על רקע סכנת התלקחות במזרח התיכון בגיבוי ממשל ביידן־האריס, טראמפ מאיים לחזור לשלטון
ההיבריס של מלחמת הכיבוש וההשמדה, וקמפיין ה"חיסולים", בדרך לתקיפת ראווה באיראן
דף הבית
מי אנחנו
על מה אנחנו נאבקים.ות
אפשר שאלה על סוציאליזם?
כנס סוציאליזם
דברו איתנו / הצטרפות
תרומת סולידריות
תשלום דמי חברות
התנועה העולמית ISA
ארכיון כתבות
תקנון התנועה
דברו איתנו
תודה רבה!
ההודעה נשלחה, מצוין, נשתדל ליצור קשר בהקדם.
אסון הצונאמי
אסון טבע, מחדל פוליטי
כיום ניתן לנבא בדיוק רב את התפתחותם של גלי צונאמי מרגע שרעידת אדמה נרשמה במכשירים, ולנקוט צעדים כדי למזער את נזקיהם. אולם הציוד הטכני הדרוש לכך אינו מצוי ברשות המדינות שנפגעו מהצונאמי
3,056

3,056

הממשלות במדינות שנפגעו ובמדינות המערב מעדיפות להשקיע סכומי עתק במלחמות בקבוצות מיעוט המצויות בשטחן או בקידום האינטרסים של בעלי ההון שלהן. הפניה של חלק קטן מהכסף שמפנה, לדוגמה, ממשלת סרי־לנקה למלחמתה בטמילים היתה יכולה לממן הקמה של מערכת כזו. כל זה נכון עוד יותר לגבי ממשלות המערב והתאגידים הרב־לאומיים שאותם הן משרתות, שגורפים סכומי כסף אדירים מניצול של עובדים ומשאבים באזורים אלה ומההלוואות האכזריות שנותנים מוסדות קפיטליסטיים כמו הבנק העולמי או קרן המטבע הבינלאומית למדינות העולם השלישי.

הזעם כלפי גופים אלה גדל פי כמה כאשר מתגלה שלמעשה גם פגיעתו של הצונאמי הזה נצפתה על ידי מערכות ההתראה, וניתן היה לתת אזהרה של כמה שעות מראש. זה היה מאפשר להציל את חייהם של אינספור עובדים, דייגים, איכרים ותיירים שנקלעו לאסון זה. הטענות של אנשי מרכז ההתראה בהוואי, שחזו את הצונאמי מראש, על כך שלא היתה להם כל דרך ליצור קשר עם המדינות שנפגעו ולהזהיר אותן, הן מגוחכות. לארה״ב אין כל קושי ליצור קשר עם מדינות אלה כאשר היא מעוניינת להשיג מהן משהו. הגדילו לעשות הרשויות בתאילנד, שגם כשהיו בידיהן התראות על הצונאמי נמנעו מלפרסמן מחשש לפגיעה בלתי הפיכה בתיירות.

העובדים מקריבים — הממשלות מתקמצנות

אבל המחדלים סביב האסון רחוקים מלהסתיים באי מניעתו. מיד לאחר פגיעת הצונאמי נהגו העובדים והאיכרים במדינות שנפגעו בצורה הרואית ובסולידריות במאמציהם לסייע זה לזה ולתיירים הרבים. התנהגות זו מצאה את ביטויה גם אצל עובדים בכל רחבי העולם, שתרמו מכספם בנדיבות ותוך הקרבה גדולה למען נפגעי האסון. כל זאת בניגוד חד לתגובתן של מרבית הממשלות במדינות המערב, שלמרות התקציבים הגדולים העומדים לרשותן לא גילו בתחילה נכונות מיוחדת להעניק סיוע לנפגעים בקנה מידה התואם את גודל הקטסטרופה. הממשל האמריקאי, לדוגמה, הקציב במקור לסיוע לנפגעי הצונאמי רק 15 מיליון דולר. רק לאחר לחץ מצד העובדים הסכים הממשל לתרום 350 מיליון דולר. במדינות רבות במערב תרמו העובדים יותר כסף ממה שהסכימה הממשלה לתרום, וגם הפעילו לחץ שגרם להגדלת הסיוע הממשלתי.

זהירות, ביורוקרטים!

אבל אפילו לאחר שגויסו, נכון לכתיבת שורות אלה, כ־7.5 מיליארד דולר למטרות סיוע, לא בטוח שלנפגעים יש על מה לסמוך. תחת השיטה הקפיטליסטית, כספי הסיוע, וגם תרומות חומריות כגון מזון, ביגוד, תרופות וכו', יגיעו קודם לידי ביורוקרטים ובעלי עמדות כוח במדינות שנפגעו. אלה לא יהססו להשתמש בהם לקידום מטרותיהם האישיות, לדוגמה על ידי מתן עדיפות בקבלת סיוע לקבוצה האתנית שלהם או למקורבים שלהם, בלי להתחשב בשאלה מי באמת זקוק ביותר לסיוע. ממדינות אחרות המקבלות סיוע ידועות גם תופעות של ספסרות באספקת חירום, שלא לדבר על מקרים בהם מתקבל הסיוע בצורת כסף ולא בצורת אספקה. במצבים אלה הסיכוי של הכסף להפוך למזון, או כל צורך בסיסי אחר של הנזקקים לו, קלוש.

