שוחט ובן־בסט טוענים שהרפורמות במס יכניסו כסף לכיס של העובדים, יצמצמו את הפערים בחברה, יעבירו עושר מבעלי־ההון לעובדים ויביאו צדק חברתי. הדאגה הפתאומית שלהם לאינטרסים שלנו מחממת את הלב, אבל האם הם באמת הפכו בן־לילה מכלכלנים בעלי דם קר, שנלחמו בכל הכוח נגד החוק להעלאת שכר המינימום, סירבו לדרישות הנכים, ונאבקים למען האינטרסים של החברות הגדולות בכל הזדמנות, ללוחמים חברתיים אמיצים?

לא! הדיבורים על הכסף שייכנס לכיסי העובדים מספקים הסוואה לתוכניות לשדוד מאיתנו הישגים שאליהם הגענו בזכות מאבקים קשים: הפטור ממס על קרנות ההשתלמות, חצי נקודת הזיכוי לנשים העובדות והפטור ממס על עבודה במשמרות. התוספת לנטו שנועדה להמתיק את הגלולות המרות האלה מחולקת בצורה מאוד סלקטיבית: לפי נתוני משרד האוצר עצמו, חצי מהעובדים מרוויחים פחות מהסף המינימלי לתשלום מס הכנסה, ולא ירוויחו שום דבר מהשינוי הזה. אבל חברי הכנסת יקבלו תוספת של כאלפיים ש״ח למשכורות המנופחות ממילא שלהם.

אם ההצעות האלה באמת פוגעות בבעלי־ההון, היינו מצפים לשמוע זעקות מחאה מהכיוון שלהם, ובכל זאת הם שקטים בצורה חשודה, והעיתונות שהם מחזיקים בבעלותם מפציצה אותנו בתעמולה שמסבירה למה הרפורמה תעשה לנו רק טוב. המשפחות הבודדות של בעלי־ההון ששולטות בכלכלה, בתקשורת ובפוליטיקאים מתמחות בהתחמקות ממסים. במשך שנים הועבר נטל המס מהחברות הגדולות אל הגב של העובדים. הרבה חברות לא משלמות היום שום מס במונחי נטו, ומסובסדות על־ידי הממשלה. אינטל קיבלה מענק ממשלתי של 800 מיליון דולר ופטור ממס לחמש שנים. המסים שאנחנו משלמים לא מממנים השקעה במערכות הבריאות, החינוך והרווחה המתמוטטות, אלא מתנות נוספות לחברות הגדולות. שר התמ״ס רן כהן אפילו מציע להגדיל את הסובסידיות להשקעה במחקר ופיתוח בגליל ל־75 אחוז.

איך אפשר לעצור את ההתקפות?

פניות לרגישות החברתית של שוחט לא יעצרו את ההתקפות האלה. שוחט, הממשלה ומשרד האוצר כבר הוכיחו פעם אחר פעם שהם המשרתים הנאמנים ביותר של מעמד בעלי־ההון. הפעולות שלהם, בנושא התקציב, שכר המינימום או הרפורמה במס, מוכתבות תמיד על־ידי האינטרסים של החברות הגדולות.

כמה מנהיגי עובדים ביקרו את ועדת בן־בסט על כך שלא כללה אנשים "מהתחום החברתי" ולא התייעצה עם ראשי ההסתדרות, אבל הוועדה נועדה לשרת את האינטרסים של המעסיקים על־ידי מציאת דרכים חדשות לשדוד את העובדים. התפקיד של מנהיגי ההסתדרות איננו לשמש עלה תאנה לבכירי האוצר, אלא להוביל את העובדים במאבק נגדם!

הדרך לעצור את ההתקפות על העובדים היא לא על־ידי שכנוע נציגי המעסיקים בממשלה ו"המומחים הבלתי תלויים" בוועדת בן־בסט להכיר בכך שטעו. אפשר להביס את ההתקפות האלה רק באמצעות מאבק נחוש של העובדים. שביתה כללית של יום אחד יחד עם הפגנות המוניות בכל עיר תוכל לשמש כאזהרה לממשלה ולהכין את הקרקע לשביתה כללית של שבוע. יהיה צורך להקים דוכני הסברה בכל אזור כדי להתמודד עם ניסיונות התקשורת שבבעלות המיליונרים לפלג בין העובדים, וכדי לשכנע את העובדים הלא מאורגנים בצורך להתאחד עם העובדים המאורגנים בהתנגדות לרפורמות. מיליון שובתים שלא יושבים בבית, אלא מתגייסים להפגנות ולעבודת הסברה, יהיו כוח בלתי ניתן לעצירה שמסוגל להכניע את הממשלה.

העובדים חייבים לשלוט על המאבק

כדי למנוע את הפסקת המאבק על־ידי ההנהגה בעקבות פשרה שמשאירה את רוב הגזירות שפוגעות בעובדים במקומן, השביתה חייבת להיות תחת שליטה דמוקרטית של העובדים. ועידה שמורכבת מנציגים נבחרים של כל ועדי העובדים צריכה לנהל את השביתה ולפקח על המנהיגים שמשתתפים במשא ומתן. הוועידה תהיה הגוף היחיד שמחזיק בסמכות לקבוע קווים אדומים ולאשר או לדחות כל הסכם לפני שמפסיקים את השביתה.

מול הרפורמות של בן־בסט אנחנו צריכים להציב את הרפורמות של העובדים, שיעבירו את נטל המס מהגב של העובדים לרווחים של החברות הגדולות והספקולנטים. אם בעלי־ההון יטענו שהם לא יכולים לעמוד במסים האלה, אנחנו נדרוש מהם לפתוח את ספרי החשבונות שלהם, כדי שנוכל לראות מה הם עשו במיליארדי השקלים שקיבלו מהממשלה עד היום במענקים וסובסידיות. אסור לנו להיכנע לסחיטה של בעלי־הון שיאיימו לפטר עובדים ולסגור חברות אם יחייבו אותם לשלם מסים. חברות כאלה צריך להלאים תחת פיקוח וניהול דמוקרטיים של העובדים.

אנחנו דורשים:

• מס על הרווחים של הבנקים, הקונצרנים והמיליונרים, ולא על החסכונות של העובדים
• סוף לסובסידיות ולפטורים ממס לחברות הגדולות
• להחזיר את המס המקביל, את מס המעסיקים ואת ההשתתפות של המעסיקים בדמי הביטוח הלאומי
• להלאים כל חברה שמפטרת עובדים בגלל המסים הנוספים
• ביטול מס ההכנסה עד למשכורת של 5,000 ש״ח
• צימצום משמעותי של המסים העקיפים הרגרסיביים (כמו מע״מ), שפוגעים בעיקר בעובדים
• שכר מינימום של אלף דולר
• גיוס של העובדים לשביתה כללית כדי להביס את הגזירות של ועדת בן־בסט, עם הפגנות המוניות בכל עיר
• שליטה דמוקרטית על המאבק, שיימשך עד הניצחון. בלי דילים מאחורי הגב של העובדים!
• בניית מפלגת עובדים המונית וסוציאליסטית; סוף לשלטון בעלי־ההון; ממשלה של העובדים
• הלאמת הבנקים והקונצרנים תחת פיקוח ושליטה דמוקרטיים של העובדים, ושימוש בהון ובמשאבים שלהם כדי לפתח את החברה ולספק את הצרכים של האנשים העובדים, ולא כדי להעשיר קומץ של מיליונרים