווע״א מחליט לגבי הכרה בסניף חדש של 'מאבק סוציאליסטי'. סניף יכול להתחלק לסניפים נפרדים או להתמזג עם סניף/ים אחר/ים בהחלטת הווע״א או בהחלטת הסניפים הרלוונטיים בכפוף להסכמת המז״א, הווע״א או הוועידה הכללית.

6.4 כל סניף נפגש ככלל על בסיס שבועי והוא קובע ומארגן באופן עצמאי את סדר־יומו ואת פעילותו, וזאת במסגרת סדר־היום הכללי של התנועה. לכל חברה וחבר בסניף הזכות להעלות הצעות לסדר היום של הסניף.

6.5 הסניף פועל ליישום ההחלטות של המוסדות המרכזיים של התנועה ומארגן, יוזם ומפתח פעילות פוליטית בסביבה בה הוא פועל, וכמו כן, מכווין את פעילות חבריו וחברותיו בזירות הפעילות השונות.

6.6 כל סניף קובע את חלוקת העבודה ותחומי האחריות שבמסגרתו ובוחר באופן סדיר במזכיר.ה, בגזבר.ית ובכל תפקיד נחוץ אחר.

7. ועדי הסניפים

7.1 סניף של 10 חברים.ות ומעלה בוחר בוועד סניף (וע״ס).

7.2 ועד הסניף הוא ההנהגה הנבחרת של הסניף. הוא אחראי בפני הסניף, ומוביל ומרכז את פעילות הסניף כחלק מהפעילות הארצית. הוא מגבש הצעות מרכזיות לסדר־היום של הסניף, ומקדם ועוקב אחר יישום החלטות הסניף והחלטות ארציות הרלוונטיות לפעילות הסניף, תוך עידוד למידה פוליטית ומעורבות מירבית של כלל חברי וחברות הסניף בדיונים, בהחלטות ובפעילות התנועתית.

7.3 ועד הסניף נבחר באופן סדיר אחת לשנה קלנדרית לפחות, בדרך־כלל לאחר כינוס של ועידה/אסיפה כללית, או במקרים מיוחדים במסגרת פגישת סניף ייעודית בהתראה של שבועיים מראש.

7.4 חברי.ות ועד הסניף יהיו בעלי ותק של 3 חודשים לפחות.

7.5 גודלו של ועד הסניף לא יעלה בדרך־כלל על שליש מגודל הסניף, וחלוקת התפקידים העיקרית בו תהיה כפופה להסכמת הסניף.

7.6 ועד הסניף מתכנס באופן סדיר, והוא מציג דיווחים שוטפים ותקופתיים על תחומי הפעילות השונים.

7.7 ניתן להדיח את ועד הסניף או כל חבר.ה בו בהצבעת רוב רגיל בסניף במסגרת פגישת סניף ייעודית, שתכונס בתוך שבועיים לבקשת רבע לפחות מחברי.ות הסניף, ועל בסיס הצעת־החלטה שתנומק בכתב.

8. הוועידה הכללית והאסיפה הכללית

8.1 הוועידה הכללית היא הסמכות העליונה בתנועה והיא תורכב מכלל חברי וחברות התנועה הנוכחים בעת כינוסה. החלטות הוועידה מכווינות ומכריעות ביחס להיבטים שונים במכלול דרכה הפוליטית מתקופה לתקופה. בין כינוסי הוועידה פועל עם מנדט מטעם הוועידה ועד מרכזי, הוועד הארצי (וע״א), הנבחר בהצבעה דמוקרטית בכל אחד מכינוסיה (9§) כגוף הנהגה קולקטיבית רחב, ומטעמו נבחר ועד פועל, המזכירות הארצית (מז״א), לריכוז והובלת המאמצים הקולקטיביים סביב המשימות המרכזיות ברמה היום־יומית (10§). אלו הם המוסדות המרכזיים הדמוקרטיים בתהליך קבלת ההחלטות ברמה הארצית.

8.2 כינוס הוועידה הכללית:

א. הוועידה הכללית תכונס על־ידי הווע״א באופן סדיר לפחות אחת לשנתיים.
ב. בין כינוסי הוועידות יכונסו גם אסיפות כלליות במידת הצורך ולפחות פעם אחת בשנה שבה לא מתכנסת ועידה. האסיפה הכללית נושאת בסמכויות החלטה של ועידה כאשר היא מתקיימת בנוכחות מניין רוב של חברי.ות התנועה, ובמצב אחר ייחשבו ההצבעות בה על תקן דעה מייעצת. אך האסיפה נערכת במתכונת מצומצמת יותר מוועידה מבחינת התהליך המקדים של הדיון התנועתי והיקף הנושאים שעולים לדיון והחלטה.
ג. הווע״א מוסמך להחליט בכל עת ברוב רגיל על כינוס מיוחד של ועידה כללית.
ד. לבקשת שליש ויותר מהסניפים, או לבקשת רבע ויותר מכלל חברי וחברות התנועה, הווע״א יכנס באופן מיוחד ועידה כללית בתוך חודשיים ממועד הבקשה.

8.3 טיוטות המסמכים המרכזיים וסדר־היום של הוועידה:

א. הווע״א היוצא יעביר לסניפים את טיוטות המסמכים המרכזיים ואת ההצעה לסדר־יומה של הוועידה עד 4 שבועות לפני המועד שקבע לכינוסה בנסיבות רגילות, או עד שבוע בנסיבות של כינוס שהוגדר דחוף.
ב. הווע״א יקבע לוח־זמנים לתקופת הדיון המקדים שלקראת הוועידה, שיכלול גם את המועדים להגשת הצעות לשינויים, תוספות ותרומות לדיון מטעם הסניפים.
ג. הצעות הסניפים יפורסמו במרוכז על־ידי הווע״א במועד שייקבע.
ד. בנוסף רשאי.ת כל חבר.ה, בכפוף להסכמת נשיאות הוועידה, להגיש במידת הצורך הצעות דחופות להחלטה או לשינוי בהצעות החלטה.

8.4 הוועידה הכללית מחליטה על סדר־יומה ועל לוח־זמנים בהתאם, והיא עשויה להחליט על נהלים שונים כדי לארגן את עבודתה. הוועידה תבחר עם פתיחתה בנשיאות שתנהל עבורה את כל מהלכי הדיונים וההצבעות.

8.5 הוועידה הכללית בוחרת את הווע״א, נציבות המוגנות, ועדת הערעורים, ומבקר.ת החשבונות — והיא דנה בדוחותיהם ובנוסחי הצעות ההחלטה המובאים לאישורה. היא קובעת גם בלעדית את תקנון התנועה והיא עשויה לדון בבקשות ערעור על החלטות של מוסדות תנועתיים אחרים. הוועידה קובעת את הקווים הפוליטיים והארגוניים המנחים ואת היעדים להמשך פעילות התנועה בתקופה הבאה.

8.6 הוועידה הכללית מתפזרת בתום עבודתה. במידת הצורך היא יכולה להחליט לקיים כינוס־המשך במועד שתקבע לצורך השלמת סדר־יומה בטרם פיזורה או להעביר נושאים ספציפיים להמשך דיון והחלטה בווע״א.

9. הוועד הארצי

9.1 הוועד הארצי (וע״א) הוא הוועד המרכזי של התנועה, הסמכות העליונה בתנועה בין כינוסי הוועידה הכללית.

9.2 הוועידה הכללית בוחרת בווע״א בכל פעם שהיא מתכנסת והיא מאצילה לו את סמכויותיה, כך שבכפוף למדיניות שהיא מתווה ולהחלטותיה, הווע״א מוסמך לקבל כל החלטה נחוצה בשם התנועה, והוא אחראי בפני הוועידה.

