התשובה לניסיון החיסול של המחאה: רבבות ברחובות
הגבלת ההפגנות לא נועדה להיאבק במגיפה
X
תודה רבה!
אוקיי, ההודעה שלך נשלחה, מצוין, נשתדל ליצור קשר בהקדם.
משבר הגלובליזציה הקפיטליסטית
העלייה החדה במחירי הדיור ומוצרי הייסוד בישראל היא סימפטום של חוסר האיזון בכלכלה העולמית ואחד מהאיתותים הרבים בתקופה האחרונה לכך שהיא עומדת בפני מיתון. מהם שורשיו של המשבר המתפתח ומה עשויות להיות השלכותיו?

הדפסה

הכותרות במדורי הכלכלה (המכוונים למעבידים ואנשי עסקים בלבד) מספרות בזו אחר זו על צניחת הדולר (שנמצא בשפל חסר תקדים מול האירו), עלייה דראסטית במחירי הנפט ובמחירי חומרי גלם ומזון, הפסדים בגובה מיליארדי דולרים של בנקים ותאגידים כתוצאה ממשבר האשראי והאטה בכלכלה האמריקאית. למעשה, כל התופעות האלה קשורות אחת לשנייה בקשר הדוק, כאשר מה שעומד מאחוריהן הוא העובדה שכלכלת ארה״ב — הכלכלה החזקה בעולם — צמחה בשנים האחרונות כתוצאה מבועת אשראי (חובות) שהגדילה את כוח־הקנייה, וכעת מגיע זמנה לשלם את המחיר. חגיגת האשראי הזול שאפיינה את הכלכלה האמריקאית בשנים האחרונות מגיעה לסיומה. ההיחלשות של הדולר מעידה על היחלשות הכלכלה האמריקאית ככלל והמצב המיוחד שאיפשר את צמיחתה על בסיס העמקה משמעותית של היקף החובות. גורם מרכזי שאיפשר מצב זה הוא העובדה שסין וכלכלות נוספות בדרום־מזרח אסיה, סיבסדו למעשה את המחיר הזול של האשראי האמריקאי על־ידי קניה מאסיבית של דולר, ששמרה על חוזקו היחסי. זה אמנם רווחי מאוד עבור יצואנים מאותן המדינות, אך הדולר המקרטע הופך להיות פחות ופחות אטרקטיבי עבור המשקיעים מאסיה. ברגע שהם יחליטו להיפטר מהכמות האסטרונומית של הדולרים שהם מחזיקים, ערך המטבע ככול הנראה יקרוס. לצעד מסוג זה יהיו השלכות הרסניות על הכלכלה העולמית כולה.

אשראי זול וחובות מנופחים
החשש ממיתון בכלכלה האמריקאית אינו חדש והוא מלווה את ממשל בוש למעשה מאז יומו הראשון. ההתקפות על תנאי המחיה של העובדים, גלי הפיטורים במגזר הציבורי ובתעשייה בעקבות העברה של מפעלים מארה״ב למקומות בהם רמות השכר נמוכות בהרבה, פגעו קשות ביכולת של רוב הציבור האמריקאי להמשיך לקנות כמו פעם. כמו בישראל ובחלק ממדינות אירופה, המשרות החדשות שנוצרו בארה״ב, בשנים האחרונות, היו בעיקר חלקיות, זמניות, בשכר נמוך ועל־בסיס חוזה אישי — כלומר, ללא ביטחון תעסוקתי. ההתרוששות המהירה של העובדים ומשפחותיהם, גרמה לירידה בכוח־הקניה של משקי הבית הפרטיים, ופגעה קשות בצמיחה בארה״ב ובאירופה בתחילת העשור. פיגועי ה־11 בספטמבר והתפוצצות בועת ההייטק, רק הגבירו את החששות ממיתון של ממש, ודחפו את הבנק הפדראלי של ארה״ב להורדה חדה של הריבית הכללית. הרעיון מאחורי צעד זה היה, עידוד צריכה על ידי סיפוק אשראי זול, כמעט לכל מטרה וללא תנאים מגבילים. הריביות על הלוואות אלו היו גבוהות במיוחד, אך הבנקים הצליחו לנצל באופן ציני את מצב מרבית משקי הבית בארה״ב, שעבורם כרטיסי האשראי, האוברדראפט והלוואות השונות היו הדרך היחידה לפצות על השחיקה ברמת השכר. במהרה יצר האשראי הזול, חובות תופחים בכל הרמות במשק, החל ממשקי הבית ועד התאגידים הגדולים והמדינה עצמה. מאפיינים נוספים של בועת האשראי האמריקאית הם זינוק בלתי פרופורציונלי בערך מניות התאגידים בבורסה (לתאגידים ניתנו הלוואות ענק זמינות וגמישות ביותר), מחירי הנדל״ן ושוק המשכנתאות. האחרון שבהם ספג פגיעה קשה ביותר בחודשים האחרונים.

