אנגליה — חברי המפלגה הסוציאליסטית השתתפו בהפגנה שהתקיימה בלונדון ב־15 בפברואר, יום שבמהלכו התקיים גל הפגנות עולמי נגד המלחמה, שבהן נטלו חלק עשרות מיליוני מפגינים ב־72 מדינות ברחבי העולם. בהפגנה בלונדון השתתפו כ־2 מיליון איש. חברי התנועה מכרו אלפי עיתונים, וזכו להתעניינות רבה, כמו כן השתמשו חלק מהמפגינים בפוסטרים ופליירים שהוציאה התנועה בתור שלטים. במשך היום התעניינו מאות אנשים בהצטרפות לתנועה ול־ISR, ארגון נוער הקשור ל־CWI ופועל בעיקר במסגרת התנועה נגד הגלובליזציה.

התנועה יזמה קמפיין של תלמידי בתי־ספר נגד המלחמה, שכלל יציאה מבית־הספר בשעות הלימודים וארגון הפגנות במחאה נגד המלחמה. הקמפיין התקיים במקביל במספר מדינות, אך הגיע להצלחה גדולה במיוחד באנגליה. בקמפיין השתתפו כ־100,000 תלמידי בתי ספר מגיל 11 ומעלה. הקמפיין זכה להצלחה רבה למרות ניסיונות לחבל בו מצד רשויות בתי־הספר ומצד המשטרה. בבתי־ספר רבים ננעלו התלמידים בשטח בית־הספר. בחלק מהמקרים השתתפו מורים בנעילת התלמידים, אך במקרים אחרים תמכו המורים בתלמידים והצטרפו אליהם. גם המשטרה נקטה צעדים נגד ההפגנות, ובחלק מהמקרים הופעל כוח פיזי נגד תלמידים ומפגינים.

גרמניה — חברי "אלטרנטיבה סוציאליסטית" והארגון "נוער נגד המלחמה" (YAW) שהוקם ע״י חברי ה־CWI כדי לארגון פעילות נוער נגד המלחמה בעיראק, השתתפו בהפגנה נגד המלחמה שהתקיימה בברלין בהשתתפות כחצי מיליון איש, וכן בהפגנה קטנה יותר בעיר שטוטגרט. החברים מכרו מאות עיתונים וכרוזים נגד המלחמה שכותרתם היתה "לא למלחמה למען רווחי נפט". כמו כן חולקו עשרות אלפי פליירים של YAW הקוראים להתארגנות לפעולה נגד המלחמה. בהפגנה בשטוטגרט נאם אחד מחברי התנועה.

הודו — חברי הסניף ההודי "אלטרנטיבה סוציאליסטית חדשה" לקחו חלק בארגון הפגנה נגד המלחמה בעיראק שהתקיימה ב־12 באפריל בעיר בנגלור. החברים פעלו ברחובות העיר בימים שקדמו להפגנה ופרסמו אותה. בהפגנה עצמה השתתפו כאלף איש. חברי התנועה מכרו במהלכה 50 עותקים של מסמך שמנתח את המצב לאחר המלחמה.

פורטוגל — חברי התנועה בפורטוגל השתתפו במצעד שקיימו סטודנטים בליסבון ב־3 באפריל במחאה נגד העלאת שכר הלימוד באוניברסיטאות. במצעד השתתפו כ־1,000 סטודנטים בלבד עקב החרם שהטילו עליו חלק מאגודות הסטודנטים. חברי התנועה התערבו במצעד והציעו את הסיסמה "לא למלחמה! כן למשרות וחינוך", שהתקבלה בברכה ע״י המשתתפים.

ניגריה — חברי התנועה הסוציאליסטית הדמוקרטית השתתפו במערכת בחירות שהתקיימה במדינה בשני סיבובים במהלך אפריל, וכמה מהם התמודדו כמועמדים של מפלגה רדיקלית שרק בחודשים האחרונים קיבלה אישור להתמודד בבחירות, מפלגת המצפון הלאומית. החבר לאנרה ארוגונדדה, פעיל ותיק עוד מתקופת המאבק לדמוקרטיה תחת המשטר הצבאי, קיבל למעלה ממאה אלף קולות, יותר מתשעה אחוזים, והגיע למקום השלישי מתוך שלושים מועמדים במחוז לאגוס, למרות זיופים בקנה מידה גדול מצד מפלגות השלטון העשירות והמושחתות.