התשובה לניסיון החיסול של המחאה: רבבות ברחובות
הגבלת ההפגנות לא נועדה להיאבק במגיפה
X
תודה רבה!
אוקיי, ההודעה שלך נשלחה, מצוין, נשתדל ליצור קשר בהקדם.
16 חודש בלי משכורת
יש אנשים שקמים כל בוקר בחצי השנה האחרונה והולכים לעבודה מתישה שממנה לאחר שמונה שעות הם חוזרים הביתה. אלא שהאנשים האלה לא מקבלים בסוף החודש משכורת. אלו לא אנשים שנשפטו לעבודות כפייה, אלא עובדי הרשויות המקומיות והמועצות הדתיות

הדפסה

המשבר ברשויות הוא סיפור עתיק. מרבית הרשויות, בעיקר בפריפריה, נאלצות להסתמך על "מענקי איזון" — השלמות תקציב מהמדינה, שניתנות מפני שהתייקרות השירותים, כמות התושבים ומצבם הכלכלי לא מאפשרים את כיסוי ההוצאות, בניגוד לעיריות הגדולות המנהלות תקציב עצמאי. בנוסף, בשנים האחרונות קוצץ תקציב הרשויות פעם אחר פעם. כך נוצר מצב בו כל רשות אמורה לספק שירותים רבים יותר בתקציב קטן יותר. אח״כ מתפלאים נציגי האוצר על הגרעון הענקי. שחיתויות מצד עסקנים גורמות גם הן לגירעונות.

כדי להתמודד עם המשבר הפריטו ראשי הרשויות את השירותים העירוניים ופגעו בשירותים החברתיים, שברו את העבודה המאורגנת ופיטרו עובדים, לטובת קבלנים מקורבים שקיבלו חזרה את השקעתם במערכת הבחירות. את מחיר משחקי העסקנים משלמים התושבים, שלא מקבלים שירות, ועובדי הרשויות שסובלים מהלנת שכר אסטרונומית או מתשלום שכר הנמוך משכר מינימום. עובדי הרשויות האלה לא זכאים להשלמת הכנסה מהמדינה. כך קורה שעובדים — ברשויות המקומיות ובמועצות הדתיות — מנוצלים במשך חודשים ללא תמורה ונדחפים להלוואות בשוק האפור והשחור.

לאחר המתנה ארוכה מדי יצאו העובדים למאבק, שהחל במספר הפגנות סוערות שכללו התפרצויות ללשכות ראשי הרשויות האדישים, שאחראים לניהול הכושל. בשלב מסוים ניסו ראשי הרשויות להצטרף ולהוביל את המאבק ובכך להתנער מאשמה. ההסתדרות נזכרה בשלב מאוד מאוחר להביע תמיכה קלושה בעובדים באמצעות איגוד הפקידים. "הממשלה דוחפת אותנו לעמדה אחת עם ההסתדרות אפילו שאנחנו, כמעסיקים, מתנגדים להסתדרות" — שוקי פורר, ראש עיריית רחובות (אחת מ־15 העיריות הגדולות). ההבדל בין המניעים של העובדים לאלה של ראשי הרשויות התבהר: האחרונים משתדלים לשמור את המאבק בשקט, ואף בשלב מסוים להציע הסכם פשרה שיכלול את הסכמת העובדים לפיטורים בתמורה לשכר המגיע להם (!). בסופו של דבר הועברו 2 מיליארד ש״ח לרשויות (על אף שבתחילת המאבק טען האוצר שאין לו אגורה) לכיסוי חלקי של החובות. הבעיה היא שהכסף לא מובטח לעובדים וכנראה ישולם קודם לחובות אחרים. כך שנותרו עובדים שעדיין לא קיבלו משכורת. על אף ההכרזות, המאבק לא נגמר, בעיקר כשעובדים רבים עתידים לקבל מכתבי פיטורים בתקופה הקרובה.