שרדת את הצונאמי? הממשלה כבר תהרוג אותך

השלכות הצונאמי חמורות במיוחד באזורים שבהם התנהלו עוד לפניו מאבקי עצמאות של קבוצות מקומיות. כך למשל באזור אצ׳ה, שם הכריזה תנועת אצ׳ה החופשית מיד לאחר האסון על הפסקת אש חד־צדדית כדי לא לפגוע במאמצי ההצלה והסיוע. לעומת זאת, התקבלו דיווחים על כך שהממשלה האינדונזית ממשיכה בפעולותיה הצבאיות נגד שאיפות העצמאות של תושבי אצ׳ה תוך ניצול חולשתם. הממשלה גם מעכבת כניסה של עובדי סיוע לאזור.

רק העובדים יכולים לנהל את השיקום

כל זאת עוד לפני שדיברנו על ההשלכות ארוכות הטווח של האסון. שיקום כלכלותיהן של המדינות שנפגעו ידרוש קרוב לוודאי עשרות שנים ומיליארדים רבים של דולרים. כל זה לא יוכל לקרות תחת התנאים הבלתי אפשריים שהקפיטליזם כופה על העובדים והאיכרים במדינות אלה. הקפיטליזם העולמי לא רק שלא יספק להם שום עזרה משמעותית בשיקום, אלא גם יפגע במאמצי השיקום באמצעות המשך הניצול הברוטלי של העובדים והאיכרים במדינות אלה והטלת הלוואות בתנאים בלתי אפשריים (ממשלת ספרד אפילו הודיעה שכל הסיוע שתספק יהיה בצורה של הלוואות בתנאים נוחים קצת יותר).

לכן עלינו לדרוש שהניהול של כל מאמצי הסיוע והשיקום יבוצע החל מהרגע הראשון באופן דמוקרטי על ידי העובדים והאיכרים במדינות שנפגעו. הם אלה שצריכים באמצעות איגודים וארגוני עובדים אחרים לחלק את הסיוע בצורה הוגנת כדי שיגיע לכל מי שזקוק לו, ולתכננו בצורה יעילה יותר מהביורוקרטיה של השלטון המקומי או גופי הסיוע של האו״ם. קבלת ההחלטות צריכה להיעשות תוך שמירה על שקיפות מלאה ושיתוף כל העובדים והאיכרים. לגבי הניהול ארוך הטווח של השיקום, יש לדרוש קודם כל שמיטה של כל החובות של המדינות שנפגעו לתאגידים בינלאומיים, ממשלות המערב, הבנק העולמי וקרן המטבע הבינלאומית, וכן הקמה של רשת התראה מפני גלי צונאמי באוקיאנוס ההודי. בבנייה מחדש יש לשים דגש על הקמה של תשתיות ומבנים שיהיו עמידים מפני פגעי טבע (גלי צונאמי, הצפות, רעידות אדמה וכו'). בדומה למאמצי הסיוע הראשוניים, יש לדרוש שגם מאמצי השיקום ינוהלו בצורה דמוקרטית על ידי העובדים והאיכרים.

הצטרפו למאבק!
מול ממשלת הון גזענית, כיבוש וסכסוך ללא סוף באופק, ומול שיטה קפיטליסטית שמנציחה אוליגרכיה מושחתת, אי־שוויון, אפליה, מלחמות והרס סביבתי — נדרש מאבק לשינוי שורשי. מאבק סוציאליסטי היא תנועה של רעיונות בפעולה, עם ניסיון בשטח ועם שותפים ושותפות בעשרות מדינות. אנחנו מעורבים במחאות ובמאבקים, ומקדמים סולידריות והתארגנות במטרה לסייע להם לנצח, כחלק מהמאבק לשינוי סוציאליסטי. הצטרפו אלינו במאבק לבניית אלטרנטיבה סוציאליסטית!


תנועת מאבק סוציאליסטי
ת.ד. 125, תל אביב–יפו 6100101
[email protected]
054.818.44.61 | 054.818.44.62
מאבק סוציאליסטי היא תנועה סוציאליסטית הנאבקת למען חברה סוציאליסטית ודמוקרטית, המושתתת על צדק חברתי, שלום ושוויון. התנועה שותפה ב־ISA, התאחדות בינלאומית המאגדת תנועות ומפלגות סוציאליסטיות בעשרות ארצות ברחבי העולם.