פיצוי עכשיו! לא לכפיית בחירה בין בריאות לפרנסה
קחו מהטייקונים, לא מעובדי המגזר הציבורי!
X
תודה רבה!
אוקיי, ההודעה שלך נשלחה, מצוין, נשתדל ליצור קשר בהקדם.
אחד במאי 2008
הקפיטליזם מרעיב את העולם, הצטרפו למאבק לסוציאליזם
יום הסולידריות הבינלאומית של העובדים, המציין גם את המאבק העולמי נגד שלטון ההון, מתקיים השנה על רקע משבר כלכלי מתפתח, שמאיים לזרוק עוד מאות מיליוני אנשים למחוזות העוני והרעב. גם פרשנים כלכליים פרו־קפיטליסטים מודים כעת שככול הנראה העולם נגרר למשבר הכלכלי החמור ביותר מאז שנות ה־1930

הדפסה

בישראל, כמו במדינות רבות אחרות, מחירי המזון, החשמל והדיור עולים בשיעור של עשרות אחוזים ואנשים עובדים בקושי גומרים את החודש. תקופת הצמיחה הכלכלית הארוכה ביותר מאז הקמת מדינת ישראל אמנם העשירה עוד יותר את משפחות ההון והאליטה הדקה שמסביבן, אבל העובדים לא זכו לתוספות שכר (מאז 2003 עלה שכר העובדים רק ב־0.3%!), אלא למשרות זמניות יותר ובתנאים גרועים יותר. לאחר שהעובדים נדרשו לשלם את מחיר הצמיחה, הם יידרשו עכשיו לשלם את מחיר המשבר.

משבר קפיטליסטי, איפה "היד הנעלמה"?

משבר האשראי בארצות־הברית — שנגרם כתוצאה מהמאמצים של מעמד ההון האמריקאי לסחוט עוד כסף מהעובדים מבלי להעלות את המשכורות — כבר פגע בחסכונות וקרנות פנסיה בארץ, ושימש תירוץ לפיטורי מאות עובדים בשני מפעלי "פולגת" בקריית־גת. בנק ישראל החליט לנסות לשמור על יוקר הדולר באמצעות קנייה של 25 מיליון דולר ליום עד סוף העשור, כאשר במקביל הממשלה תמשיך בהפחתת נטל המס על משפחות ההון, והבנקים ימשיכו למחוק לאותן משפחות חובות אסטרונומיים. העובדים יכולים רק לחלום שמאמצים כאלה יושקעו לטובתם. הממשלה תשפוך מיליארדים בהינד עפעף על מלחמה נוספת, אבל תנהל קרב נחוש על כל שקל נגד עובדי המגזר הציבורי, עובדי החינוך, הסטודנטים, עובדי הבריאות, נגד חולים, נגד נכים, נגד ניצולי שואה ונגד גימלאים. זהו ההיגיון הקפיטליסטי הקלאסי, שמכפיף את משאבי החברה כולה לטובת ההון או לצרכי המערכת שמשרתת אותו. דוגמא מוחשית אפשר למצוא גם בארה״ב, שם הלאימה הממשלה דה־פקטו את החובות של הבנק "בר סטרנז" (Bear Stearns), אבל נתנה למיליון משפחות לאבד את בתיהן עקב חוסר יכולת לפרוע חובות בריבית רצחנית.

התפתחות משבר המזון העולמי, שהואץ לאחר שבעקבות משבר האשראי בארה״ב העבירו ספסרים קפיטליסטים את השקעותיהם מהשוק הפיננסי לשוק המזון, מגחכת שוב את האמונה המיסטית־דתית של הקפיטליזם, לפיה "יד נעלמה" או כוח עליון ידאגו כבר לאזן את האנרכיה הכלכלית של השוק ולקדם את תנאי המחייה בחברה כולה. לאחר שהתאגידים הגדולים ובעלי־ההון קידמו ב־30 השנה האחרונות את הניאו־ליברליזם שמוקיע "התערבות ממשלתית", רבים מהם מתחננים כיום מהממשלות להתערב כדי לסייע להציל אותם מהמשבר שהסתבכו בו. הבנקים המרכזיים בארה״ב ובאירופה הזרימו עשרות מיליארדי דולרים, ובצעד שמזכיר את הלאמות הבנקים בישראל ב־1983, ממשלת בריטניה נאלצה להלאים את הבנק "נורת׳רן רוק" (Northern Rock) שקרס בעקבות המשחקים הפיננסיים.