^{הרכב הווע״א}

9.3 הווע״א יורכב מחברים.ות מן המניין, והוא עשוי לכלול בהרכבו גם חברים.ות מועמדים.ות, המשתלבים באופן מלא בעבודת הוועד, והצבעתם נרשמת כדעה מייעצת שאינה מחייבת. חברי.ות הווע״א יהיו בעלי ותק של שנה לפחות, למעט בנסיבות יוצאות־דופן שאישרה הוועידה. חברי.ות הווע״א נושאים במחויבות מיוחדת למעורבות בעבודת הווע״א ולפעולה מנקודת מבט של מנהיגות קולקטיבית.

^{שינויים נקודתיים מוחרגים בהרכב הווע״א}

9.4 הווע״א מוסמך להחליט ברוב רגיל למנות חבר.ה מועמד.ת משורותיו כחבר.ה מן המניין במקום חבר.ת ועד שנגרע.ה מכל סיבה, כמו גם לצרף לשורותיו ככל הצורך עד 5 חברות.ים מועמדות.ים נוספות. נוסח הצעת ההחלטה המנומקת לשינויים כאלה בהרכב הווע״א יימסר לעיון הסניפים עד שבועיים לפני מועד ההצבעה, והסניפים יתבקשו לדון בהצעה ולהעביר לווע״א ככל הצורך הערות או הסתייגויות מנומקות.

9.5 במקרים חריגים של התנהלות המפירה באופן בוטה את כללי המשמעת התנועתית, הווע״א רשאי להחליט ברוב רגיל, על בסיס הצעת החלטה מנומקת בכתב, להוציא חבר.ה משורותיו — ובמצטבר לא יותר מעשירית ממספר חבריו וחברותיו ביום היבחרו על־ידי הוועידה.

9.6 הווע״א נושא באחריות לפיתוח הפוליטי והארגוני של התנועה ברמה הארצית, למעקב אחר יישום החלטות הוועידה הכללית והחלטות רלוונטיות של מוסדות הארגון הבינלאומי, לקביעת מדיניות התנועה בנושאים מרכזיים שעולים על סדר־היום, לקביעת יעדים תקופתיים בהתאם לצורך ולקביעת קווים מנחים לאירועים שמארגנת התנועה.

9.7 הווע״א מוסמך לארגן בהתאם לצורך תחת הנחייתו אירועים ארציים, כגון כנסים, סמינרים והשתלמויות במטרה לקדם ולעודד למידה פוליטית ותיאורטית ולעורר ולפתח דיון סביב ההתפתחויות הפוליטיות והאתגרים שעל הפרק. הצבעות במסגרת אירועים כאלה ייחשבו על תקן דעה מייעצת.

9.8 הווע״א או המז״א עשויים לארגן מפגשים תנועתיים ייעודיים לחברות ולחברים העובדים או לומדים או פעילים בזירות מסוימות — כגון חברי ועדים, נוער וסטודנטים — במטרה לקדם את הפעילות באותן זירות.

9.9 הווע״א יימנה מתוכו רכזי.ות תחום בהתאם לצורך, שיפעלו תחת הנחיית המז״א.

9.10 הווע״א יקים לשיקולו ועדות־מישנה מייעצות שעשויות לתרום לקידום פעילות התנועה בתחומים שונים. במידת הצורך יעבירו הוועדות המלצות להחלטת הווע״א או המז״א.

9.11 הווע״א ממנה עובדי תנועה במישרה מלאה או חלקית, קובע את שכרם וקווים מנחים לתנאי עבודתם, והוא מוסמך גם להחליט על שחרורם מתפקידם.

9.12 ישיבות הווע״א:

א. ישיבות הווע״א מכונסות על־ידי המז״א בדרך־כלל אחת ל־6–8 שבועות.
ב. המז״א מוסמכת להחליט בכל עת על כינוס מיוחד של הווע״א.
ג. לבקשת רבע לפחות מחברי.ות הווע״א, תכונס ישיבה בתוך שבועיים.
ד. המז״א רשאית להזמין מספר חברי.ות תנועה להשתתף בישיבות הווע״א, עם זכות להצבעה אינדיקטיבית, ובכפוף להסכמת הווע״א.
ה. מבקרי.ות החשבונות יוזמנו לכל סעיף העוסק מהותית בכספים, עם זכות להצבעה אינדיקטיבית.
ו. נציבות המוגנות תוזמן לכל סעיף העוסק מהותית בסוגיות הקשורות במדיניות מוגנות, עם זכות להצבעה אינדיקטיבית.
ז. ועדת הערעורים תוזמן לכל סעיף העוסק מהותית בהליך ערעור, עם זכות להצבעה אינדיקטיבית.

^{הדחת וע״א}

9.13 ניתן לפזר את הווע״א באמצעות כינוס מיוחד של הוועידה הכללית, שם תוצג לדיון והצבעה הצעת אי־האמון וייבחר הרכב לווע״א חדש.

10. המזכירות הארצית

10.1 המזכירות הארצית (מז״א) היא ועד פועל מטעם הווע״א. בין כינוסי הווע״א היא מהווה את הסמכות העליונה בתהליך קבלת ההחלטות בתנועה.

10.2 הווע״א בוחר במז״א בישיבתו הראשונה לאחר שנבחר ובכל שלב בהמשך במידת הצורך, והוא מאציל לה את סמכויותיו, כך שבכפוף למדיניות שהוא מתווה ולהחלטותיו, המז״א מוסמכת לקבל כל החלטה נחוצה בשם התנועה, והיא אחראית בפני הווע״א. לאחר בחירת וע״א חדש, המז״א היוצאת ממשיכה לכהן כרגיל עד לבחירת מז״א חדשה.

10.3 המז״א מורכבת מחברים.ות מן המניין, ובנוסף היא עשויה לכלול בהרכבה גם חברים.ות מועמדים.ות, שלהם זכות להצבעה מייעצת. חברי.ות המז״א יהיו בעלי ותק של שלוש שנים לפחות.

10.4 המז״א מתכנסת בדרך־כלל על בסיס שבועי. היא אחראית ברמה היומיומית להכוונה הפוליטית ולריכוז ותיאום עבודת התנועה, למעקב אחר יישום החלטות הווע״א והוועידה הכללית, לפרסומים הארציים הרשמיים של התנועה, ולריכוז הדוברות, הקשרים הבינלאומיים והקשר עם ארגונים אחרים. כל חבר.ה במז״א נושא.ת תפקיד ברור ומוגדר במסגרת גוף זה (במישרה מלאה אם הדבר מתאפשר), ובכפוף להסכמת הווע״א.

10.5 ניתן להדיח את המז״א או כל חבר.ה בה בהצבעת רוב רגיל בווע״א, על בסיס הצעת אי־אמון כתובה ומנומקת שתועבר לידי חברי.ות הווע״א לפחות חודש מראש.

11. כספים

11.1 הכנסותיה ונכסיה של התנועה מיועדים לכיסוי הוצאותיה, לפיתוחה ולקידום מטרותיה בלבד.

11.2 כל החברות והחברים משלמים דמי־חברוּת חודשיים לתנועה. אי־תשלום דמי־חברות במשך 3 חודשים ומעלה יקפיא את זכות החבר.ה להשתתף בהצבעות, לבחור או להיבחר לאחד ממוסדות התנועה — ולקחת חלק בישיבות של מוסדות נבחרים בתנועה אליהם משתייך.ת החבר.ה — וזאת עד לביצוע התשלום.

11.3 דמי־החברות המינימליים ייקבעו על־ידי הוועידה הכללית או הווע״א, שגם מוסמכים לקבוע יעד לממוצע גבייה תקופתי, באופן שיתחשב ברמות הכנסה שונות. בהתבסס על יעד זה, גזבר.ית הסניף מקיימ.ת דיון סדיר עם חברים וחברות לגבי יכולתם הכלכלית לצורך גיבוש הסכמה על סכום מסוים. קביעת סכום נמוך מהסכום המינימלי כפופה להסכמת הגזבר.ית הארצי.ת.

