₪5,935
עוד ₪14,065 להשגת היעד
תרומת סולידריות לקופת המאבק 2018
מאבק סוציאליסטי לא מקבלת מימון מטייקונים, מהממשלה או מקרנות הון. תמכו בנו, שתפו והצטרפו אלינו לבניית אלטרנטיבה סוציאליסטית.
מאבקים חברתיים · העבודה המאורגנת · כלכלה · פוליטיקה · כיבוש ושלום · המזה״ת · בינלאומי · סטודנטים · נוער · נשים · להט״ב · בריאות · סביבה · היסטוריה ותיאוריה · התנועה
X


מזרח ירושלים
ממשלת נתניהו ממשיכה להבעיר את השטח
אחרי שנה של עימותים בירושלים, ממשלת ההון וההתנחלויות מנסה להסוות את אחריות מדיניות הכיבוש וההתנחלויות למצב בעיר. ה"פתרונות" שהממשלה מציעה רק יחריפו את המצב. צריך לעצור אותה

הדפסה

מזרח ירושלים שוב בוערת. הפיצוץ הנוכחי מגיע אחרי שבשנה האחרונה התנהלו באופן שוטף עימותים בין המשטרה למפגינים, התקפות אלימות של הימין הכהניסטי על תושבים, העמקת ההתנחלויות בלב השכונות הפלסטיניות, וגם מקרים של אלימות לאומנית כלפי עוברים ושבים יהודים מצד צעירים פלסטינים מיואשים. הכבדת צעדי הדיכוי מצד ממשלת נתניהו במהלך השנה האחרונה לא הביאה לשקט, אלא רק להחרפת הבעיות. התוצאה היא הסלמה נוספת, שהמוקד שלה, כמו בפעמים קודמות, הוא מתחם אל־אקצא.

בניגוד לטענת הממשלה על שמירה הדוקה על חופש הפולחן וה"סטטוס־קוו", אלו דווקא פעולות הממשלה שהביאו להסלמה הנוכחית.

ב־9 בספטמבר, שר הביטחון יעלון הוציא מחוץ לחוק שני ארגונים של הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית, מוּראביטוּן ומוּראביטאת, ארגון נשים וארגון גברים הפועלים ברחבת המסגדים בהר הבית/המתחם המקודש. "מה המוראביטות עושות, הן כורתות עצים? הן הורסות בתים? הן בונות התנחלויות או מונעות מאחרים לבנות את בתיהם?", שאלה אחת הפעילות האסלאמיסטיות בראיון לעיתונאי שלומי אלדר באתר 'אל־מוניטור' (18.9). לדבריה, נשות המוראביטאת לומדות שיעורי דת בבתי התפילה, שעה שארגון הגברים מארגן משמרות תצפית, וכשהן נקראות על־ידי הגברים לפעולה, הן, כפי שמתאר אלדר, "לבושות שחור ופניהן מכוסות, קוראות ביחד קריאות 'אללה אכבר' במטרה להפחיד את עולי הרגל היהודים — סוג של מלחמה פסיכולוגית".

את התארגנויות הימין הדתי הקיצוני היהודיות שפועלות במקום לא הוציאה הממשלה מחוץ לחוק. גם אם מתקיימות פרובוקציות הדדיות בין גורמים דתיים, האיסור על הארגונים האסלאמיסטיים במקרה הזה נועד להיות פרס לארגוני הימין הקיצוני היהודים, שלהם ממשלת נתניהו מספקת רוח גבית. אותם ארגונים לא פועלים לשם השגת חופש פולחן אלא במטרה למנוע אותו ממוסלמים, עובדה שהם לא מסתירים.

בערב ראש השנה מספר פעילי ימין קיצוני, כולל שר החקלאות אורי אריאל ("הבית היהודי"), נכנסו לרחבה במטרה להתסיס את האווירה. פריצה של המשטרה באלימות ברוטלית למסגד אל־קיבלי (אל־אקצא) תוך שבירת חלונות וירי גז מדמיע ורימוני הלם במטרה לפנות צעירים שהתבצרו במקום, תרמו גם הם להסלמה.

האירועים הללו, באתר דתי רגיש, שבעיני פלסטינים רבים מהווה גם סמל לאומי, הביאו להתפשטות של הפגנות במזרח ירושלים ובגדה, במחאה על התקפות המשטרה ועל תוכניות הימין הקיצוני היהודי להגביל ואף לסלק נוכחות של מוסלמים באתר. גורמים אלה זוכים כיום לרוח־גבית גלויה יותר גם מכיוון השלטון. ההפגנות דוכאו ביד קשה על־ידי המשטרה והביאו להרוג אחד ומספר פצועים קשה.

