לפני כשנה הצטרפתי לתנועת מאבק סוציאליסטי. אישה באמצע החיים עם בן זוג ושני ילדים. תמיד הייתי מעורבת פוליטית, קראתי עיתונים, השתתפתי בהפגנות, אבל בעיקר בשדה של המאבק נגד הכיבוש ובעד השלום.

בשנים האחרונות, בעודי מנסה להיות אימא, לפרנס משפחה ולהצליח לגמור את החודש, התחלתי להיות מודעת יותר ויותר לכך שאת החברה שלנו מנהלת אליטה של בעלי־הון שפועלת נגד הרצון שלי לפרנסה הוגנת ויציבות כלכלית.

המשכתי לקרוא עיתונים, להגיב בתוכניות רדיו ולקטר בשיחות שישי. הצורך לפעול הלך והתגבר אך לא מצאתי מסגרת שתתאים להשקפותיי ותציע אג׳נדה מגובשת בכל התחומים.

כמו עובדים רבים, השכר שלי מחושב לפי שעה, ללא הבטחה שבשנה הבאה אוכל לעבוד מספיק שעות. חוסר היציבות מעייף ומחליש, אבל אצלי הנחישות לעשות מעשה ולשפר את המצב הלכה והתגבשה.

דרך חברה אישית הגעתי לקורס מארגני עובדים של המכללה החברתית־כלכלית וארגון כוח לעובדים. בקורס פגשתי אנשים מדהימים שקמו, עשו מעשה והקימו ועד עובדים במקומות שקודם לכן לא היו מאורגנים. הפגישה עם אנשים אלה נתנה לי כוח והראתה לי שהקמת ועד עובדים הוא צעד אפשרי, אך יותר מכך, הוא צעד חשוב ונכון בדרך להשגת תנאי עבודה סבירים.

לקראת סוף הקורס נחשפתי לתנועת מאבק סוציאליסטי והרגשתי מייד שמצאתי את הבית אותו חיפשתי שנים רבות. מצאתי בית לרעיונות החברתיים־מעמדיים ולשאיפה לחברה שוויונית ודמוקרטית, אבל בייחוד מצאתי תנועה שמציעה דרך פעולה להשגת המטרה.

אנחנו מבינים שהדרך היחידה להילחם באליטה השלטת עוברת בהתארגנות של העובדים ובמאבק יומיומי לשיפור תנאי המחייה. כדי להצליח אנחנו צריכים להיות רבים וחזקים, ולכן כל אחד שמוטרד ממצב העובדים בישראל ומהדיכוי של עובדים יהודים ופלסטינים, נשים וגברים, יכול לעשות מעשה ולהצטרף אלינו!