11.4 דמי ארגון בינ״ל: ר׳ 4.4§. 

11.5 כל סניף מפיק דוח חודשי של הוצאות והכנסות. הווע״א מציג דוח כספי בפני הוועידה הכללית.

11.6 המז״א תמנה חברים.ות שיופקדו כנאמנים על נכסי התנועה הרלוונטיים, תחת פיקוח והנחיית המז״א והווע״א.

12. ביקורת חשבונות

12.1 הוועידה הכללית תבחר אחד או יותר מבקרי.ות חשבונות ארציים, שאינם חברי הווע״א, בעלי ותק של 3 שנים לפחות.

12.2 מבקרי.ות החשבונות אחראים, יחד ובנפרד, לבדוק את ענייניה הכספיים של התנועה, ולבצע לשיקול דעתם בכל עת ביקורת של רישומי ודוחות הגזברות בכל סניף או ברמה הארצית, ולהציג את הממצאים והמסקנות בפני המז״א, הווע״א או הוועידה הכללית. כאשר ישנם מספר מבקרי.ות חשבונות, עליהם לפעול יחד כצוות בתיאום מלא, גם בהיעדר קונצנזוס, והדוחות יציינו חילוקי דעות ככל שיתעוררו. לבקשת מבקרי.ות החשבונות, יחד או בנפרד, יתואם מועד — לכל המאוחר בתוך 6 שבועות מיום הבקשה — לריכוז פעולות ביקורת חשבונות.

12.3 מבקרי.ות החשבונות צריכים לערוך מיוזמתם לפחות ביקורת שנתית אחת של מצב ניהול המשאבים הכספיים של התנועה ברמה הארצית, שתוצג בפני הווע״א, ולהביא לאישור הוועידה הכללית דוח הסוקר את הביקורות הכספיות שבוצעו ואת הממצאים, המסקנות וההמלצות.

13. ייצוג ציבורי

13.1 כל חבר וחברה בתנועה שיתמודדו לתפקידי ייצוג ציבוריים יעשו זאת באופן המתואם עם מוסדות התנועה ובהתאם לעמדות, למדיניות ולהחלטות הדמוקרטיות של מוסדות התנועה.

13.2 חבר או חברת תנועה שיקבלו מנדט ציבורי וייבחרו לתפקיד בשכר, באיגוד עובדים או בכל זירה פוליטית, הכנסתם הכוללת לא תעלה על השכר הממוצע בקרב ציבור העובדים והעובדות אותו נבחרו לייצג. כל הכנסה עודפת לא תילקח או שתועבר ל'מאבק סוציאליסטי' או, בהחלטת הווע״א, להתארגנויות מאבק או לקמפיינים אחרים.

14. דיון דמוקרטי ומדיניות מרכזית

14.1 תנועת 'מאבק סוציאליסטי' פועלת כארגון מאבק מהפכני מלוכד, על יסוד הסכמה עקרונית ברמה גבוהה, ולכן היא מתארגנת בצורה מרכוזית־דמוקרטית, שבליבה מעורבות פעילה מנקודת מבט של מאבק קולקטיבי, חופש ויכוח פוליטי ואחדות פעולה. 

14.2 הדמוקרטיה הפנים־ארגונית והפעולה הארגונית המלוכדת הן חלק מתהליך חי, עם איזונים משתנים בהתאם לצורך, הדורש הקפדה על:

א. חופש דיון וויכוח במסגרות התנועה סביב התוכנית, המדיניות וסדר־היום של התנועה. חופש ויכוח פוליטי ממוקד־תוכן בתהליך הדיון הדמוקרטי, על יסוד חתירה קולקטיבית לבהירות רעיונית במאבק, תוך שאיפה לטיפוח אווירה חברית, פתיחות לביקורת פוליטית הדדית במידת הצורך ונכונות לתיקון שגיאות במידת הצורך, הוא מפתח גם להעמקת הבסיס לאחדות פעולה. בעוד שדרוש קשב לדברי ביקורת, האחריות על הצד המעלה ביקורת פוליטית גם לנמק, לבסס, וככל הניתן להציע חלופות, במאמץ לשכנע ובחתירה לליבון מחלוקות פוליטיות בצורה בונה.

ב. חתירה לסולידריות ולאחדות פעולה לצורך יישום כל החלטה דמוקרטית של מוסדות התנועה, ולקידום עמדות התנועה בציבור.

ג. קבלת החלטות לפי הכרעת רוב בכל גוף תנועתי. גם בעת מחלוקת, כל רוב ייחשב לגיטימי לעצם קבלתה של החלטה, אך אין בכך לפגוע בזכויות דעת מיעוט ובמרחב לוויכוח ולשכנוע הדדי.

ד. האפשרות לכנס כל גוף תנועתי גם באופן מיוחד במידת הצורך.

ה. בחירה דמוקרטית של מוסדות מרכזיים הנושאים באחריות בפני הגופים הבוחרים ושניתן לבחור מחדש בכל עת.

ו. מעורבות פעילה ולקיחת אחריות. עקרונות אלה מתארים תהליך חי ודורשים מאמץ פעיל מצד כל חברה וחבר ללמוד את הנושאים שעל הפרק, לקחת חלק בדיונים ובפעילות, לגלות מעורבות ולקחת אחריות במטרה לתרום להבנה הכללית, לקבלת החלטות מושכלת ולהצלחת פעילות התנועה.

14.3 קידום מדיניות כלל־תנועתית אחת. החלטות הוועידה הכללית, הווע״א והמז״א מחייבות בעיקרון את כל גופי וחברי וחברות התנועה, כל עוד לא שונו. לגבי כל החלטה נשמרת הזכות לערער — באמצעות ועדת הערעורים (21§) — בפני מוסד גבוה יותר, עד לוועידה הכללית, וזאת מבלי שהדבר יעכב את יישום ההחלטה. יש לשאוף, בכפוף למגבלות נסיבתיות, שהכרעות גדולות מבחינת מדיניות התנועה או מבחינה ארגונית יתקבלו לאחר דיון בכל הרמות בתנועה.

15. הצבעות והכרעת רוב

15.1 ההצבעות בתנועה מתבצעות בעיקרון באופן גלוי, כתולדה של דיון כן וגלוי בין שותפים ושותפות לדרך.

^{איסור כבילה במנדט מחייב בהצבעות פנים־תנועתיות}

15.2 כל חבר.ה חופשיים לגבש את דעתם, לשכנע ולהשתכנע, ולהצביע בהתאם לעמדה הנדרשת לדעתם במסגרת התהליך החי של הדיון הפנים־תנועתי וקבלת ההחלטות, על יסוד בחינה רצינית של נימוקים פוליטיים ועובדות, ולא ניתן לכבול אותם במנדט מחייב להצבעה מסוימת. בכלל זה, צירים.ות נבחרים.ות לוועידה עולמית.

^{הצבעה קובעת והצבעה אינדיקטיבית}

15.3 בהצבעות הקובעות לשם החלטה בכל גוף תנועתי ייקחו חלק החברים.ות מהמניין באותו הגוף בלבד, עם משקל הצבעה שווה לכל חבר.ה. בנוסף, תירשם הצבעה אינדיקטיבית, לייצוג עמדה, של חברים.ות מועמדים.ות באותו הגוף, ובנפרד גם של חברים.ות מוזמנים.ות מהארגון הארצי והבינ״ל כאחד. לא תירשם הצבעה של מי שאינם חברים.ות או שלא הסדירו מראש תשלום דמי־חברות כנדרש (11.2§).

