כמובן שהצעד הזה יגדיל עוד יותר את הפערים בין מי שיש לו ומי שאין לו, בגלל ששלילת האפשרות להשכלה אקדמית מקטינה באופן משמעותי את האפשרות למצוא עבודה עם משכורת נורמלית, עד כמה שעבודות כאלה קיימות עם 11% אבטלה ושכר שרק הולך ויורד. כל זה לא יפריע לבעלי ההון ולפוליטיקאים שמשרתים אותם לספר לנו על "מוביליות חברתית" ולטעון שכל אחד יכול להצליח.

עם ביטול המצרף (או ליתר דיוק הקפאתו לשלוש שנים, אבל די ברור שזה רק צעד בדרך לביטול) אנחנו חוזרים למצב שבו גם מי שהצליח איכשהו להוציא תעודת בגרות טובה לא יכול להתקבל לשום מוסד אקדמי בלי לעבור את הסיוט היקר של הפסיכומטרי. כל זה אחרי מאות ואלפי השקלים שהוא והוריו היו צריכים להוציא בשביל הבגרות, ולפני מסחטת הכסף של עשרות אלפי שקלים שנקראת "שכר לימוד" (שגם אותו הוחלט להעלות).

הבחינה הפסיכומטרית נועדה בעיקר להכניס עוד כסף לתעשיית קורסי ההכנה שהתפתחה סביבה. כמו כן, כל קשר בין תוכן הבחינה לבין החומר שנלמד במוסדות אקדמיים והכישורים הנדרשים מהסטודנטים הוא מקרי לחלוטין. לכן ברור שהדבר היחיד שהבחינה הזאת בודקת בעצם הוא כמה זמן וכסף השקיע מי שניגש אליה קודם בהכנות.

הטענות של ראשי האוניברסיטאות, שביטול המצרף בא מפני שהמצרף עודד קבלה של סטודנטים ערבים על חשבון סטודנטים מהפריפריה, הן טענות חסרות שחר שנובעות מניסיון לפלג בין צעירים ממעמד העובדים, ולא מתוך דאגה אמיתית לגורלם של תושבי הפריפריה. אם הפסיכומטרי היה כל־כך טוב, למה היו כל־כך מעט סטודנטים מעיירות פיתוח בתקופה שבה הוא היה הכרחי כדי להתקבל ללימודים אקדמיים?

ההפך הוא הנכון, כיוון שהחזרת הפסיכומטרי תמנע מאותם תושבי עיירות פיתוח שהצליחו לעבור את הבגרות, ושלא יכולים להרשות לעצמם את קורסי ההכנה היקרים לפסיכומטרי, את האפשרות ללימודים אקדמיים.

רק מאבק מאוחד של תלמידים, סטודנטים, מורים והורים למען ביטול הבחינה הפסיכומטרית (וגם בחינות הבגרות ששיעור ההצלחה בהן תלוי גם הוא ברקע מעמדי) והנהגת כניסה חופשית לאוניברסיטאות יכולים להבטיח חינוך אקדמי פתוח לכל, וכתוצאה מכך התקדמות בכיוון של שוויון הזדמנויות אמיתי. בסופו של דבר, הדרך היחידה לאפשר השכלה גבוהה איכותית ונגישה לכולם היא להפיל את השיטה הקפיטליסטית, שמנציחה את העוני והבורות והופכת את החינוך לסחורה לעשירים בלבד.