נגיף ה"סאב־פריים"
בשנים האחרונות עלה ערך הבתים בארה״ב בכ־70%. במרכזי הערים הגדולות הוא כמעט הוכפל. את העלייה במחירי הנדל״ן השכילו לנצל גם הבנקים למשכנתאות. מתוך רצון לגרוף את הרווח המקסימלי בטווח הזמן הקצר ביותר, הבנקים היו מוכנים לתת הלוואות בשווי 100% מערך הבית כמעט לכל דורש. בהיעדר תוכנית רצינית של דיור ציבורי, המוני משפחות היו מוכנות לנצל את ההזדמנות כדי לרכוש דירה משלהם, אפילו שהדבר היה כרוך בתשלום חובות לבנק למשך שארית חיי הלווים. הבנקים אף הציעו לבעלי דירות למשכן את ביתם ולקחת משכנתא שנייה. עבור משקי בית רבים היתה זו דרך להתמודד עם שחיקת השכר והרעת התנאים במקום עבודתם.


תוך מספר חודשים הפכו המשכנתאות האטרקטיביות לחוב מצטבר שמשקי בית רבים לא יכלו לשאת. יותר ממיליון משפחות גורשו מבתיהן בארה״ב בשנה האחרונה


כמעט ואין בנק משכנתאות בארה״ב ובאירופה שלא הייתה לו חטיבת "סאב־פריים". משכנתאות ה"סאב־פריים" הן משכנתאות ייחודיות ששווקו ללקוחות ללא הכנסה סדירה ונכסים, כלומר ללא יכולת של ממש להחזיר אותן. תוך מספר חודשים הפכו המשכנתאות האטרקטיביות לחוב מצטבר שמשקי בית רבים לא יכלו לשאת. יותר ממיליון משפחות גורשו מבתיהן בארה״ב בשנה האחרונה. כ־20% ממשכנתאות ה"סאב־פריים" הוכרזו כבלתי ניתנות לפידיון. מכיוון ששוק משכנתאות זה מהווה כחמישית משוק המשכנתאות בארה״ב, מספר לא מבוטל של בנקים הגיעו לסף פשיטת רגל. כצפוי, המשפחות שנזרקו לרחוב לא קיבלו שום הגנה מצד המדינה, אך לעומת זאת הבנקים שנקלעו למשבר זכו לסיוע נדיב — כל אחד מהבנק המרכזי במדינתו. הבנקים המרכזיים של ארצות־הברית, האיחוד האירופי, גרמניה ובריטניה, הזרימו מיליוני דולרים לבנקים שעמדו על סף פשיטת רגל, כדי למנוע זעזוע של ממש בכלכלה ובניסיון למנוע בהלה ציבורית שתכלול משיכות כספים המוניות. המקרה הקיצוני ביותר הוא זה של הבנק Northern Rock בבריטניה, שהכריז על פשיטת רגל וקיבל מהממשלה הבריטית סובסידיה של 4 מיליארד דולר — סכום הגדול מתקציב החינוך של בריטניה. אם הממשלה הבריטית היתה מלאימה את הבנק, היא היתה משלמת מחיר נמוך פי כמה וכמה. העברה לבעלות ציבורית היא גם הדרך היחידה להבטיח את חסכונות הלקוחות ואת המשרות של עובדי הבנק בטווח הארוך.