15.4 לא תתאפשר הצבעה מופקדת או בייפוי־כוח.

15.5 הצבעה מרחוק באמצעות היוועדות חזותית מותנית בהסכמת הגוף המחליט ובהשתתפות בדיון המקדים להחלטה באותה הישיבה.

15.6 ההחלטות של כל אחד מגופי התנועה מתקבלות תמיד ברוב רגיל (50%+1), על בסיס דיון, ובתנאי שנכחו בהצבעה רוב החברים.ות מן המניין (קוורום) באותו הגוף, והן מחייבות בעיקרון את חברי הגוף המחליט ואת הגופים הכפופים לו.

15.7 החלטות שהתקבלו בישיבות של מוסדות התנועה הקבועים בתקנון יסוכמו בכתב ויהיו זמינות, באופן דיגיטלי או מודפס, לעיון חברי.ות אותו המוסד. גופי תנועה נוספים יעודכנו כמובן בהחלטות רלוונטיות.

15.8 כל החלטה נכנסת לתוקף עם קבלתה, אך ניתן גם לשנותה ברוב רגיל על־ידי הגוף המחליט או כל מוסד גבוה יותר, כשהסמכות הגבוהה ביותר היא הוועידה הכללית.

^{קבלת החלטות סדורות}

15.9 החלטות סדורות של כל הגופים מתקבלות במהלך ישיבה על בסיס דיון, לרבות כינוס ישיבות שלא מן המניין, וירטואלית או פנים־אל־פנים, במידת הצורך. גופים מקבלי החלטות מאצילים סמכויות החלטה כנדרש לגופים נבחרים מטעמם כקבוע בתקנון זה, והגופים הנבחרים חייבים דין וחשבון בפני הגופים הבוחרים, לרבות באמצעות תקשורת חיה, דיווחים ובמידת הצורך גם התייעצויות מעשיות. 

^{קבלת החלטות אד־הוק בין הישיבות}

15.10 באופן שוטף עשויות להתקבל בין הישיבות החלטות אד־הוק בעלות אופי פרוצדורלי או טקטי שאינן סובלות דיחוי ואינן מצריכות כינוס ישיבה. למהלך אירועים פרטניים עשויים להיות מוגדרים צוותים ייעודיים לשם כך, בכפוף למז״א. בעוד שניתן להגיע להסכמות אד־הוק בסיוע התייעצויות טלפוניות ובאמצעי צ׳אט,  אלו נושאות אופי טנטטיבי בפרק הזמן שעד לכינוס הישיבה הבאה של אותו הגוף. בנסיבות יוצאות דופן שבהן נדרשים נושאי.ות תפקידים לקבלת החלטות מהותיות דחופות עבור הארגון או חלקיו בתחום כלשהו, ללא שהות להתייעצות ולדיון ברמה מספקת עם המוסדות הרלוונטיים ברמה הארצית והבינלאומית, הם כפופים לחובת דין וחשבון, לרבות רמת דיווח נאותה, ובפרט במסגרת הישיבה הבאה של גוף ההנהגה.

16. בחירת מוסדות התנועה

16.1 כל מוסד תנועתי נבחר עומד לבחירה באופן תקופתי בבחירות שוות וישירות, הוא אחראי בפני המוסד שבחר בו ומציג בפניו דיווחים תקופתיים, ובמידת הצורך ניתן לפזרו ולבוחרו מחדש בכל עת. כל מוסד תנועתי נבחר הוא גוף עבודה הדורש גישה קולקטיבית, מעורבות פעילה, למידה מתמדת, לקיחת אחריות וגילוי יוזמה.

16.2 הצעת מועמדויות:

א. כל המועמדים.ות יוצעו מרצונם ובכפוף להבנת תפקיד הגוף הנבחר, לקיחת חלק פעיל במאמצי התנועה והסדרת תשלום דמי־חברות כנדרש.
ב. במטרה להציע את המנהיגות הקולקטיבית הטובה ביותר, מוסד הנהגה יוצא יציג לרוב הצעה מטעמו, שתישלח גם בכתב במייל עד שבועיים לפני המועד האחרון להצעת מועמדים.ות.
ג. כל חברה וחבר המסתייגים מההרכב המוצע יהיו חופשיים להציע הצעות חלופיות לרבות שינוי ספציפי בהרכב המוצע, הרכב חלופי, או מועמדים.ות נוספים.ות לבחירה.
ד. הצעות חלופיות שלא יאומצו במלואן על־ידי מוסד ההנהגה היוצא יובאו להכרעה של הגוף הבוחר.

16.3 הבחירות יתקיימו ככלל בהליך הצבעה גלוי שיוסכם על־ידי הגוף הבוחר, וזאת לצורך אישור או פסילה של הצעה; לצורך בחירה בין רשימות חלופיות, אם הוצעו ככאלו; או לצורך בחירה מסך המועמדים והמועמדות, בהתאם לגודל ההרכב, כפי שיאשר הגוף הבוחר.

^{חובת נוכחות}

16.4 חבר.ה במוסד תנועתי נבחר מחויב.ת לקחת חלק בכל ישיבה של אותו מוסד במלואה, או למסור הודעת התנצלות מסודרת על סיבת היעדרות. כאשר ישיבה מתכנסת פנים־אל־פנים, השתתפות באמצעות היוועדות חזותית תתאפשר עבור חבר.ת המוסד הנבחר שנבצר מהם מעשית להשתתף פנים־אל־פנים.

^{מוזמנים.ות לישיבות}

16.5 כל מוסד תנועתי נבחר רשאי להחליט לשיקול דעתו להזמין לישיבותיו חברים.ות נוספים, עם זכות להצבעה אינדיקטיבית.

^{השתתפות נציגות מטעם הארגון הארצי או הבינ״ל בישיבות}

16.6 ישיבה רשמית של כל מוסד תנועתי פתוחה להשתתפות פוטנציאלית — בהיוועדות חזותית או פנים־אל־פנים — של נציגות מטעם המוסדות המרכזיים הדמוקרטיים של הארגון הארצי או הבינלאומי שאותו המוסד כפוף להחלטותיהם, וזאת לפי החלטה מצידם או לפי הזמנה, בעת מחלוקת כבעת הסכמה. לנציגות זכות להצבעה אינדיקטיבית ולנגישות לחומרי עיון ולהצעות החלטה המובאים בפני הישיבה.

17. פורום נשים ואנבי, ופורומים ייעודיים אחרים

17.1 התנועה מכירה בצורך שמתעורר לעיתים להתמודד באופן ייעודי גם מבחינה ארגונית עם צורות הדיכוי השונות הקיימות בחברה הקפיטליסטית, במטרה לעזור להתגבר על הקשיים הייחודיים שהן יוצרות במאבק.

17.2 מפגשי דיון ייעודיים של חברות התנועה, ושל חברות וחברים מקבוצות הסובלות מדיכוי מיוחד בחברה, נערכים בהתאם לצורך, בהכוונת המז״א והווע״א. פורומים תנועתיים מהסוג הזה מיועדים לסייע לחזק את המעורבות של החברות והחברים בדיון ובפעילות התנועה ככלל, ובפרט לתרום לפיתוח דיון על הבעיות הייחודיות הקשורות לדיכוי של אותה קבוצה בחברה, ולעזור לתנועה לפתח את עמדותיה ואת פעילותה סביב הנושאים הרלוונטיים.

18. דעת מיעוט והליכי ויכוח סדורים

^{חופש ביקורת פוליטית}

18.1 לכל חבר.ה האחריות לגבש דעה ונשמרת הזכות לנסות לשכנע בעל־פה ובכתב על דעה חולקת במסגרת תהליך הדיון הפנימי, לשם הבהרה נחוצה של סוגיות בחתירה שהמסקנות הדרושות לשיטתם יאומצו בסופו של דבר כדעת רוב. 