המצב בירושלים המזרחית

במטרה להכחיש את האחריות של מדיניות הכיבוש וההתנחלויות למצב במזרח ירושלים, הממשלה מנסה ליצור מצג שווא לפיו הסתה ושנאה עיוורת מצד פלסטינים היא האחראית למצב. כך השר לביטחון פנים גלעד ארדן הטיף בצביעות כי "החיים כאן בירושלים גם ליהודים וגם לערבים הם טובים והם יכולים להיות גם טובים יותר אם נלמד לחיות ביחד ולהרגיע ולא להסית ולא לשקר ולא ללבות את היצרים".

מול השקרים וההסתה מצד הממשלה ראוי להזכיר כמה עובדות לגבי "העיר שחוברה לה יחדיו", שבפועל כוללת שתי ערים נפרדות וחצויות. בזמן שגם בעיר המערבית החיים לא טובים — תוצאה של המדיניות הניאו־ליברלית של הממשלה והעירייה — במזרח העיר, תחת כיבוש, החיים הם גיהינום, שנוצר במכוון.

במטרה למנוע אפשרות להקמת בירה פלסטינית במזרח ירושלים, ממשלות ישראל בעשורים האחרונים מיישמות מדיניות של הפקעות קרקעות, בניית התנחלויות ואי־מתן אישורי בנייה. התוצאה היא מצוקת דיור חריפה, שמאלצת תושבים פלסטינים רבים לעזוב את העיר או לבנות בלית ברירה באופן בלתי חוקי. במצב כזה, בתי אותם התושבים נמצאים תחת איום מתמיד של צווי הריסה.

מדיניות מכוונת של הזנחה הביאה לשיעורי עוני אדירים של 78%, לשיעורי נשירה מבתי הספר של כ־40% ולמחסור חמור בכיתות לימוד.

שכונות שנמצאות מחוץ לחומת ההפרדה, שבהן חיים כ־100,000 תושבים, לא זוכות למעשה לשירותים בסיסיים מהעירייה.

בחלק משכונות מזרח העיר, כמו שייח׳ ג׳ראח וסילואן, הממשלה והעירייה מאפשרות לפעילי ימין קיצוני, שרוצים "לייהד" את אותן שכונות, לגרש משפחות פלסטיניות מבתיהן. רק בתחילת ספטמבר סולקו 11 משפחות פלסטיניות מבתיהן בסילואן כדי לאפשר כניסה של מתנחלים. אותם מתנחלים מהווים סכנה ביטחונית יומיומית לתושבים.

מעצרים, הריסות בתים, פשיטות, עיכובים שרירותיים על־ידי המשטרה, אלימות מצד פעילי ימין קיצוני, צעדי ענישה קולקטיביים כגון מחסומים בכניסה לשכונות וכפרים ועוד, הם שיגרה יומיומית עבור התושבים הפלסטינים במזרח ירושלים.

אירועי השנה האחרונה

אחרי הרצח של הנער הפלסטיני מוחמד אבו־ח׳דיר במזרח ירושלים לפני למעלה משנה, ובמהלך המלחמה בעזה, התפתחו בגדה וברחבי ירושלים סדרה של הפגנות בהשתתפות אלפים. התשובה של הממשלה הקודמת של נתניהו להפגנות של אותם צעירים שביקשו לשים סוף לכיבוש, לדיכוי, לעוני ולהזנחה היתה דיכוי כבד שהביא למספר הרוגים, פצועים ומאות כלואים. הזעם על זוועות המלחמה בעזה, ועל הדיכוי הצבאי והמשטרתי בגדה ובמזרח ירושלים, דחפו שכבה של פלסטינים, ובעיקר צעירים, לנתיב של מחאה, ואחדים מהם נדחפו גם למעשי ייאוש הרסניים, דוגמת גל פיגועי הדריסה של נובמבר 2014.

לאורך התקופה שחלפה מאז ישנה שכבה של צעירים פלסטינים שמאבדת סבלנות וממשיכה בצעדי ייאוש, לרבות זריקת אבנים חסרת הבחנה לעבר עוברים ושבים יהודים. אחרי מספר פיגועי דקירה ומקרים של זריקות אבנים בחודשים האחרונים, כולל המקרה הטרגי שבו נהרג אלכסנדר לבלוביץ׳ כתוצאה מזריקת אבנים, התגבר הלחץ הציבורי על הממשלה לספק לכאורה פתרונות למצב.

ה"פתרון" של הממשלה — הסלמה

ה"פתרון" של הממשלה הוא החרפה משמעותית של צעדי הדיכוי נגד התושבים הפלסטינים. הצעדים החדשים של הממשלה, כפי שראש עיריית ירושלים ניר ברקת הסביר, נועדו לאותת כי "מי שזורק אבן... דמו בראשו".

