הדרך לארה״ב עוברת בישראל

עבור קדאפי ואסד זו אינה תקופה קלה: למרות ההסתבכות האמריקאית בעירק, ארצות הברית עדיין נמצאת בעמדת כוח חסר תקדים כמעצמת העל היחידה, המאיימת על כל שלטון אנטי־אמריקאי בעולם בכלל ובמזרח התיכון בפרט. השלטון של אסד קיבל אזהרות ישירות מהבית הלבן, שאף התבטאו בהחלטת הקונגרס האמריקאי להעביר חוק שמאיים על סוריה בסנקציות כלכליות אם לא תפסיק את התמיכה בחיזבאללה ובארגונים נוספים. כמו כן מסתמן כי ישראל עשויה להיות קבלן המשנה האמריקאי להחלפת המשטר בסוריה. גם שלטונו של קדאפי, למרות שאינו מוביל את רשימת מדינות "ציר הרשע" של מימשל בוש, מופיע ברשימה. אך יחד עם זאת נסיונות ההתקרבות של משטרים אלה לממשל האמריקאי דרך מגעים מדיניים עם ישראל עלולים ליצור איום חדש עבור אסד וקדאפי — איום מבית.

חשוב להבין כי נסיונות החיזור חסרי התקדים של לוב וסוריה אחרי בוש נעשים בתקופה שבה הצליחה המעצמה האמריקאית להשניא את עצמה על חלקים נרחבים בקרב ציבור העובדים והנוער בכל העולם, ובייחוד במזרח התיכון. נסיונות חיזור אלה יכולים לתת זריקת מרץ משמעותית להתנגדות ההמונית שבה נתקלים משטרים פרו־אמריקאים בכל מדינות ערב, במיוחד על רקע המשבר הכלכלי המתמשך שפוקד את האזור וההשלמה של המשטרים האלה עם המשך הדיכוי של הפלסטינים.

מעבר לכך, למימשל בוש ברור כי החברות עם אמריקה לא תסתכם עבור סוריה ולוב בלחיצות־יד במדשאה של הבית הלבן, ואף לא בפתיחת שגרירויות אמריקאיות בדמשק וטריפולי. הדרך אל לבם של האמריקאים היא המעבר לכלכלה ניאו־ליברלית: צמצום תקציבי הרווחה, פיטורים המוניים בסקטור הציבורי והפרטה של התעשיה הכבדה, כלומר פגיעה מקסימלית בהמוני העובדים והאיכרים.

שלום של עובדים — המוצא היחיד

המנהיגים המושחתים, המשרתים כל אחד את האינטרס של שלטון ההון בארצו, אינם מסוגלים להביא לנו שלום אמיתי, אך בתקופות מסוימות הם כן מסוגלים לכרות בריתות אינטרסנטיות המבוססות על ניצול כלכלי של העובדים ולמכור לנו את זה בתור הסכם שלום (דוגמת אוסלו), כלומר להתאחד על חשבוננו. אז למה שאנו, עובדי המזרח התיכון, לא נתאחד על חשבון המנצלים?

מעמד העובדים בכל האזור נאלץ להתמודד כיום עם בעיות דומות לאלו המוכרות לנו היטב מבית: משכורות נמוכות, פיטורים, פירוק השאריות של מדינת הרווחה והידרדרות מתמדת ברמת החיים. מה גם שהסיבה לבעיות אלו היא משותפת — השיטה הכלכלית ההרסנית המשרתת את רווחי ההון על חשבון העובדים. הדרך היחידה להגיע לשלום אמיתי באזור היא מאבק משותף של ההמונים במזרח התיכון, בהנהגת העובדים, עד להפלתם של משטרי הניצול והדיכוי וכינון חברות סוציאליסטיות ודמוקרטיות שיוכלו לבנות שלום אמיתי.