^{מחויבות לגישה פוליטית כנה ולאחריות קולקטיבית}

18.2 יש לחתור לקיים ויכוחים באופן ענייני, חברי ומידתי, במיקוד על הסוגיות הפוליטיות המרכזיות שיש ליישב, מנקודת מבט של נטילת אחריות קולקטיבית, תוך דבקות בגישה כנה בכל ההיבטים, בשאיפה לגיבוש הסכמה על סמך תמונה אובייקטיבית ככל הניתן. 

^{מחויבות לעבודה קולקטיבית ולתהליך דמוקרטי}

18.3 חברים.ות בדעת מיעוט נוטלים.ות על עצמם את המחויבות, תוך המשך פיתוח תהליך הוויכוח, לכבד עבודה קולקטיבית והחלטות דמוקרטיות, ולפעול באופן מחויב להצלחת פעולות התנועה ולהימנע מלקדם בזירה הציבורית באופן שאינו מוסכם עמדות המנוגדות יסודית לעמדות התנועה או חותרות נגד מאמציה הקולקטיביים. נסיבות של מחלוקת מהותית דורשות התמודדות פוליטית קפדנית ואינן מספקות לגיטימציה לחסימת נגישות דמוקרטית להליכי דיון, לשבירת מסגרות רשמיות, ולמניעת פעולה משותפת.

^{הסדרה פורמלית בנסיבות של מחלוקות מהותיות לבירור}

18.4 בעוד שנדרש מכל הצדדים לחתור לבחון חיזוק בסיס הסכמה עם נכונות לתיקונים הדדיים ולחתור להימנע מהסלמת־יתר מחלישה, פורמליזציה נמהרת מדי וקיבוע של ויכוחים פוליטיים, הרי שכאשר מתגלעות מחלוקות פוליטיות מהותיות דיין ואף יסודיות לבירור, וכשנראה שמוצו הליכי הדיון הרגילים, יש להסדיר פורמלית את התנהלות הוויכוח הפוליטי באופן ייעודי, בחתירה לבהירות מרבית, ותוך המשך קידום סדר היום הכללי של הארגון. הליך ויכוח רשמי צריך להתנהל על בסיס עקרוני וסדור דרך מסגרות הארגון ובהתאם להסכמות.

^{קביעת מתווה להתנהלות ויכוח מוסדר}

18.5 ככל הצורך, ייקבעו המז״א, הווע״א או הוועידה קווים מנחים לניהול מוסדר ובונה של ויכוחים, לרבות תכנון לו״ז, הקצאות זמנים מיוחדות והתאמות של המבנה של ישיבות בהתאם לצורך, חלוקה נושאית אפשרית, הסדרת תרומות כתובות לדיון, ואפשרות אף להציג פומבית את הוויכוח גם בפרסומי התנועה הציבוריים. מתווה לניהול ויכוח יגובש תוך התחשבות בצרכים מעשיים של דעת מיעוט. 

^{סדרי הדיון}

18.6 עמדה שבמחלוקת תיחשב פורמלית לדעת מיעוט כנקודת מוצא כל עוד לא אומצה כדעת רוב במוסדות המרכזיים הדמוקרטיים, המייצגים פורמלית דעת רוב כללית כנקודת מוצא. מבחינת סדרי הדיון, קביעת סדר דוברים.ות או סדר תרומות בכתב בשלבי תהליך הוויכוח כפופה להחלטות הווע״א, ותכלול כברירת מחדל קדימות עבור דעת הרוב הפורמלית בשלב הצגת הסוגיות, תוך הקפדה על הקצאה שווה לכל הפחות עבור הדעה החולקת.

^{תרומות כתובות וגילויי־דעת בתהליך ויכוח}

18.7 לכל חבר.ה או לסניף או לחֶבֶר דעה אד־הוק בכל מחלוקת נשמרת הזכות להפיק תרומות כתובות לדיון, לרבות גילוי־דעת להצגת דעה חולקת, בחתירה לסייע להבהרת הסוגיות ולקידום תהליך הדיון הפנימי, ברמת מוסד תנועתי פרטני או בכלל. הווע״א עשוי להפיק לשם כך עלון ייעודי (דיגיטלי או מודפס) בהיקף סביר לסניפים, לפי מתווה לו״ז שייקבע. לפי בקשה מיוחדת, המז״א תעביר גילוי־דעת מטעם דעת מיעוט לעיון הסניפים, במסגרת עלון ייעודי או בנפרד, עם תגובה או בלעדיה, בתוך שבועיים.

^{פורמליזציה של נטיות מוכללות בתהליך ויכוח}

18.8 במקרים יוצאי־דופן של מחלוקות עמוקות ולרוב לאחר תקופת התדיינות בעל־פה ובכתב במטרה להבהיר וללבן את המחלוקות ככל האפשר, לחברים.ות בדעת מיעוט משותפת הזכות לחבור רשמית כמגמה או כסיעה. פעילות קבוצתית כזו נדרשת להיעשות ביידוע ובתיאום עם המז״א, ובכפוף לכל תנאי החברות. פעילות קבוצתית שיטתית סביב עמדה שבמחלוקת מהותית באופן החורג מהמסגרות הרשמיות מחייבת הסדרה פורמלית לטובת שקיפות דמוקרטית ובהירות פוליטית. בחירות למוסדות המרכזיים ייקחו בחשבון ייצוג הולם של דעת מיעוט רשמית.

^{מגמה רשמית}

18.9 מגמה רשמית מייצגת פורמליזציה של דעה חולקת קולקטיבית בהקשר של התפתחות מחלוקת פוליטית יסודית. דעת מיעוט קולקטיבית החותרת לשכנע רוב במטרה לתקן, לשיטתה, באופן מהותי והכרחי עמדה פוליטית או מדיניות, יכולה להכריז על עצמה כמגמה רשמית במסגרת תהליך הדיון הפנימי, על בסיס מסמך מצע פוליטי שיבהיר את התיקון הנחוץ למיטב הבנתה. זכויות המגמה:

א. לפורמליזציה כזו של דעת מיעוט בתהליך הדיון לא נלוות זכויות מיוחדות — למגמה אין זכויות לקיום מסגרות נפרדות או ייצוג מיוחד או ביטאון עצמאי, והיא אינה יכולה להכתיב כמיעוט שינויים בסדר היום ובלו״ז של תהליך הדיון. 

ב. מצע המגמה יובא לדיון בכל הרמות בארגון הארצי, לפי מתווה לו״ז שיגדיר הווע״א, ותרומות כתובות מטעם כל הצדדים בוויכוח ירוכזו בעלונים ייעודיים (דיגיטליים או מודפסים) לחברים.ות, בתדירות ובהיקף סבירים בכפוף למתווה שיגדיר הווע״א. 

ג. למגמה הזכות להעלות מטעמה הצעות החלטה והרכבים לבחירה למוסדות על בסיס המצע שהציגה.

^{סיעה רשמית}

18.10 סיעה רשמית מייצגת פורמליזציה של פלג שהתגבש בתהליך ויכוח וחותר לשכנע על נתיב יסודי מוכלל הנדרש עבור הארגון, כביטוי למחלוקת יסודית מוכללת, כלומר, שאינה מוגבלת לסוגיות פרטניות. תכליתה של סיעה רשמית לארגן ולמקסם את התמיכה במצעה הפוליטי, לטובת בהירות והשגת הכרעה בסוגיות היסוד שבמחלוקת. הקמת סיעה אינה מצריכה אישור מדעת רוב. היא מוקמת על בסיס הכרזה חתומה בכתב ומצע פוליטי כתוב. מכלול פעילותה של סיעה נעשה באופן בונה, שקוף, ותוך מחויבות להמשך קידום מכלול מאמצי הארגון. במסגרת הקווים המנחים לניהול הוויכוח שייקבעו ייעודית בידי הווע״א, ואשר כפופים להסכמת הוועידה כאשר זו מתכנסת, זכויות הסיעה הן:

א. מצע הסיעה יופץ בידי המז״א לסניפים בתוך שבועיים ויובא לדיון ראשוני בווע״א ובסניפים בתוך 8 שבועות, לפי מתווה שיגדיר הווע״א, שיכלול גם קביעת מועד לכינוס ועידה. 