הרדיפה העיוורת של בעלי־ההון והתאגידים אחר רווחים, ראייה קיצרת טווח וחוסר התכנון ההרסני של הקפיטליזם — הם הגורמים המרכזיים למשבר הכלכלי, לעוני ולרעב המתעצמים בעולם, כמו גם למלחמות, טרור, הרס הסביבה ודיכוי של קבוצות שונות בחברה. חסידי הניאו־ליברליזם טוענים שהדרך הטובה ביותר לארגן את החברה כיום היא פשוט לא לארגן אותה, אלא לסמוך על גורמים פרטיים (כלומר, על האוליגרכיה של קבוצות ההון) שאינטרס הרווח שלהם כבר יוביל אי־שם בעתיד לפיתרון המחלות החברתיות. לעומתם, המציאות מלמדת שמשמעותה של גלובליזציה קפיטליסטית היא גלובליזציה של ניצול, רעב ועוני.

העובדים מתארגנים

העובדים, העניים, הצעירים והגימלאים בישראל, בשטחים הפלסטיניים, במצרים, בלבנון — כמו בשאר העולם — נדרשים לשלם את מחיר המשבר הקפיטליסטי, אבל יותר ויותר יוצאים להיאבק נגד ההתקפות של ממשלות ההון על תנאי המחייה ודורשים שינוי. בארץ יצאו בשנה האחרונה מאות אלפים במצטבר להפגנות, שביתות ומחאות. שביתת המורים הגדולה, שהייתה בעצם ההתנגדות החריפה ביותר לניאו־ליברליזם בשנים האחרונות, הצליחה להוציא לרחוב יותר מ־100 אלף איש, והדגישה את הצורך בהתארגנות נרחבת ובמאבק נחוש של מגזרי עובדים נוספים. העובדה שעובדים בעשרות מקומות עבודה התאגדו לאחרונה, בקנה מידה תקדימי, מראה את הפוטנציאל להובלת מאבק רציני נגד ההתקפות על העובדים ונגד שלטון ההון.

לאירגוני העובדים, ובייחוד להסתדרות הכללית, יש את הכוח להוביל מאבק להעלאת שכר רוחבית במשק — כולל תוספות יוקר — ולשיפור ניכר בתנאי המחייה. תנועת מאבק סוציאליסטי פועלת לחיזוק כוחה של העבודה המאורגנת, תומכת בהתאגדויות עובדים וגם משתתפת באופן ישיר בחלקן. התנועה שותפה בבניית אירגון "כוח לעובדים" — אירגון עובדים דמוקרטי שהוקם למטרה זו. אירגון "כוח לעובדים" יוכל גם לסייע בבניית אופוזיציה לוחמנית בהסתדרות הכללית להנהגה של עופר עיני, שמכפיפה את העבודה המאורגנת לצרכים של המעבידים הגדולים והאוצר. במקביל, קיים צורך מהותי בהקמת מפלגת עובדים דמוקרטית וסוציאליסטית, שתייצג את האינטרסים של האנשים העובדים ושל העניים, בניגוד למפלגות הממסדיות המייצגות את האינטרסים של ההון בעטיפה כזאת או אחרת.

משבר הקפיטליזם הגלובלי ימשיך לעורר מאבקים המוניים בעולם כולו, כשהדוגמא הבולטת ביותר היא באמריקה הלטינית, שבה העלו ההמונים ממשלות פופוליסטיות לשלטון, שנדחפו כבר ליישם מספר רפורמות חברתיות חשובות ולהתבטא בכמה הזדמנויות שונות בזכות הצורך בסוציאליזם ובהפלה של הקפיטליזם. שינוי חברתי של ממש באותן מדינות יצריך התארגנות של העובדים והעניים לפעולה המונית שתכונן דמוקרטיה של עובדים ואיכרים. מה שבטוח הוא שהמאבק לסוציאליזם באמריקה הלטינית ישפיע על המאבקים החברתיים בעולם כולו וישכנע עוד מיליונים שהקפיטליזם הוא לא גזרה משמים ויש לו אלטרנטיבה שמוכרחים להיאבק עליה. אלטרנטיבה זו כוללת בעלות ציבורית על התאגידים הגדולים, הבנקים והתשתיות החברתיות ומעבר לתכנון דמוקרטי של הכלכלה למען האינטרסים של האנשים העובדים ולא למען הרווחים של קומץ בעלי־הון.

