אחד במאי 2004 עובדים, מובטלים ונוער נלחמים בקפיטליזם! מדי שנה, עובדים בכל רחבי העולם מציינים את האחד במאי, יום העובדים הבינלאומי. אבל כשהעובדים נלחמים עדיין על ההישרדות שלהם, מעטות הן הסיבות לחגיגה 2,734
המיתון, למרות כל הנאומים של הפוליטיקאים, רק הולך ומעמיק, ומציב רף חדש של אבטלה שכבר הגיעה ל־11 אחוזים. קצבי האוצר ממשיכים פעם אחר פעם לחתוך בבשר החי ולהעביר עוד ועוד קיצוצים בתקציב ללא שום הפרעה וללא שום בושה. באותו זמן מקודמות הפרטות שפירושן לא רק אובדן מקומות עבודה וקיצוצים בשכר ובתנאים של העובדים, אלא גם מחירים גבוהים, חוסר יעילות ושירות גרוע יותר לציבור כולו. וכמובן, התקפות על העובדים המאורגנים וניצול עובדים אחרים דרך חברות כוח אדם, קיצוצים בשכר או אי תשלום שכר על עבודה שנעשתה. זאת תמונת המצב מהמציאות היומיומית בה נתונה לא רק מדינת ישראל אלא כל הכלכלה העולמית. זה אינו המשבר הראשון של השיטה. השיטה בנויה כך שמשבר אחד מוביל למשבר הבא. הסיבה לכך היא פשוטה — העובדים לא מקבלים מספיק כסף כדי שיכולו לקנות את המוצרים שהם בעצמם ייצרו. הבוסים מצידם רוצים לשמור על רווחיהם ומקטינים את ההוצאות שלהם על העובדים על ידי פיטורים, קיצוצים בשכר והרעת תנאי העובדים, וכתוצאה מכך קטן שוב כוח הקנייה של העובדים והכלכלה נתקלת במבוי סתום — מעגל קסמים שאין אפשרות לצאת ממנו. אף אחד מהפוליטיקאים אינו יכול לפתור את הבעיה, משום שהם כולם חלק ממנה. השיטה שלהם היא מקור הבעיה — שיטה שבה אילי ההון קונים לעצמם פוליטיקאים ודרכם הם שולטים בכלכלה ובגורלנו. שיטה שבה משלים אותנו שיש לנו שליטה אמיתית והשפעה על הדרך בה מנוהלת המדינה על ידי שימוש ציני במילה "דמוקרטיה", ומצפים שאנחנו נאמין לזה. בשם אותה "דמוקרטיה" וההגנה עליה, נשלחים צעירים ועובדים בכל רחבי העולם לצאת למלחמות לא להם. אלפים נהרגו במלחמות היוקרה והנפט בעיראק בזמן שהרוב במדינות ששלחו אותם התנגד למלחמה, שמשמעותה קורבנות וייצור למטרת הרס. באותו זמן נמשכים הכיבוש והדיכוי של ההמונים הפלסטינים בגדה ובעזה, שעולה ויעלה בדם של ההמונים משני הצדדים. הגיע הזמן להתנער ולהבין שזה לא חייב להיות כך, שהכוח האמיתי נמצא בידיים של העובדים שמהווים את הרוב המכריע של האוכלוסייה. מיליוני עובדים, מובטלים ונוער הם כוח עצום שיכול לשנות את החברה לחלוטין ולשים סוף לניצול שבו אנו נתונים כיום. הדרישה האמיתית שלנו צריכה להיות הפלת השיטה כולה, ולא רק דרישה לרווחה. גם בתקופה של שגשוג, הקפיטליזם לא מסוגל לספק לעובדים את הדרוש להם: החל ממשכורת מחייה סבירה וכל בחינוך איכותי חינם, מערכת בריאות ציבורית יעילה ודיור ציבורי. העובדים יכולים לפגוע במקום שבו הכי כואב לבעלי ההון, בכיס שלהם, וזאת באמצעות יציאה למאבק. על העובדים להיאבק על משכורתם ותנאי עבודתם, נגד הקיצוצים ונגד ההפרטות, ולצאת לשביתות ולהפגנות המוניות. לעובדים, המובטלים והנוער יש את הכוח הזה. אנחנו, שיצרנו בעמלנו את העושר של המיליונרים, יכולים לנצל את העושר הזה למען חברה אחרת, דמוקרטית יותר ושוויונית יותר, למען רווחת הכלל ולא למען רווחים של מיליונרים בודדים. אנחנו דורשים:
אולי יעניין אותך גם... |
גב סולידרי למאבק סוציאליסטי
מאבק סוציאליסטי לא מקבלת תרומות מתאגידים, גופים ממשלתיים או קרנות הון — אלא מסתמכת על חברות וחברי התנועה ועל מימון המונים. מימון עצמאי הכרחי להבטחת מאבק עצמאי למען האינטרסים של אנשים עובדים ועובדות, קהילות מוחלשות ומודרות, למען הצעירות והצעירים, ולקידום סולידריות בינלאומית ואלטרנטיבה סוציאליסטית אמיתית על סדר היום. בעזרתך נוכל לעשות יותר. בעזרת תרומה סמלית קבועה של 10 שקלים לחודש או יותר, תוכלו לעזור לבנות גב סולידרי לחיזוק הפעילות של מאבק סוציאליסטי. כמובן שניתן לבטל את התרומה החודשית בכל עת. |
מאבק סוציאליסטי לא מקבלת תרומות מתאגידים, גופים ממשלתיים או קרנות הון — אלא מסתמכת על חברות וחברי התנועה ועל מימון המונים. מימון עצמאי הכרחי להבטחת מאבק עצמאי למען האינטרסים של אנשים עובדים ועובדות, קהילות מוחלשות ומודרות, למען הצעירות והצעירים, ולקידום סולידריות בינלאומית ואלטרנטיבה סוציאליסטית אמיתית על סדר היום.
בעזרתך נוכל לעשות יותר. בעזרת תרומה סמלית קבועה של 10 שקלים לחודש או יותר, תוכלו לעזור לבנות גב סולידרי לחיזוק הפעילות של מאבק סוציאליסטי. כמובן שניתן לבטל את התרומה החודשית בכל עת.