ב. תרומות כתובות מטעם כל הצדדים בוויכוח ירוכזו בעלונים ייעודיים (דיגיטליים או מודפסים) לחברים.ות, בתדירות ובהיקף סבירים בכפוף למתווה שיגדיר הווע״א.

ג. לסיעה הזכות להציג את עמדותיה בוויכוח בכתב במסגרת עלון ייעודי (דיגיטלי או מודפס) מטעמה, שיופץ לסניפים בידי המז״א.

ד. לסיעה הזכות לקיים מסגרות תיאום ודיון ייעודיות, לרבות ישיבות של חברי.ות הסיעה.

ה. לכל חבר.ת ארגון המסכימה עם מצע הסיעה הזכות להתפקד לסיעה. ההתפקדות לסיעה נעשית באופן שקוף כחלק מגישה פוליטית כנה בתהליך הדיון.

ו. בהתאם לגודלה, סיעה תקבל הקצאת זמן דיבור ייעודית בוועידה/באסיפה.

^{תהליכי ויכוח והארגון הבינלאומי}

18.11 מנקודת מבט אינטרנציונליסטית לבניית הארגון, מחלוקות פוליטיות מהותיות בחטיבה מקומית באשר היא אינן צריכות להיחשב עניין מקומי בלבד, ודורשות רתימה של ניסיון קולקטיבי ברמה הבינ״ל. 

א. התפתחות מחלוקת פוליטית מהותית בתהליך הדיון המקומי מעלה צורך בדיווח ובמעורבות המוסדות המרכזיים הדמוקרטיים של הארגון הבינ״ל. 

ב. לדעה חולקת בתהליך הדיון המקומי נשמרת הזכות להציג דיווח מטעמה למוסדות הבינ״ל הרלוונטיים במידת הצורך.

ג. הארגון הארצי נוטל על עצמו אחריות לעקוב אחר התפתחות מחלוקות חשובות בארגון הבינ״ל, על חטיבותיו, ובמידת הצורך לקחת חלק בדיון סביבן, ובכלל זה לשלבן בסדר היום של המוסדות המרכזיים הדמוקרטיים והסניפים. בנסיבות שבהן מוסדות הארגון הארצי מחליטים לנקוט עמדה בסוגיות, נשמרת הזכות לכל חבר.ה להבעת דעה חולקת.

ד. בנסיבות של הכרזת מגמה רשמית ברמה הבינ״ל, מצע המגמה יועבר לווע״א ולסניפים בתוך שבועיים באופן פרטני או כחלק מאסופת מסמכים מהמוסדות המרכזיים הדמוקרטיים הבינ״ל.

ה. בנסיבות של הכרזת סיעה רשמית ברמה הבינ״ל, מצע הסיעה יועבר לווע״א ולסניפים בתוך שבועיים ויובא לדיון ראשוני בווע״א ובסניפים בתוך 8 שבועות, לפי מתווה שיגדיר הווע״א, כחלק מהליך ויכוח סדור בארגון הבינ״ל.

ו. בעת מחלוקת כבעת הסכמה, נשמרת נגישות המוסדות המרכזיים הדמוקרטיים הבינ״ל לתהליך הדיון המקומי.

19. צעדים משמעתיים

19.1 במקרים חריגים, חבר או חברה עשויים לעמוד בפני צעדים משמעתיים — כגון הגבלות פרטניות על פעילות, הדחה מתפקיד, הרחקה ממסגרת פעילות, השעיה ובמקרים חריגים במיוחד אף הדחה מהתנועה — אם הפירו בצורה מובהקת החלטות דמוקרטיות של הסניף או של מוסד תנועתי אחר, או שניצלו לרעה תפקיד תנועתי או ציבורי, או שהתנהלותם מהווה פגיעה של ממש בתנועה או עומדת בסתירה ברורה למטרות, לעקרונות היסוד ולמדיניות התנועה, ובכלל זה התנהגות פוגענית כמפורט ב־19.2§. צעדים משמעתיים מתמקדים ככלל בהתנהלות בלתי סבירה ולא נועדו ליישב מחלוקות פוליטיות.

19.2 כהתנהלות שפוגעת בתנועה ועומדת בסתירה למטרותיה ולמדיניותה נמנית גם התנהגות עוינת ופוגענית — כלפי חבר.ה או כל אדם — על רקע לאום, שפה, מוצא עדתי, מין, זהות מגדרית, נטייה מינית, גיל, או מוגבלות פיזית או נפשית. בעוד שבלתי אפשרי לבנות ארגון מאבק שחבריו וחברותיו יהיו חפים מתחלואי החברה בה אנו חיים, ובעוד שיש לשאוף לפתור בעיות באופן בונה, התנועה אינה מגלה סובלנות להתנהגויות מתעמרות או פוגעניות וחשוב לחזק ככל האפשר את ההבנה והמודעות בתנועה ביחס אליהן.

19.3 על צעד משמעתי מוסמכים להחליט הסניף, המז״א, הווע״א והוועידה הכללית.

19.4 צעד משמעתי מסוים יינקט תוך או לאחר הקפדה על בירור העובדות באופן בונה, ללא דעות קדומות, ותוך התחשבות הוגנת בכל מקרה לגופו ובהתאם למידת חומרתו.

19.5 לכל חבר או חברה שנשקלים כנגדם צעדים משמעתיים שמורה הזכות להתוודע לכלל ההאשמות שהועלו כנגדם, ולהגיב ולהציג את זווית־ראייתם בצורה מסודרת.

^השעיה

19.6 השעיה היא הרחקה זמנית מפעילות בארגון או ממסגרת פעילות מסוימת, ללא ביטול החברות בארגון, והיא מוגבלת בזמן ועשויה להיות כפופה לתנאים מעשיים ברורים. השעיה עשויה להינקט כצעד משמעתי או כצעד מניעתי ארעי לטובת המהלך התקין של הליך בירור, כמו גם משיקולי מוגנות (כמצוין ב־20.11§), והיא מחייבת נימוק סדור. השעיה אינה פוטרת מחובת תשלום דמי־חברות ומשמירה על כללי המשמעת התנועתית. השעיה מקפיאה גם חברות במוסדות נבחרים בארגון המקומי והבינ״ל כאחד, כל עוד לא בוטלה.

^{הדחה מחברות בארגון}

19.7 הדחה מהתנועה תתבצע ככלל על בסיס הצעת־החלטה מנומקת בכתב.

^{זכות ערעור}

19.8 לכל חבר.ה שמורה הזכות לערער על צעד משמעתי שננקט כנגדו.ה — באמצעות ועדת הערעורים (21§) — למז״א, לווע״א ו/או לוועידה הכללית לצורך הכרעה בעניין. ההחלטה המקורית לגבי צעד משמעתי תישאר בתוקף כל עוד לא הוחלט אחרת.

19.9 כל חבר.ה או גוף תנועתי רשאים לעתור למוסדות המרכזיים הנבחרים של הארגון הבינלאומי כדי לערער על צעד משמעתי שננקט כנגדם, אם לדעתם הוא מפר את הכללים ו/או העקרונות של הארגון הבינלאומי. המוסדות המרכזיים הדמוקרטיים של הארגון הבינלאומי עשויים להפנות את העניין לבירור על־ידי ועדת ביקורת בינלאומית או על־ידי ועדת בדיקה ייעודית. הוועדה במקרה כזה תערוך בירור ותעביר את המלצותיה להכרעת המוסדות הרלוונטיים. חברים.ות יחידים רשאים לערער למוסדות הבינלאומיים רק לאחר שערערו לוועידה הכללית.