הקזינו הגלובלי של הקפיטליזם
לכאורה, אפשר היה לשער שמשבר ה"סאב־פריים" יסתיים בגבולות שוק המשכנתאות והנדל״ן בארה״ב. אבל, הפגיעה של משבר זה בכלכלה העולמית היתה מובהקת. תהליכי הגלובליזציה מצד אחד והאופי הספקולטיבי של הקפיטליזם במאה ה־21, יוצרים תלות חסרת־תקדים של כלכלות העולם בכלכלה האמריקאית ובייחוד בבועות עליהן היא מתבססת. משכנתאות ה"סאב־פריים" הפכו מזמן למניות ואיגרות חוב בסיכון גבוה. הן משווקות למיליונרים ותאגידים בעולם כולו על־ידי קרנות גידור וקבוצות השקעות. אלו מנהלים תיקי השקעות בסכום התחלתי של מעל למיליון דולר, כאשר קרנות הגידור אינן נתונות לפיקוח ממשלתי באף מדינה, אפילו שכמות ההון המושקע בהן מוערך בכ־2 טריליון דולר. מדובר למעשה בסוג של "אירגוני הימורים" לסופר־עשירים, שקונים ומוכרים מניות אג״ח, אופציות, חומרי גלם, סחורות ונכסים. משכנתאות ה"סאב־פריים" מאוד קסמו לקרנות הגידור בהתחלה, מכיוון שהן נועדו לאפשר רווח מקסימלי בפרק זמן קצר. בגלל רמת הסיכון הגבוהה בהשקעה זו, בותרו איגרות־החוב לחלקים קטנים שפוזרו ושולבו בחבילות השקעות "בטוחות", המבוססות על נדל״ן — אלו שווקו כנכסים. כיום אף אחד לא יודע בדיוק מי מושקע ובאיזו מידה ב"סאב־פריים". העובדה הזאת גרמה לפאניקה בקרב קבוצות ההון, שבאה לידי ביטוי בירידות חדות בכמה גלים בבורסות בעולם. הפחד מה"נגיף" גורם למשקיעים ולבנקים להיות יותר זהירים בהשקעותיהם בטווח הקצר. אפילו הלוואות שהבנקים נותנים אחד לשני לתקופה של 24 שעות בוטלו זמנית, בעקבות חוסר הוודאות שאופף את המשבר. בעצם ניתן לדבר על משבר עמוק יותר במערכת הבנקאית בכלל.


כיום אף אחד לא יודע בדיוק מי מושקע ובאיזו מידה ב"סאב־פריים". העובדה הזאת גרמה לפאניקה בקרב קבוצות ההון, שבאה לידי ביטוי בירידות חדות בכמה גלים בבורסות בעולם


המיתון בפתח
הירידה במחירי הנדל״ן בארה״ב ומשבר האשראי שבא מיד בעקבותיה, הם רק הסימנים הראשונים של המיתון הבלתי נמנע בכלכלה האמריקאית. ניסיונותיו של ממשל בוש והבנק המרכזי למנוע את המשבר על־ידי הזרמת אשראי נוסף למשק, רק ידחו את הקץ במעט. השפעותיו של מיתון אמריקאי יהיו בהכרח הרסניות לכלכלות אירופה, דרום־מזרח אסיה וכמובן ישראל. עד היום, שוק הצריכה האמריקאי היה היעד המרכזי וכמעט היחיד עבור הייצוא מסין ומדינות דרום־מזרח אסיה. בסין אמנם מתקיימת צמיחה כלכלית של כ־10% לשנה, כבר למעלה מ־15 שנה, אך הצמיחה הסינית לא מורגשת מבחינת הרוב המוחלט של תושבי המדינה. שכר רעב, דיכוי וחוסר ביטחון תעסוקתי, הם המאפיינים המרכזיים של שוק העבודה הסיני. האבסורד של הצמיחה הסינית הוא שהרוב המוחלט של העובדים, כלל אינם מסוגלים לקנות את המוצרים שהם עצמם מייצרים. בהעדר כוח קנייה מבית, הכלכלה הקפיטליסטית המתפתחת בסין תלויה לגמרי בייצוא לארה״ב ובצרכן האמריקאי. לכן האטה של הכלכלה האמריקאית היא בהכרח האטה של הכלכלה הסינית ולכן גם של כלכלות יפן ומדינות האיחוד־האירופי המתאוששות. ההתאוששות באירופה, אחרי שנים של צמיחה כמעט אפסית, מתאפשרת בייחוד הודות לייצוא חומרי־גלם, טכנולוגיה וציוד תעשייתי לסין.

נסיקות מחירים ברחבי העולם
הביקוש הגובר של חומרי גלם ומוצרי מזון בסין הוא אחד הגורמים המרכזיים לאינפלציה הכלל־עולמית. העלייה בישראל של מחירי החשמל, המים ומוצרי המזון הבסיסיים הם למעשה תוצאה ישירה של האינפלציה העולמית. מחירי המזון נמצאים בעליה מתמדת בכל רחבי העולם. לפי הערכות האו״ם, המחסור הצפוי במזון יהיה החמור ביותר מאז שנות ה־1970. העלייה הדראסטית במחירי החיטה והמוצרים מהחי נובעת גם מהמרת שטחי גידול חיטה לשטחי גידול תירס, לצורך ייצור "ביו־דלק" (אתנול). חוסר התכנון וקוצר הראייה ההרסני של הקפיטליזם במרוץ אחר רווחים, גורם לכך שפיתוח של דלקים חדשים בא על חשבון מוצרי מזון, שלא לדבר על העובדה שייצור ה"ביו־דלק" מתירס מצריך השקעת אנרגיה עצומה ולכן לא מהווה תחליף ראוי לבנזין הקיים.