בין הצעדים שהממשלה מתכננת נמצאים צעדי ענישה קולקטיבית לכלל תושבי מזרח העיר, עונשי מאסר ארוכים לזורקי אבנים, קנסות להורים שילדיהם זרקו אבנים ותוכנית ליישום עונשי מינימום. הממשלה גם אישרה שימוש בירי רובה רוּגֶר (טו־טו) לעבר זורקי אבנים — רובה שהשימוש בו הוגבל חלקית בשטחים הכבושים ובאופן מלא בתוך ישראל לאחר לחצים שהופעלו בנושא בעקבות שיעור הרוגים גבוה במהלך דיכוי הפגנות בתחילת האינתיפאדה השנייה ואירועי אוקטובר 2000. הוא הוחזר לשימוש תדיר יותר על־ידי צה״ל בשנים האחרונות, וכעת הותר גם למשטרה ולמג״ב לחזור ולהשתמש בו באופן חופשי יותר בשעת עימותים עם תושבים.

נתניהו הסביר כי הוא מתכוון להפוך את הירי החם על זורקי אבנים לנוהל גם בנגב ובגליל. פרט לעובדה שמדובר בהקלה נוספת של האצבע על ההדק נגד ילדים ובני־נוער, בפועל הכוונה במקרה הזה היא ליצור נוהל נפרד ליהודים ולערבים — מקרים בהם מתנחלים זורקים אבנים על פלסטינים, חרדים זורקים אבנים על שוטרים או כל מקרה אחר של זריקת אבנים שלא על־ידי ערבים, לא צפויים להיענות בשלב הנוכחי באמצעים רצחניים כאלה. עם זאת, אותו הנשק עשוי להישלף בעתיד גם לצורך דיכוי מאבקים חברתיים לוחמניים, כפי שרמז באחרונה הדיכוי המשטרתי המוגבר של מחאת יוצאי אתיופיה.

לעצור את ממשלת הימין

לפי ארגון 'בצלם', מתחילת השנה הרגו כוחות הצבא בגדה המערבית שבעה פלסטינים, בהם שני קטינים, באירועי יידוי אבנים, באמצעות ירי טו־טו וירי "חי", ואף מבלי שהוכחה כל סכנת חיים מצד מיידי האבנים. הרוגים אלה הם חלק מרשימה של 21 תושבים פלסטינים שנהרגו בידי כוחות צבא ומג״ב בגדה המערבית מתחילת השנה, ובהם הנערה הדיל השלמון, שנורתה למוות אתמול במחסום בחברון, כשלפי העדים והתיעוד מהאירוע עמדה בשקט במקומה בעת האירוע.

החרפת הענישה, לרבות הקולקטיבית, בעקבות מקרים שונים של יידוי אבנים על־ידי פלסטינים בתקופה האחרונה, ופציעתם והריגתם של תושבים במקום, לא הובילה למטרה המוכרזת של הממשלה: "השגת שקט". המטרה האמיתית של הממשלה היא להשתמש בחששות שהאירועים האחרונים יצרו בקרב חלקים בציבור היהודי בישראל, כדי לדכא ביד קשה את השאיפות של ההמונים הפלסטינים להשתחרר מהכיבוש ומהתנחלויות — ולאותת כך שכל ניסיון להיאבק לשינוי המצב ייענה בדם. בניגוד להצהרות הממשלה, מדיניותה לא נועדה לספק ביטחון לתושבי ירושלים, אלא להנציח את הכיבוש והדיכוי הלאומי. כמו לפני שנה, הצעדים הללו רק יסלימו את המתיחות הלאומית ויסללו את הדרך למקרים נוספים של אלימות לאומנית.

אם היה מדובר בממשלה עם כוונה אמיתית לספק פתרון לבעיות של תושבי ירושלים, ערבים ויהודים, היא היתה מסיימת את הכיבוש ומפעל ההתנחלויות, ופועלת להשקעה ביצירת מישרות, בתשתיות, בדיור ציבורי נגיש וברמה גבוהה, בהשכלה ובמיגור העוני.

את התוכנית של הממשלה צריך לעצור. הקמת ועדי פעולה רחבים ודמוקרטים שיורכבו מוועדי שכונות וכפרים במזרח ירושלים, יוכלו לעזור לערב שכבה רחבה יותר בפעולות מחאה המוניות ולהדוף את התקפות הממשלה.

בנוסף, זו גם האחריות של ארגוני עובדים וסטודנטים בישראל להתנגד לתוכנית ההסלמה של הממשלה, ולקדם מאבק למען שלום ונגד הכיבוש וההתנחלויות.

*   תצלום: מדף הפייסבוק "0202"


 


תנועת מאבק סוציאליסטי
ת.ד. 59187, תל אביב–יפו 6159101
info@socialism.org.il
054.818.44.61 | 054.818.44.62
מאבק סוציאליסטי היא תנועה סוציאליסטית הנאבקת למען חברה סוציאליסטית ודמוקרטית, המושתתת על צדק חברתי, שלום ושוויון. התנועה שותפה בוועד למען אינטרנציונל עובדים (CWI), ארגון סוציאליסטי בינלאומי המאגד תנועות ומפלגות סוציאליסטיות בעשרות ארצות ברחבי העולם.