צריך להיאבק מול איומי האוצר והממשלה. למה הנהגת ההסתדרות לא מובילה מאבק?

האוצר מאיים לשלוף את חרב הקיצוצים על עובדי המגזר הציבורי. אחרי פגיעה אנושה בפרנסה של מיליון עובדים שהושלכו ללשכות התעסוקה האוצר מתכנן פגיעה נוספת בקבוצת עובדים נוספת שרק תעמיק ותחריף את המשבר הכלכלי. מול האיומים הללו יש צורך לצאת למאבק.

להסתדרות, ארגון העובדים הגדול במשק, יש את היכולת לצאת למאבק ואף לשביתה כללית במשק, כדי לרסק את האיום על שכרם של מאות אלפי עובדות ועובדים.

יו״ר ההסתדרות, ארנון בר־דוד, קרא באיגרת לחברי וחברות ההסתדרות להיות "רגועים ובטוחים בעוצמת ההסתדרות". אבל אי־אפשר להיות רגועים ובטוחים אם מסתכלים על הרקורד של הנהגת ההסתדרות בראשותו מהחודשים האחרונים. בר־דוד נתן אור ירוק, בלי מאבק, להוצאת מיליון עובדים לחל״ת ואיפשר את הפגיעה בעובדי אל־על תוך פירוק התארגנות העובדים שם לארבעה ועדים קטנים נפרדים והדחת מועצת העובדים הנבחרת שסירבה להתקפות ההנהלה. גם עכשיו, מול איומי האוצר, יו״ר ההסתדרות מצא לנכון להיפגש עם שר האוצר ולהודיע מראש שההסתדרות "תמשיך לפעול באחריות", כלומר, לא תצא למאבק.

אבל מה עם האחריות לפרנסה של ציבור העובדות והעובדים דווקא בתקופה קשה זו? למעשה, אין דיון דמוקרטי בסיסי בשום רמה בתוך ההסתדרות שהיה מאפשר לעובדות ועובדים מהשורה לדון ולהחליט על דרכי הפעולה מול איומי האוצר.

בימים אלה איגוד העו״ס יוצא למאבק על תנאי העבודה של העובדות הסוציאליות. תחשבו מה היה קורה אם ארגון ענק כמו ההסתדרות היה מתארגן למאבק לוחמני כדי לוודא שהמחיר הכלכלי של משבר הקורונה לא מגולגל על גב העובדות והעובדים. מצבם של כלל העובדים במשק עשוי היה להיות שונה מקצה לקצה. במקום זה ממשלת האחדות של משרתי בעלי ההון מקבלת שקט תעשייתי להוציא לפועל התקפות בקנה מידה היסטורי על מעמד העובדים.

לצד האיום שפורסם לקיצוץ בהיקף של עשרות מיליארדי שקלים מהשכר והתנאים של עובדים המגזר הציבורי — ההבטחה של בר־דוד כאילו "הספינים שכיכבו בתקשורת ירדו מהפרק" למעשה כתובה על קרח. במקום להקים עוד צוותי משא ומתן עם קצצי האוצר — כאילו לא עברו ארבעה חודשים של אבטלה המונית ופגיעה בעובדים! — מוטב שיו״ר ההסתדרות, אם הוא לא מוכן להוביל את המאבק הדרוש, יניח את המפתחות, יפנה את מקומו ויאפשר לעובדות ולעובדים מהשטח שכן מוכנים להוביל מאבק להוציא לפועל את הצעדים הנחוצים במאבק.