יוצאים למאבק — לא עובדים בחינם

אין שום סיבה להמשיך לעבוד בחינם. כדי שהמאבק יצליח, חייבים להכריז על שביתה מלאה עד התשלום המלא של המשכורות. השביתה לא צריכה להיגמר בכך שהעובדים יישארו בבית; רק מאבק אקטיבי יכול להצליח; צריך לצאת להפגין, לפנות לעובדים מהשורה שגם הם מנוצלים ולגייס מתוכם תומכים שישתתפו במאבק ויגבירו את הלחץ על הממשלה. כדאי לנהל אספות הסברה בין העובדים עצמם, להכין אסטרטגיה מנצחת ולשכנע רבים ככל האפשר להצטרף, וכלפי חוץ, להרחיב את שורות המאבק.

נקודה קריטית היא שהעובדים ינהלו את המאבק בעצמם ללא קשר למעסיקים ונציגי מפלגות כמו ראשי העיריות. ניהול של העובדים חשוב כדי לוודא שהאינטרסים שלהם מיוצגים ולא כאלה של גורמים אחרים, ובשביל לזכות בתמיכתם של שאר העובדים. ראשי הרשויות הם אלו האשמים במשבר, הם לא מסוגלים לצאת נגד המערכת. המגבלות של מאבק שמנוהל ע״י פורום ראשי הרשויות ברורות מהמאבק האחרון. השביתה נדחתה פעמים רבות (כנראה כדי להתאימה למועד הבחירות לרשויות המקומיות) ולבסוף לא כללה את 15 העיריות הגדולות. הפשרה על 2 מיליארד שקל היא טיפה בים לעומת מה שדרוש בשביל לספק את הצרכים הבסיסיים שלנו. העובדים צריכים לדרוש שכל נציג ציבור, גם ראש העיר, יקבל משכורת ממוצעת של העובדים באזור שלו, ויהיה ניתן להחלפה אם התושבים לא מרוצים מתפקודו בכל רגע ולא פעם בחמש שנים. כך נבטיח שראשי הרשויות ישרתו אותנו ולא את הבוסים הגדולים.

לא בכולן, אך בהרבה מהעיריות הוועדים כבר לא קשורים לעובדים. הם נכנסו לתפקידם דרך קשרים עם פוליטיקאים מקומיים. במקרים כאלה, בשביל לנצח, העובדים צריכים להקים ועדי שביתה עצמאיים שייבחרו ע״י העובדים עצמם ויהיו אחראים ישירות בפני העובדים. העובדים הם אלה שצריכים להחליט על דרכי ניהול המאבק. העובדים גם צריכים להצביע על סיום השביתה, כדי שהנציגים שלהם לא יוכלו לחתום על הסכמי כניעה שלא מקובלים על העובדים. במקרים מסוימים על העובדים להתארגן ולספק שירותים מוגברים ולשבור באופן מכוון את מסגרות התקציב המקוצץ.

המאבק הוא של כולם

איך ארגון הקורא לעצמו "איגוד עובדים" עומד בצד כשהעובדים שלו מרוששים עד רעב? זה יוצר תקדים מסוכן שאם אנחנו נשב בשקט המעסיקים והממשלה ישמחו לחזור עליו. זה שההסתדרות לא הובילה את המאבק בעצמה אומרת הרבה. זה מראה עד כמה התרחקה הנהגת ההסתדרות מהעובדים. מאבקם של עובדי הרשויות המקומיות והמועצות הדתיות הוא מאבקם של כל העובדים. אסור לתת לזה לעבור בשקט. אנחנו קוראים לשביתה כללית של 48 שעות, שתצא גם נגד שאר הקיצוצים והפיטורים והתוכנית הכלכלית.




תנועת מאבק סוציאליסטי
ת.ד. 59187, תל אביב–יפו 6159101
[email protected]
054.818.44.61 | 054.818.44.62
מאבק סוציאליסטי היא תנועה סוציאליסטית הנאבקת למען חברה סוציאליסטית ודמוקרטית, המושתתת על צדק חברתי, שלום ושוויון. התנועה שותפה ב־ISA, התאחדות בינלאומית המאגדת תנועות ומפלגות סוציאליסטיות בעשרות ארצות ברחבי העולם.