20. נציבות המוגנות

^{הגדרת תכלית נציבות המוגנות}

20.1 

א. נציבות המוגנות היא גוף ממליץ המקיים בירורים ייעודיים עבור המוסדות המרכזיים המחליטים — המז״א, הווע״א והוועידה הכללית — במקרים בהם הועברה תלונה או, גם בלא תלונה, כאשר התעורר חשד מהותי לגבי התנהגות פוגענית מצד חבר.ה כלפי חבר.ה או כלפי כל אדם. 

ב. כל חבר.ה יכול.ה לפנות בכל דרך לכל נציב.ת מוגנות לצורך התייעצות בסיסית דיסקרטית בע״פ, או לשם הגשת תלונה אפשרית כנגד חבר.ה, בנסיבות של כל חשש בנוגע להיבטי מוגנות שלהם עצמם או של אחרים. 

ג. פרטי הקשר של הנציבות יפורסמו כנספח למסמך מדיניות המוגנות התנועתי, ובאופן ייעודי סביב אירועים תנועתיים ארציים. 

ד. בכל מקרה של פנייה, הנציבות והמז״א יעודכנו ברמה הבסיסית המתבקשת, לרבות מכלול הפרטים הרלוונטיים כבסיס לקבלת החלטה אפשרית על צעדים מיידיים, לגבי עצם הפנייה וטיבה.

^{בחירת הרכב נציבות המוגנות}

20.2 

א. הוועידה הכללית תבחר בנציבות מוגנות. 

ב. היא תורכב מ־5 חברים.ות לפחות, עם ותק של 3 שנים לפחות, מסניפים שונים, ובהם עד 3 מהווע״א, בהם עד 2 מהמז״א, ולפחות 3 נשים/אנבי. 

ג. במידת האפשר, רצוי לחתור לשלב בנציבות חברים.ות עם ניסיון מעשי סביב מענה למקרי מוגנות, כמו גם חברים.ות עם הכשרה או ניסיון מקצועיים רלוונטיים. 

ד. מצופה מחברי.ות גוף זה לא רק לגלות רגישות הולמת לסוגיות של הטרדות ופגיעות, אלא גם לחתור לפיתוח רמת הכשרתם באופן מתמשך דרך העמקת ידע והבנה בתחום. 

ה. לאחר שנבחרה, הנציבות הנכנסת תקיים בהקדם שיחת היערכות סביב משימתה, בהשתתפות חבר.ה מנוסה מנציבות המוגנות הבינלאומית ובמידת האפשר גם חבר.ה מנציבות מוגנות של חטיבה נוספת.

^{דוח נציבות המוגנות לוועידה}

20.3 

א. הנציבות היוצאת תציג בפני הוועידה בע״פ דוח תמציתי בעילום מוחלט אודות עבודתה מאז הוועידה הקודמת. 

ב. הדוח יתמקד בכלליות בטיב הפניות והתלונות שהועלו, בטיב הצעדים שננקטו, ובמידת האפשר, גם בלקחים לחיזוק גישת המוגנות הכללית. 

ג. הנציבות עשויה להמליץ לגבי צעדים כלליים לתקופה הבאה, דוגמת קיום דיונים בנושאים רלוונטיים ואף קידום עדכונים מסוימים במידת הצורך למסמך מדיניות המוגנות ו/או לתקנון. 

ד. ככל שיתגבשו הצעות החלטה קונקרטיות על בסיס ההמלצות, הן יובאו בפני הסניפים עד 4 שבועות לפני הוועידה, לאחר שהובאו לדיון בווע״א היוצא. 

^{עצמאות נציבות המוגנות}

20.4 

א. פעילות נציבות המוגנות עצמאית, אך כפופה לדיווח למז״א. 

ב. הפעלת הנציבות לצורך הליך בירור וגיבוש מסקנות והמלצות תתבצע על בסיס החלטת מז״א או החלטה עצמאית של הנציבות עצמה, בעקבות פנייה או מידע עקיף למז״א או לנציבות. 

ג. המז״א תעביר דיווח למזכירות הבינלאומית אודות כל הליך בירור הנוגע לחברי.ות הנהגה או חב׳ הנושאים תפקידים עם אופי ציבורי. 

ד. הנציבות עצמה יוזמת פניות לגופים תנועתיים ולחב׳ במסגרת הליכי בירור. 

^{הרכב ועדת בירור ייעודית}

20.5 

א. הליך בירור יתבצע באמצעות ועדת בירור ייעודית של 3 לפחות מחברי.ות הנציבות, שייבחרו בידי הנציבות, תוך דגש על התאמה קונקרטית מירבית, החל מריחוק מקרבה אישית לצד הנילון ולצד המתלונן, וכלה בזמינות ונגישות.

ב. ההרכב לא יכלול יותר מחבר.ה אחת מהמז״א. 

ג. אם הצד הנילון חבר בווע״א, חברי ההרכב לא יהיו חברי וע״א. 

ד. אם מתעורר צורך קונקרטי, הנציבות תוכל לבקש לצרף חבר.ה מהנציבות הבינ״ל להרכב ועדת הבירור הייעודית. 

ה. אם הצד הנילון חבר במז״א, המז״א תעביר את התלונה במלואה למזכירות הבינלאומית ולנציבות הבינלאומית. 

^{הליך בירור מקרה מוגנות}

20.6 

א. הליך בירור יתבצע בדחיפות הנדרשת מצורכי מקרה המוגנות. במידת הצורך תנקוט המז״א צעדים מניעתיים ארעיים עוד קודם לכן (כמצוין ב־20.11§).

ב. ועדת הבירור תחתור להגשת דוח בתוך 6 שבועות לכל המאוחר, עם אפשרות להארכה מוגבלת רק על בסיס דיווח ביניים והחלטה מפורשת של המז״א.

ג. אם אותרו שגיאות בדוח הוועדה, ייתכן שהרכב זהה או מורחב יתבקש להשלים את עבודת הוועדה בזמן קצוב, והדוח המשלים יצורף כנספח לדוח המקורי. 

ד. במידת הצורך, הנציבות תמליץ על פנייה לגורמי מקצוע מתאימים ובהתאם ליכולתה אף תפעל לסייע וללוות פנייה כזו. מעבר לכך, הנציבות אינה אחראית על יישום צעדים במסגרת המקרים הפרטניים, ותפקידה מסתיים עם הגשת דוח מטעמה, אלא אם התבקשה להשלים עבודה בהיבט מסוים או להציג דיווח פרטני נוסף כלשהו.

^{פניות ושיחות במסגרת הליך בירור מקרה מוגנות} 

20.7 

א. הצד הנילון נדרש לשתף פעולה באופן מלא וללא דיחוי עם פניות מצד הנציבות לצורכי בירור. 

ב. כל מוסד תנועתי ייענה ככל הצורך לבקשות מצד הנציבות.

ג. כל חבר.ה שאינם צד ישיר במקרה ישתדלו לשתף פעולה עם פניות אפשריות של הנציבות ככל יכולתם.

ד. שיחות בירור יתקיימו בע״פ — פנים אל פנים או בהיוועדות חזותית — בגובה העיניים, ותכליתן תובהר בתחילת הדברים. 

