אנחנו לא תמימים, ממשלה של העבודה לא תהיה יותר טובה. גם ביבי לא יעזור, לא ש״ס ולא מרצ. בתקופה הקרובה ימשיכו בעלי ההון ומשרתיהם הפוליטיקאים לגלגל אלינו את כל נזקי המשבר הכלכלי והמלחמה.

אסור לנו "להתפשר". הנכים והסטודנטים התפשרו ולא ראו שום דבר מהפשרה. הנהגת ההסתדרות "התפשרה" כבר פעמים רבות בשם עובדים ש"ייצגה". אין לנו על מה להתפשר, אנחנו נלחמים על הלחם. לפעמים "פשרות" הן תוצאה של שחיתות של מנהיגות המאבק, ולפעמים זו סתם כניעה לתירוץ של בעלי ההון כשהם אומרים שהם לא יכולים לתת יותר.

הם לא יכולים לתת יותר? אנחנו לא יכולים לתת עוד שקל! התשובה שלנו צריכה להיות: "לא יכולים? לא צריך. תנו את המפתחות ולכו הביתה".

המאבק נגד הגזירות הכלכליות החדשות חייב להכיל בתוכו את העובדים, המובטלים, הגימלאים, הנוער והסטודנטים, ערבים ויהודים, נשים וגברים. כולנו מקבלים את המכות האלה, כולנו נמשיך לסבול אם לא נילחם נגדן. רק כשהוא מאוחד יש למעמד העובדים כוח לנצח את השיטה.

ההסתדרות צריכה להשבית את המשק (כמו שפרץ הבטיח), ואנחנו צריכים ללחוץ עליה שתעשה את זה: שביתת אזהרה כללית של 24 שעות עם אסיפות הסברה והפגנות המוניות. הדרישות: ביטול הקפאת השכר ושאר הגזירות שפוגעות בעובדים ובמובטלים, כולל הקיצוצים בחינוך, ברווחה ובבריאות

חייבים ליצור מערכת הסברה שתילחם בשקרים של הפוליטיקאים והתקשורת. לאנשים בחדשות אולי יש עניבות, אבל גם הם מקבלים הוראות ממישהו.

אסור לנו גם לקנות את האחדות המזויפת שהממשלה מנסה למכור לנו, אחדות עם אלה שמנצלים ושודדים אותנו. שרון וסילבן שלום אומרים לנו שזה מחיר המלחמה (מה שלא לוקח בחשבון את המשבר של השיטה הקפיטליסטית בכל העולם), אבל איך זה שרק אנחנו משלמים אותו? ולמה שנממן מלחמה שלא יכולה להביא לנו ביטחון אישי מינימלי?

ועוד דבר: כדאי שנדע גם בעד מה אנחנו נלחמים, ולא רק נגד מה. רק הפלת השיטה הקפיטליסטית והקמת חברה סוציאליסטית — חברה שבה הכלכלה מתוכננת בצורה דמוקרטית בכל הרמות כדי לענות על הצרכים של האנשים העובדים — תמנע מהמשבר של הקפיטליזם לגרור אותנו לתהום של עוני, ייאוש ומלחמה!