בשנת 1886 נאבקו העובדים בארה״ב ובקנדה למען יום עבודה של 8 שעות ובגלל התעלמות הממשלה פתחו בשביתה כללית עצומה. הדיכוי הברוטאלי בו נתקלו העובדים האמריקאים, במיוחד בשיקאגו, הוביל להכרזה על האחד במאי כיום הסולידריות והמאבק של העובדים בעולם. כל עוד ההון שולט בעולם, יימשך המאבק הבינלאומי של מעמד העובדים. מבלי שהעובדים יאבקו יחד ברמה הבינלאומית, שלטון ההון ימשיך לשלוט בעולם...

הקפיטליזם לא יביא ביטחון ושלום

במצריים, בלבנון ובגדה המערבית התפרצו בשנה האחרונה שביתות והפגנות המוניות בדרישה להעלאות שכר ובהתנגדות למשטרים המושחתים באזור. מאבקים אלה מראים גם את הדרך החוצה מסכסוך הדמים הישראלי־ערבי. לעובדים היהודים והערבים אינטרס משותף להשגת ביטחון, שלום, פרנסה ותנאי מחייה טובים. הקפיטליזם לא מסוגל לספק זאת, אלא רק להבטיח מצב מלחמה, ניצול שיטתי ומחסור.

תושבי שדרות, שהפכו לבני־ערובה של הממשלה, לא ימצאו תשובה לאיום הרקטות בתוכניות הצבאיות או הדיפלומטיות השונות של המפלגות הממסדיות או של הימין הקיצוני. כל התוכניות האלה כשלו פעם אחר פעם. המצור הכלכלי וההתקפות על הרצועה לא מוסיפים ולא יוסיפו לתחושת הביטחון של תושבי שדרות. גם ירי הרקטות לא מוסיף לתחושת הביטחון של תושבי עזה. הפעולות האלה רק מחריפות את הסכסוך. פנייה ישירה של תושבי שדרות לתושבי עזה ולהיפך, תוכל לעזור לבודד את הגורמים הלאומניים והסכסכניים, ולהציע פיתרון דרך מאבק משותף ואמיץ — כפי שהבינו כבר כמה תושבים בשדרות ובעזה שנפגשו בעבר ולאחרונה הקימו יחד בלוג משותף: {http://gaza-sderot.blogspot.com/}. גם ההצהרה המשותפת של ההסתדרות הכללית ושל האיגודים הפלסטיניים מהחודש שעבר, שמבטיחה שהאיגודים ייקחו חלק מרכזי במאבק למען שלום, היא צעד חשוב בכיוון.

לפני 50 שנה, דיכאה ממשלת מפא״י באכזריות רבה את הפגנות האחד במאי בעיר נצרת, כחלק ממהלכי הרמיסה והרדיפה במסגרת ציד המכשפות האנטי־קומוניסטי והאנטי־ערבי שהוביל השלטון הישן ושהוגברו לרגל חגיגות העשור להקמת מדינת ישראל. אומנם מאז ה־1 במאי 1958 כבר נפלה ברית־המועצות והמפלגה הקומוניסטית הישראלית הצטמקה ודעכה — באופן משמעותי בגלל מדיניות הנהגתה הסטאליניסטית — אבל, טקטיקת ה"הפרד ומשול" עדיין משמשת את המעמד השליט הישראלי כדי לסכסך בין עובדים יהודים וערבים. 60 שנה לאחר הקמת מדינת ישראל הקפיטליסטית, מתנהל קמפיין אנטי־ערבי אינטנסיבי, שמתאמץ לרכוש־מחדש את התמיכה של המוני העובדים היהודים הישראלים שמסתכלים בזעם על המדינה שהוליכה אותם שולל.

ממשלת אולמרט־ברק מבטיחה לנו מלחמה ומשבר. כנראה שהממשלה הבאה לא תהיה שונה בהרבה... חייבים לבנות כוח חברתי רציני שיוביל את המאבק לפיתרון הבעיות החברתיות הבוערות, וכנגד ניסיונות ההפרדה בין עובדים מקבוצות שונות יציב את הסולידריות המעמדית והמאבק למען עתיד סוציאליסטי. מסכימים איתנו? הצטרפו אלינו!

חג עובדים שמח!
למען אחדות האנשים העובדים והמאבק לסוציאליזם!




תנועת מאבק סוציאליסטי
ת.ד. 59187, תל אביב–יפו 6159101
[email protected]
054.818.44.61 | 054.818.44.62
מאבק סוציאליסטי היא תנועה סוציאליסטית הנאבקת למען חברה סוציאליסטית ודמוקרטית, המושתתת על צדק חברתי, שלום ושוויון. התנועה שותפה ב־ISA, התאחדות בינלאומית המאגדת תנועות ומפלגות סוציאליסטיות בעשרות ארצות ברחבי העולם.