באמצע אפריל פנו פעילי זכויות להט״ב מראשל״צ, חן לוי וניר בראלי, אלינו בתנועת מאבק סוציאליסטי בבקשה לעזרה עם הרמת היוזמה של מצעד גאווה ראשון בעיר. מאז עבדנו אני וניר בשיתוף־פעולה מלא סביב אירגון המצעד: כתיבת הפלאייר, עבודה עם הפעילים המתנדבים, פגישות עם המשטרה, וכו'.

כשישבנו בפגישה הראשונה לעשות תיאום ציפיות לגביי המצעד הסכמנו שגם אירוע של 30 איש ייחשב להצלחה, בהתחשב בכך שזאת פעם ראשונה שמנסים לארגן אירוע כזה בעיר ומכיוון שראשון היא עיר שאין בה מסורת של הפגנות ומצעדים. ככול שהתקדמנו עם ההכנות ראינו איך האירוע תופס תאוצה וזוכה לתמיכה גדולה, במיוחד על רקע ניסיונות ש״ס והעירייה לפעול לביטולו.

בהנחיית שר הפנים ויו״ר ש״ס, אלי ישי, ניסה יו״ר סיעת ש״ס בעיריית ראשון לציון, שמואל ג׳מיל, לטרפד את קיום מצעד הגאווה הראשון בעיר ביום הבינלאומי למאבק בהומופוביה ואמר כי "זה לא חינוכי ולא מקובל, לא רק מטעמים דתיים אלא גם מבחינה חברתית וחינוכית. לא מקובל שדבר כזה ייעשה בחוצות העיר" (mynet ראשל״צ, 05.05). מאמציה של ש״ס זכו לשיתוף־פעולה מקיר לקיר מצד נציגי סיעות "העבודה" ("רק ראשון" בראשות ראש העיר), הליכוד, ישראל ביתנו, קדימה, הירוקים, וחברי מועצה נוספים.

ההסתה לא הרתיעה את הצועדים אלא רק דירבנה אותם עוד יותר לצעוד כנגד האפליה, השינאה, האלימות והדיכוי בחברה כלפי לסביות, הומואים, טראנסג׳נדרים וביסקסואלים. יותר מ־200 אישה ואיש צעדו ביום שני האחרון בראשל״צ וציינו את היום הבינלאומי למאבק בהומופוביה ובטרנספוביה. זאת הייתה הצלחה גדולה!

אלי ישי ויעקב כ״ץ — ניאבק גם בראשל״צ!

המצעד היה מצעד מחאה ולא מסיבה, ולכן בלט בשלטים, קריאות מגפון, ודגלי גאווה וחופש לצד דגלים אדומים. המשתתפות והמשתתפים באירוע, ברובם/ן צעירים/ות, היו חדורי מוטיבציה לדרוש את מקומם ולצעוד בגאווה בעיר, שעה שצעדו לאורך הרחובות הראשיים, אל מול המבטים המסוקרנים והמופתעים של התושבים — וזכו גם לתגובות חיוביות במיוחד.

בין הסיסמאות שנקראו במצעד: "כל עוד הומו זאת קללה — ניאבק בהסתה/באפליה", "דמוקרטיה אמיתית — לא עוד כפייה דתית", "נלחמות בהסתה — משנות את החברה", "אלי ישי ויעקב כ״ץ — ניאבק גם בראשל״צ", "הומופוביה וגזענות — זאת אותה האלימות", "הומואים ולסביות רוצים לחיות בעיר הזאת", "הומואים ולסביות נגד כל האפליות", "הזכות לצעוד היא זכות יסוד", "ועדה לא תקבע אם אני גבר או אישה", "הומופוב פחדן, פוליטיקאי גזען, מעביד נצלן — נעיף אתכם מכאן", ועוד.

האירוע אורגן כחלק מפרוייקט "גאווה בשכונה" שפורסם באמצעות הפייסבוק. מדובר ביוזמה של "הבלוק הירוק" (טרנסג׳נדרים למען חופש מגדרי) שקוראת לקיים מצעדים בשכונות ובמקומות שבהם עוד לא היו אירועי גאווה ציבוריים. היוזמה הגיעה בעקבות הפיגוע ב"ברנוער", שגרם לרדיקאליזציה בקרב שיכבה של פעילי ופעילות זכויות להט״ב וא/נשים נוספים שהצטרפו לפעילות, והחליטו לפעול להעצמת והרחבת המאבק הלהט״בי בארץ.

דף בספר ההיסטוריה של המאבק הלהט״בי

כתבנו דף בספר ההיסטוריה של המאבק הלהט״בי. אני גאה בכך שלנו בתנועת מאבק סוציאליסטי היה תפקיד מרכזי ומוביל באירגון המצעד ובחיזוק האירוע והמסרים שלו בשטח. מלבד הפעילים/ות המקומיים/ות ותנועת מאבק סוציאליסטי, האירוע בראשל״צ הצליח לזכות בתמיכה אירגונית ובסיוע של תהל״ה, אירגון נוער גאה (איגי), חוש״ן, ולבסוף גם של אגודת הלהט״ב.

בעצרת שהתקיימה עם סיום הצעדה נאמו מספר נציגים ונציגות מרקעים שונים, שהדגישו היבטים שונים במאבק ובמחאה ובירכו על האירוע. את העצרת חתם מופע ראפ א־קפלה של עומר פינצ׳וק, חבר תנועת מאבק סוציאליסטי, עם שיר שכתב בעקבות הפיגוע בקיץ בתוספת בית מיוחד למצעד בראשון.

אני נאמתי כאחד המארגנים וכפעיל תנועת מאבק סוציאליסטי והדגשתי את החשיבות שבהרחבת המאבק הלהט״בי ובחיבור וסולידאריות עם מאבקים חברתיים אחרים, מכיוון שלהט״בים לא מופלים ומדוכאים רק על רקע הנטייה המינית או הזהות המגדרית שלהם, אלא גם כנשים, עובדים, ערבים־פלסטינים, מהגרים, אתיופים/רוסים, ועוד.

כדי להשיג שיוויון אמיתי, יש גם צורך בחיסול העוני, בדיור ציבורי זול, במלחמה עיקשת נגד כל האפליות וצורות הדיכוי בחברה ובמאבק רחב ומאוחד נגד הימין הקיצוני וכול הגורמים באליטה שמנסים לפגוע בנו. המאבק הלהט״בי הוא חלק בלתי נפרד מהמאבק לסוציאליזם — המאבק לחברה ללא אפליה, ניצול ודיכוי.