כמו בכל שנה, ובשנים האחרונות גם כמה פעמים בשנה, אנחנו ניצבים מול קיצוץ נוסף בתקציב המדינה. התקציב הזה הוא רק חלק ממדיניות מתוכננת של האוצר, שנמשכת כבר עשרים שנה לפחות, ופועלת לטובת האינטרסים של בעלי ההון "היעילים" וכנגד הצרכים של העובדים והציבור "הבזבזנים".

רשימה חלקית של הגזרות: הטלת מס על פיצויי פיטורים, מה שאומר שהממשלה תקבל פרס על כל עובד שיפוטר. ואחרי שהכינה לעצמה כדור נוח, הממשלה מתרוממת להנחתה — וממהרת לפטר עוד שלושה אחוזים מעובדי המגזר הציבורי. אם אתם בכירים או מינויים פוליטיים, אין לכם מה לדאוג. אם לא, או שתפוטרו או שתספגו קיצוץ בשכר. תקציב העבודות הציבוריות יצטמק פי תשעה, והמשמעות: הממשלה, שגם היום נלחמת במובטלים במקום באבטלה, תייצר עוד פחות מקומות עבודה. 440 מכתבי פיטורים כבר נשלחו לעובדים ה"זמניים" ברשות העתיקות (11 שנה זה זמני). זה המסר של הממשלה לעובדים שזה עתה פיטרה: "לכו לעבוד, אבל אל תשאלו אותנו איפה".

בתחום הבריאות מצא האוצר כנראה פטנט שמאפשר לחולים להסתדר בלי טיפול רפואי. לכן אפשר לסגור בתי חולים ברחבי הארץ. בבתי החולים שלא ייסגרו מתוכננות הפרטות של המטבחים, המכבסות ושאר השירותים, שיביאו לפיטורי עובדים (כדי להגדיל את הרווח של הקבלנים), פגיעה קשה בתנאי העבודה של העובדים שיישארו ויהפכו לעובדי קבלן, ושירות גרוע ויקר לחולים. ויש עוד: ביטול כל ההטבות בזכאות למשכנתאות לזוגות צעירים והעלאת מחירי המים בשישים אגורות לקוב.

צמיחה לעשירים בלבד

במערב הפרוע, כשמישהו איבד שליטה, הוא ירה לכל הכיוונים. אל תדאגו, באוצר יורים לכיוון אחד מוגדר. לכיוון שלנו! מאחורי מדיניות האוצר ישנה שיטה ברורה, קוראים לה קפיטליזם, ונתניהו וחבריו בונים את התוכניות שלהם על תחזית לצמיחה מתמשכת בכלכלה הקפיטליסטית. אגב, אם לא שמתם לב, נגמר המיתון! מה? לא רואים? המשכורת שלכם ממשיכה לרדת ורק האובר צומח? כנראה שהיו לכם ציפיות מוגזמות. "צמיחה" בשוק הקפיטליסטי של תחילת המאה ה־21 פירושה בסך הכל שבעלי ההון מרוויחים יותר, על חשבון העובדים כמובן. הבנקים למשל יותר מהכפילו את הרווחים שלהם בשנתיים האחרונות. הבורסה קבעה שיאים חדשים. הסיבה לחגיגה? בעלי ההון הבינו שלא משתלם להשקיע בייצור, כלומר בבניית מפעלים וביצירת מקומות עבודה, ועדיף לשמור את הכסף בבנק ובבורסה ולהרוויח מקנייה ומכירה של ניירות. בקיצור, הכסף צמח בחשבונות הבנק אבל לא נוצר שום דבר במשק. ולזה קוראים בעלי ההון התאוששות.

כדי להפוך גם את תחום הייצור לכדאי להשקעה עבור בעלי ההון, חייבת המדינה לשבור את רמת השכר של העובדים. ככל ששכר העובדים יהיה הוגן יותר ולזכויות שלהם יהיה תוקף ממשי, כך היכולת של בעלי ההון להרוויח תקטן. הכוונה שמאחורי המילים "הבראה", "ייעול" ודומותיהן היא אחת: לקחת עוד ועוד מהעובדים, בין אם במגזר הציבורי או הפרטי, ולתת לחברות הגדולות. באוצר בונים על צמיחה של 3.8% בכלכלה בשנת 2005, אבל ספק אם יש מקום לאופטימיות שלהם. כל עלייה בתוצר של המשק, כלומר בכמות המוצרים המיוצרים והשירותים המסופקים, תלויה בעלייה בצריכה שלהם, בארץ ובחו״ל. בכלכלה העולמית כבר מסתמנת מגמה מחודשת של האטה. וכאן? רוב הצרכנים במשק הם גם עובדים. אם מקצצים להם בשכר או מפטרים אותם, היכולת שלהם לקנות פוחתת. כאשר הצריכה הפרטית תקועה או יורדת, קשה לצפות לצמיחה אמיתית במשק. ומה לדעתכם יקרה תוך כמה חודשים, כשיתברר שקצב הצמיחה השנתי הוא שלושה אחוזים לכל היותר? נכון, האוצר יביא לנו את קיצוץ אמצע השנה.

העובדים מחזירים מלחמה

תקציב 2005 לא מציע שום תקווה לעובדים ולאנשים הפשוטים בישראל. הוא דומה יותר לאותו בוקר במערב הפרוע שיורה בלי הבחנה עד שהוא פוגע בעצמו. אבל לנו, העובדים, המובטלים, הצעירים והגימלאים, אסור לחכות שיפגעו בנו. אנחנו חייבים להגן על עצמנו, והמאבקים האחרונים מראים לנו את הדרך. בלי השביתה הכללית האחרונה, עובדי הרשויות לא היו מקבלים אפילו את השכר החלקי שקיבלו אחריה. אם נשתמש בכוח הפוטנציאלי שלנו דרך התארגנות לוחמנית ודמוקרטית במקומות העבודה ובשכונות, נצא להפגנות המוניות, שביתות וכשצריך גם שביתות כלליות, אי אפשר יהיה לעצור אותנו.

לא פחות חשוב: כדי שקרייריסטים כמו עמיר פרץ לא יוכלו למכור גם את המאבק הזה, אנחנו צריכים לבחור הנהגה שהוכיחה את עצמה במאבקים קודמים, שתצטרך לחיות ממשכורת של עובד ממוצע ושתתחייב להביא כל הסכם להצבעה דמוקרטית כתנאי להפסקת כל שביתה. וכדי להילחם במפלגות הרקובות של הקפיטליסטים, נהיה חייבים גם לבנות מפלגת עובדים לוחמת, דמוקרטית והמונית, שתוביל את המאבקים ותציע את האלטרנטיבה היחידה לשיטה הקפיטליסטית הכושלת — חברה סוציאליסטית.