התנועה האחות שלנו בבלגיה, LSP/MAS, לקחה חלק במאבק של עובדי פולקסוואגן, העובדים במפעל לייצור מכוניות הממוקם בסמוך לעיר הבירה בריסל. הנהלת פולקסוואגן הכריזה כי בכוונתה לפטר כ־4000 עובדים, מתוך 5000 המועסקים כיום במפעל. הפיטורים ההמוניים נועדו לאפשר את העברת העבודה למדינות עניות בהן כוח העבודה זול יותר. העובדים הכריזו על שביתה וקראו להפגנה ארצית. התוכנית הפושעת של ההנהלה, עוררה התנגדות וזעם לא רק בקרב עובדי המפעל. קבוצות רחבות של עובדים ממגזרים שונים של הכלכלה בבלגיה, ראו בפיטורים מכה אנושה לכלל האנשים העובדים במדינה. התנועה שלנו לקח חלק פעיל במאבק והשתתפה בפעולות סולידריות והסברה ברחבי המדינה. ב־2 בדצמבר נערכה הפגנה ארצית בבריסל, בירת בלגיה, אליה הגיעו כ־25 אלף איש. כתוצאה מהלחץ הציבורי, הכריזו מנהלי החברה, יום לפני ההפגנה, כי יהיו מוכנים להתפשר ולפטר "רק" 2200 עובדים. ה־LSP/MAS בבלגיה קוראת לדחיית הפשרה ולטירפוד תוכנית הפיטורים על ידי השבתה כללית של המשק ל־24 שעות. התנועה גם שותפה ליוזמה המתגבשת במדינה להקמת מפלגת עובדים חדשה.

בקפריסין, התנועה האחות שלנו, מנהלת מאבק משותף עם הקהילה הכורדית, למען מתן מקלט מדיני ל־107 פליטים כורדים, שנמלטו מסוריה לקפריסין בשל חשש כבד לחייהם וחיי משפחותיהם. במשך חודשים ארוכים ממשלת קפריסין סירבה לאשר לפליטים אישורי שהייה ועבודה. הפליטים והתנועה האחות שלנו החלו במאבק שנועד להפעיל לחץ על הממשלה. במאי 2006, מאהל מחאה הוקם בכיכר המרכזית של ניקוסיה, בירת קפריסין. לאחר 16 יום של מאבק מתוקשר, ממשלת קפריסין הבטיחה שהנושא יטופל. אך בנובמבר 2006, הממשלה הודע כי מתכוונת לגרש את כל הפליטים, חזרה לסוריה. עבור רובם המוחלט פירושו של הדבר הוא מוות במרתפי העינויים של המשטר הסורי. התגובה לאיום הגירושים מצד הפליטים, היתה הקמת אירגון־גג משותף לקהילה הכורדית ולאירגונים החברתיים בקפריסין. בנוסף לכך התנועות האחיות שלנו בעולם כולו לקחו חלק בקמפיין בינלאומי נגד גירוש הפליטים, שכלל משמרות מחאה מול שגרירויות, פירסום המאבק, העברת מכתבי מחאה ועוד. לאחר חודשים של הפעלת לחץ על הממשלה, יו״ר הפרלמנט הקפריסאי ביטל את הגירושים, והבטיח מתן מקלט מדיני לכל אחד מהפליטים. התנועה שלנו בקפריסין ממשיכה בקמפיין הציבורי יחד עם הפליטים, שנועד להבטיח כי הממשלה אכן תעמוד בהבטחותיה. כמו כן התנועה קוראת לעגן את הזכות למקלט מדיני עבור פליטים בחוק.

מזה כחצי שנה שסרי לנקה, הממוקמת דרומית להודו, עומדת בפני התפרצות של מלחמת אזרחים בין השלטון לבין החלק הטאמילי בצפון האי, הנאבק למען עצמאות. ההתקפות הצבאיות של הממשלה על האזורים הטאמיליים בצפון, והתקפות הטרור של אירגון "הנמרים הטאמילים", גרמו לקריסה הטוטאלית של הסכמי הפסקת האש שנחתמו בעבר. מאז הקיץ, צפון המדינה נמצא תחת מצור צבאי. זה גרם לעליית מחירים דראסטית של כול מוצרי המזון הבסיסיים. במקביל פועלות באי כנופיות חמושות, בחסות הממשלה, נגד האוכלוסייה הטאמילית ונגד פעילים חברתיים המתנגדים לממשלה. לאחר גל של רציחות וחטיפות באי שבוצעו על־ידי כנופיות אלה, המפלגה האחות שלנו בסרי לנקה, המפלגה הסוציאליסטית המאוחדת (USP), הקימה חזית משותפת עם אירגונים חברתיים והאיגודים המקצועיים במטרה לעצור את המלחמה. החזית, שנקראת ועדת הפיקוח האזרחית (CMC), דורשת מהממשלה לחקור את מקרי הרצח והחטיפה ולעצור את האחראיים להם. עם תחילת קמפיין החזית, נרצח אחד מחבריה, חבר הפרלמנט הטאמילי, נאדראג׳ה ראביראג' (Nadarajah Raviraj). הוא נרצח על ידי אלמונים מחוץ לפתח ביתו, בגלל שהעז לבקר את הממשלה. פעילים אחרים בחזית ובהם גם מזכ״ל ה־USP, Saritunga Jayasuria, קיבלו איומים כי הם עלולים להיות הבאים בתור. ביום הלוויה של נאדאראג׳ה, התקיימה הפגנה בעיר הבירה קולמבו, לצד שביתת מסחר בדרישה להפסקה המיידית של גל הרציחות ולמען אחדות של העובדים והעניים מכל הקבוצות האתניות באי, נגד המלחמה והטרור. באותו היום נערכו גם משמרות מחאה של התנועות האחיות שלנו בעולם מול שגרירויות סרי לנקה. גם מאבק סוציאליסטי ערכה משמרת מחאה מצומצמת מול שגרירות סרי לנקה בתל אביב.