לומר את האמת, לא הייתי מופתע כשהודיעו שהמונדיאל הקרוב ישודר אך ורק בתשלום. לא הייתי מופתע כי כבר קשה להיות מופתע מהדברים הללו. בישראל בכל בוקר אתה קם ומגלה שעוד שירות שעד אתמול ניתן לנו בחינם, היום כבר עולה כסף. החל מבריאות, דרך חינוך ורווחה, וכלה בשידורי ספורט. זהו עוד חלק קטן ממגמה כוללת של הפרטה ומכירת נכסי הציבור במחירים שהם בדיחה.

ההחלטה המבישה לא עברה מבלי לעורר הדים. מרבית הציבור מתנגד לה בתוקף. על עצומה אינטרנטית הקוראת לבטל את התשלום חתמו יותר מ־40 אלף בפחות מ־24 שעות, ו־160 אלף נכון לרגעים אלו. הפגנה של מעל 200 סטודנטים התקיימה מול משרדי חברות הכבלים, ובהופעות פומביות של שרת החינוך יולי תמיר מול תלמידי תיכון, הונפו שלטים הקוראים לשדר את המונדיאל בחינם.

המחאה הציבורית הרחבה הגיעה עד הפוליטיקאים. שר הספורט אופיר פינס, השר האחראי על רשות השידור איתן כבל, ואפילו ראש הממשלה ניסו לגזור קופון על חשבון הציבור, ודיברו על חוסר הצדק שבגביית התשלום המטורף הזה. אבל אף אחד מהם לא יצא כנגד הזכות הקדושה של בעלי ההון להרוויח משירות שפעם ניתן בחינם, ושמדיניות ההפרטה של אותם פוליטיקאים העבירה אותו לידיים של בעלי הון פרטיים. הם הסתפקו בניסיונות להתחנן לחברת צ׳רלטון, בעלת זכויות השידור, שתסתפק ברווח משידורי פרסומת. לאחר שנתקלו בסירוב באה ההצעה להוסיף באופן חד פעמי תשלום של 10 שקלים לאגרת הטלוויזיה. זאת אומרת, להטיל מס מונדיאל על כלל התושבים — חוצפה בפני עצמה.

אלו הם אותם כללי משחק ששמים את "זכות הקניין" של שני בעליה הפרטיים של חברת צ׳רלטון לפני זכויתיהם של מיליוני אזרחים קשי יום ליהנות מהמונדיאל. זוהי אותה הפרטה דורסנית שהממשלה מקדמת כל כך ברצון בשם כלכלת השוק. הפרטה שזורעת הרס וחוסר צדק בכל פינה, ולא פוסחת אפילו על שידורי הספורט.

חברת צ׳רלטון קנתה את זכויות השידור של המונדיאל בארץ והיא אינה מוכנה אפילו לפשרה של מכירת השידורים ברווח לערוץ שאינו בתשלום. במקום זה היא מתעקשת לשדר את המשחקים בעצמה, ובתמורה לתשלום גבוה. החברה, בבעלותם של אלי עזור ופנחס זהבי, רכשה את זכויות השידור של המונדיאל ל־2002 ו־2006 בסכום כולל של 18 מיליון דולר. לאחר ניכוי ההכנסות עד כה יוצא שהעלות הכוללת לשידורי המונדיאל הקרוב היא 1.8 מיליון דולר, כלומר 1.15 ש״ח לכל אזרח. שקל אחד וחמש עשרה אגורות לכל אזרח, זה מה שהיה עולה לנו המונדיאל, לו המדינה הייתה קונה את הזכויות בעצמה ומשדרת את המשחקים לכולם.

מתוך כל אלו מובן לחלוטין מדוע ישראל היא בין המדינות הבודדות בעולם שתושביה יאלצו כנראה לשלם עבור צפייה בשידורי המונדיאל. לעומת זאת שכנותיה ה"עשירות" של ישראל, כמו ירדן והרשות הפלסטינית משדרות את המשחקים חינם. ניתן לרכוש אנטנה פשוטה לטלוויזיה ולקלוט את השידורים.

כאוהד כדורגל כולי תקווה שהמחאה והלחץ הציבורי יעשו את שלהם, אך זה לא מספיק! עלינו לעשות כל שביכולתנו כדי שמצב כזה לא יחזור שוב. עלינו להילחם נגד ההפרטה הדורסנית שמעשירה את המיליונרים ומשאירה אותנו חסרי כל.