מאז תחילת השנה תועד מספר שיא של יותר מ־1,700 מתקפות מתנחלים בגדה המערבית. הן גבו לפחות 5 קורבנות בנפש ונפצעו בהן 473. עונת המסיק שברה השנה שיאים בכמות התקיפות, בנזק לרכוש ובמספר הפגיעות הפיזיות. אלימות המתנחלים הגיעה לרמות גבוהות עד כדי כך ששרים בממשלת המוות ואף נתניהו עצמו נאלצו לגנותה פומבית, ובאותה נשימה להקטין את היקפה האמיתי.

אלו גינויים צבועים מצד אותה ממשלה האחראית על העקירה ההמונית ביותר של פלסטינים בגדה מאז 67', שכחלק מוצהר מהמדיניות שלה דוחפת להרחבת ההתנחלויות ולטשטוש הגבול בין הכנופיות החמושות של המתנחלים לבין כוחות הצבא "הרשמי". שר המשפטים גדעון סער חשף את השיקול האמיתי מאחורי גינוי האלימות כשאמר "הפורעים היהודים… גורמים נזק למפעל ההתנחלויות".

הגינויים של האופוזיציה הממסדית לטרור המתנחלים כללו גם התייחסות לממשלה. הגנרל לשעבר אייזנקוט הסביר את השיקול שלהם: "נתניהו פירק את יכולתו של צה״ל לפעול כריבון ביהודה ושומרון".

הממסד הפוליטי: גינוי צבוע לצד גיבוי משטר הכיבוש

האופוזיציה הממסדית אולי מגנה, חלקית, את טרור המתנחלים, אבל מגבה את הממשלה כשהיא מפעילה טרור מדינתי בעוצמה גדולה פי כמה. מעל ל־230 תושבים ותושבות נהרגו בגדה במהלך 2025. יותר מ־40 אלף נעקרו מבתיהם בתחילת 2025 בפלישה הצבאית למחנות הפליטים בצפון ובמרכז הגדה. הפלישות התגברו מאז נובמבר השנה, והן מביאות איתן הרג חסר אבחנה, מעצרים המוניים והרס עצום של בתים ותשתיות.

במקרים רבים ההרג הוא על רקע פעולות משולבות של הצבא ומיליציות של מתנחלים כחלק מהרחבת התנחלויות ו"מאחזים" לצורך הרס מקורות המחיה של האוכלוסייה המקומית במטרה לגרש ולנשל אותה. מפקד בכיר בשטח אמר לעיתון הארץ: "כולם מדברים על עקירת עצים של פלסטינים בידי המתנחלים. אף אחד לא מדבר על כמה עצים צה״ל עקר לפלסטינים כדי להקים את החוות האלה או כדי לסלול עוד שביל גישה או כביש".

גידול חד במספר המחסומים והתוכנית להקמת חומת הפרדה נוספת, מבתרים את הגדה למובלעות. האוכלוסייה מתנתקת ממקורות המחייה, הפרנסה ואף מטיפולים רפואיים מצילי חיים — וכל אלה גורמים לקהילות נוספות להיעקר. הרס הקהילות החקלאיות והעסקים המקומיים, השליטה הכלכלית החונקת כולל גזל כספי מיסים וכספי ביטוח לאומי של עובדים ועובדות, והמגבלות על היתרי עבודה כופים מצוקה ועוני על שני מיליון התושבים. שביתה בת 3 ימים של ארגון המורות והמורים הפלסטיני כנגד הלנת שכר מסמנת כיוון למאבק המוני שלא ייעצר ברשות הפלסטינית הכפופה בפועל למרותו של הכיבוש.

להיאבק בכיבוש ובממשלת המוות שמטפחים את הטרור המתנחלי

כל זירה בה מסתמן סיכוי להתפרצות מחאה רחבה יותר מדוכאת בכוח צבאי. הצבא פושט על אוניברסיטאות ומשרדי ארגונים אזרחיים כמו הקואפרטיב של עובדי החקלאות ומחרים מהם רכוש וכספים. צווי מעצר מנהלי הוצאו כנגד פעילים פלסטינים מקהילות חקלאיות בבקעה הנמצאות תחת מתקפה מתמדת מצד המתנחלים. פעילי סולידריות ישראלים מדווחים על הסלמה באלימות נגדם, העובדה שהם ישראלים כבר לא מרתיעה את הצבא ואת המתנחלים. מאות ישראלים שבאו להפגין נגד האלימות בזמן המסיק נחסמו בידי הצבא. ובכל זאת ועל אף דיכוי מסכן חיים — עקורים, בעיקר נשים, ממחנה הפליטים נור א־שמס וממחנות פליטים אחרים פתחו בסדרת הפגנות בדרישה לשוב למחנות ולשקם את הריסות בתיהם.

המאבק של התושבות והתושבים בגדה, והסולידריות איתם, צריכים להיות חלק ממחאה רחבה, חוצת קהילות לאומיות, נגד ממשלת המוות וסדר היום שלה — לא רק נגד טרור המתנחלים, אלא גם נגד משטר הכיבוש שטרור המתנחלים הוא חלק בלתי נפרד ממנו. מול סדר יום של רדיפה פוליטית, כפיית עוני, כיבוש, טיהור אתני ומלחמת נצח — צריך לדרוש דיור, רווחה, פרנסה, חופש מחאה וביטוי ומימוש הזכות להגדרה עצמית ולחיים בביטחון לכולן ולכולם.