ה. מטרת הליך הבירור, שיהיה קפדני, קשוב והוגן, אינה לבסס אשמה מעבר לספק סביר, אלא לבחון את מכלול הנסיבות באופן המוכוון למענה מיטבי לצורכי המוגנות של הצד המתלונן, של כלל החב׳ ושל הארגון — זאת, תוך הסתמכות על הבנה מרקסיסטית של ההקשר החברתי הרחב של תופעות שונות של דיכוי, ניכור חברתי והתנהגויות פוגעניות.

^{דוח ועדת הבירור הייעודית}

20.8 דוח מטעם ועדת בירור של הנציבות יפרט בצורה מסודרת וברורה את הטענות שהועלו לבירור, כל היבט רלוונטי ממסמך מדיניות המוגנות התנועתי ומהתקנון, את מהלך עבודת הוועדה — לרבות תאריכים וקיום ריאיונות — כמו גם ממצאים רלוונטיים ומסקנות, לצד המלצות אפשריות לצעדי מוגנות ולצעדים משמעתיים במידת הצורך, וכל לקח ארגוני רלוונטי. 

^{חובת חיסיון}

20.9 

א. נציבות המוגנות וכל הגופים העוסקים בדוחותיה מחויבים ביחס דיסקרטי לתלונות ובשמירת חיסיון פרטים מזהים אישיים — אלה עשויים לעלות באופן מוגבל רק ככל שהם נחוצים לצורכי דיונים ייעודיים במסגרת הליכי בירור, החלטה ומענה לתלונה. 

ב. הנציבות אחראית להקפדה יתרה על צנעת הפרט ועל אבטחת מידע במכלול היבטי התקשורת סביב עבודתה, לרבות אחסון והנגשת דוחות. 

ג. שבירת חיסיון מצד חבר.ה בנציבות המוגנות או בכל גוף רלוונטי העוסק בתלונה, לרבות בשיחות שאינן עם גורמים הנדרשים לכך מתוקף תפקידם, תיחשב להפרת אמון ותצריך בירור משמעתי. 

^{דוחות בעילום מוחלט}

20.10 נציבות המוגנות מפיקה דוחות בעילום מוחלט אודות התלונות והסוגיות שאיתן התמודדה לשם פיתוח הניסיון בתחום וטיוב הכשרת הנציבות עצמה לאורך זמן — הדוחות אינם נגישים לחברים.ות אחרים.ות אלא בהסכמת הנציבות כולה, אך תוך הקפדה על הנגשת מלוא המידע הרלוונטי למוסד מרכזי הנדרש להחלטה במקרה פרטני.

^{צעדים מניעתיים ארעיים וקבלת החלטות}

20.11 

א. המז״א עשויה לנקוט באופן מקדמי וללא שהות צעדי מוגנות וצעדים משמעתיים במידת הצורך, כצעדים מניעתיים ארעיים, עם קבלתה של תלונה למשך תקופת הליך הבירור, וזאת עד להחלטה מלאה לאחר קבלת דוח מהנציבות. 

ב. לאחר בחינה מלאה של דוח הנציבות, תתקבל החלטה מצד המז״א, הווע״א או הוועידה הכללית, למיטב שיקול הדעת של הגוף המחליט. 

ג. מקרי מוגנות ידווחו בהתאם לצורך לווע״א, ובהחלטת וע״א אף לוועידה הכללית, לרבות אם התעוררו מחלוקות בשלב ההכרעה במז״א או בין המז״א לנציבות. 

^{אפשרויות ערעור על החלטות}

20.12 

א. במקרה של אי־שביעות רצון מהחלטות פרטניות, הצד המתלונן או הצד הנילון יוכלו לבקש לערער — באמצעות ועדת הערעורים (21§) — למוסד גבוה יותר, עד לוועידה הכללית, לצורך קבלת החלטות חדשות לאחר בחינת דוח הנציבות, ההחלטות שהתקבלו ונימוקי הערעור. 

ב. ייתכן שנציבות המוגנות תתבקש לבצע הליך בירור משלים לשם כך. 

ג. במקרה של אי־שביעות רצון מהצד המתלונן ביחס ליישום החלטות שהתקבלו בעקבות תלונה, הנושא יובא בפני הווע״א לבקשת הצד המתלונן או המז״א, לצורך בחינת מתווה להתקדמות. 

^{אפשרות הצגת התייחסויות רקע טרם החלטה}

20.13 ככלל, החלטות לגבי צעדים יתקבלו במסגרת תהליך דיאלוג עם המתלוננ.ת. הצד המתלונן והצד הנילון לא ייקחו חלק בכל דיון העוסק במקרה פרטני הנוגע אליהם במוסדות המרכזיים המחליטים, אולם יוכלו לבקשתם להציג התייחסות בכתב או בע״פ בפני המוסד המחליט, וככל האפשר, יעודכנו טרם החלטה ולאחריה.

^{הליך בירור מצד מוסדות הארגון הבינ״ל}

20.14 במידת הצורך, בנסיבות של מחלוקות או חששות סביב מקרה מוגנות פרטני, ניתן להעביר תלונה לבירור נוסף במוסדות הארגון הבינלאומי. כשמדובר בתלונה שנבחנה במוסדות הארגון הבינלאומי, אלה יהיו אחראים גם להמשך בירור במקרה של אי־שביעות רצון ממענה ארגוני, תוך שהמז״א תפעל לסייע לשיפור המענה.

21. ועדת ערעורים

21.1 הוועידה הכללית תבחר ועדת ערעורים שתורכב מ־3 חברים.ות לפחות, שאינם חברי.ות הווע״א, בעלי ותק של 3 שנים לפחות.

21.2 ועדת הערעורים עוסקת בפניות מצד כל חבר.ה או כל מוסד תנועתי לצורך הליך ערעור או בירור במקרים הבאים:

א. פנייה בבקשה לערעור על החלטת כל מוסד תנועתי החלה ישירות לגבי החבר.ה, דוגמת צעדים משמעתיים. 

ב. פנייה בטענה להפרת התקנון או להתנהלות בלתי סבירה של כל מוסד תנועתי או חבר.ה.

ג. מקרים הקשורים בהפרת מסמך מדיניות המוגנות התנועתי יש להפנות לנציבות המוגנות (20§), אך נשמרת הזכות לכל חבר.ה שהיו צד בהליך בירור של נציבות המוגנות לפנות לוועדת הערעורים בטענה להליך לא תקין או בבקשה לערעור מכל סיבה אחרת על החלטה למוסד גבוה יותר. הליך בירור או ערעור כזה כפוף לחיסיון קפדני כנדרש (20.9§).

21.3 ועדת הערעורים מגבשת דוח מסודר לגבי הליך הבירור שקיימה, עם חוות־דעת והמלצה להחלטה עבור הווע״א או הוועידה לצורך דיון והכרעה סופית בעניין הערעור. הליך בירור יתבצע בדחיפות ובצורה מרוכזת, בחתירה להגשת דוח בתוך 6 שבועות לכל המאוחר, עם אפשרות להארכה מוגבלת רק על בסיס דיווח ביניים והחלטה מפורשת. ועדת הבירורים יכולה להמליץ למז״א על צעד מניעתי ארעי הנחוץ לטובת המהלך התקין של הליך הבירור.

21.4 ועדת הערעורים פועלת תוך יידוע המז״א אך מגבשת מסקנות והמלצות לפי שיקול דעתה העצמאי בלבד. 

21.5 לאחר קבלת הכרעה סופית בעניין ברמת החטיבה, נשמרת הזכות לעתור למוסדות הארגון הבינלאומי.

22. שינוי התקנון

22.1 המז״א, הווע״א וכל סניף רשאים להציע מטעמם שינוי בתקנון, והוועידה הכללית מחליטה ברוב רגיל אם לאמץ את ההצעה.

22.2 כל הצעה לשינוי בתקנון נדרשת לעבור מראש בכתב לעיון כלל הסניפים לפחות 4 שבועות לפני ההחלטה בוועידה.