חוסר האיזון של הצמיחה הכלכלית בסין גורם גם לאינפלציה מקומית. עבור המשטר הסיני זהו נושא מאיים ורגיש. הפחד מהתפרצות של התקוממות חברתית, מנחה את צעדיה הזהירים של הדיקטטורה הסינית בכל הקשור לעליית מחירי מוצרים הנמצאים תחת פיקוח. הדלק, למשל, עדיין נמכר בסין במחירי הפסד מסיבה זו. בכל זאת, בנובמבר נאלצה הממשלה הסינית להעלות את מחירי הדלק, בעקבות לחצים מצד תאגידי הזיקוק, שנמצאים בהפסדים עקב הפיקוח הממשלתי. המשטר הסיני נמצא מהבחינה הזאת במבוי סתום. להתעצמות של המיתון האמריקאי תהיה השפעה משמעותית על חוסר היציבות הפוליטית בסין כמו במקומות אחרים בעולם, כולל ארה״ב עצמה.


חוסר התכנון וקוצר הראייה ההרסני של הקפיטליזם במרוץ אחר רווחים, גורם לכך שפיתוח של דלקים חדשים בא על חשבון מוצרי מזון, שלא לדבר על העובדה שייצור ה"ביו־דלק" מתירס מצריך השקעת אנרגיה עצומה ולכן לא מהווה תחליף ראוי לבנזין הקיים


השיטה רקובה מהשורש
את מחיר המשבר של השיטה שמשרתת את התאגידים והמיליונרים יצטרכו לשלם משפחות העובדים והעניים, בירידה מתמשכת ברמת החיים. לאורך כל ההיסטוריה, השיטה הקפיטליסטית נעה מתקופה של צמיחה לתקופה של משבר וחוזר חלילה. אך, גם בתקופה של צמיחה, כשהמעבידים הגדולים עושים רווחים אסטרונומיים — העובדים מקבלים רק פירורים, אם בכלל. פעמים רבות שמענו כי בשש שנים האחרונות נרשמה בישראל הצמיחה הכלכלית הממושכת ביותר עד היום, אך לאורך כל התקופה הזאת הרב המוחלט של השכירים בישראל לא הרגישו שום שיפור משמעותי בתנאי החיים שלהם. ההיפך הוא הנכון. כעת כשהכלכלה העולמית עומדת בפני הידרדרות למשבר נוסף, העובדים בישראל כמו עמיתיהם בעולם, ניצבים בפני סכנה של פיטורים המוניים, הורדות שכר, אינפלציה וקיצוצים בהוצאה הממשלתית על חינוך, בריאות וכדומה. הבוסים ינסו לשמור על רמת רווח גבוהה, על ידי הקטנת חלקם של העובדים בעוגת ההכנסות.

אנו חייבים לחזק את אירגוני העובדים לקראת המאבקים הקרבים. שרגא ברוש, יו״ר איגוד התעשיינים בישראל, כבר מיהר להכריז כי עם התעשיינים ימשיכו לאבד רווחים בעקבות הירידה של הדולר, הם יצטרכו לפטר אלפי עובדים (מבט לכסף, ערוץ 1, 21.11). הדרך היחידה למנוע מהבוסים לגלגל את מחיר המשבר הכלכלי עלינו היא מאבק. הסתדרות העובדים צריכה לדרוש העברה לבעלות ציבורית של כל מפעל, חברה או בנק על סף פשיטת רגל, והעלאה משמעותית ומתמשכת בשכר עקב האינפלציה. אלה הם צעדים שצריכים לאמץ איגודים מקצועיים, בכל מדינה ומדינה בעולם. המשאבים הנדרשים למיגור תופעות הרעב והעוני בעולם, קיימים כבר היום, אך הם נמצאים בידיהם של קומץ מיליארדרים המהווים מיעוט זעיר מהאוכלוסייה. הדרך היחידה לשים קץ לאנרכיה של השוק הקפיטליסטי היא להחליף את השיטה רוויית המשברים, העוני והמלחמות בבעלות ציבורית נרחבת במסגרת כלכלה המתוכננת באופן דמוקרטי ורציונלי על־ידי המעמד העובד, למען הצרכים של החברה, ובכלל זה גם השמירה על הסביבה.




תנועת מאבק סוציאליסטי
ת.ד. 59187, תל אביב–יפו 6159101
[email protected]
054.818.44.61 | 054.818.44.62
מאבק סוציאליסטי היא תנועה סוציאליסטית הנאבקת למען חברה סוציאליסטית ודמוקרטית, המושתתת על צדק חברתי, שלום ושוויון. התנועה שותפה ב־ISA, התאחדות בינלאומית המאגדת תנועות ומפלגות סוציאליסטיות בעשרות ארצות ברחבי העולם.