לעומת ההפגנות שהתקיימו שלושה שבועות קודם לכן, ב־12 במאי, הפעם התאפיין המסר המרכזי של ההפגנות בדרישות הרבה יותר ברורות כלפי הממשלה ובאופן כללי בקו המחבר בין המאבק ביוקר המחיה ובגזירות הכלכליות המתוכננות למאבקים נגד אפליית והזנחת שכונות של מעמד העובדים ושל העניים, נגד הסכסכנות הלאומנית־גזענית, נגד הכיבוש ולמען שלום.

מהבחינה הזאת, ההפגנות של מוצ״ש האחרון היו צעד קדימה עבור תנועת המחאה החברתית. עם זאת, אין ספק שבין שורה של נאומים מעניינים היו חסרות התייחסויות חיוניות גם לאלטרנטיבה סוציאליסטית לשיטה הקפיטליסטית המשברית.

כשברקע נמשכת ההסתה הלאומנית־גזענית כהסחת־דעת, הממשלה והאוצר כבר הכריזו על תוכניות לקיצוץ של 7–10 מיליארד שקל בתקציב המדינה, להעלאה ניכרת במיסוי על מעמד העובדים ושכבות הביניים, ולקיצוץ חד בקצבאות הרווחה, בתקציבי החינוך והבריאות. כמו כן, הממשלה חותרת להמשך הפרטת התשתיות והשירותים הציבוריים, ולפגיעה נוספת בעובדי המגזר הציבורי. הגזירות המתוכננות צפויות להמשיך להרתיח את סיר הלחץ החברתי־מעמדי במהלך החודשים הקרובים.

"שלושה בוגרי סיירת מטכ״ל נפגשו באישון לילה — כמו בהפיכה צבאית — וגנבו לנו את הדמוקרטיה", כך תיארה סתיו שפיר, ממארגנות ההפגנה, את ה"דיל המסריח" שרקמו נתניהו, מופז וברק ב־8 במאי כשהקימו את קואליציית הענק הימנית. מיד המשיכה לתאר את תקציב 2013 שהממשלה הזו מתכוונת להעביר ושהולך להמשיך לתקוף את הגמלאים, העניים והצעירים במדינה. את ה"ההנהגה המנותקת והחזירית" הזאת יש להחליף, הוסיפה. אנחנו נדגיש שהאלטרנטיבה אינה יכולה להיות חזרה אחורה למפלגת "העבודה" הקפיטליסטית, וכי יש צורך במפלגה רחבה וסוציאליסטית של המאבק החברתי ושל העובדים והעניים.

על אותה במה נשא דברים גם יהודה אלוש, פעיל שכונות מבאר שבע. אלוש חיבר בין המחאה החברתית של 2011 להיסטוריה העשירה של המאבק המזרחי בשכונות ובעיירות הפיתוח, וגם למאבק למען השלום ונגד הכיבוש. אלוש תקף את ממשלת הימין הקפיטליסטית והפנה קריאה לתושבי השכונות המרוששים לא ללכת שולל אחרי הימין שתוקף את כולנו ולהתחיל לבנות לו אלטרנטיבה שמאלית.

רג׳א זעתרא, פעיל "החזית החיפאית" ותנועת חד״ש, הסביר כי "הממשלה לא נחה על זרי הדפנה. היא עושה הכול כדי לסתום את הגולל על האפשרות לשינוי, על עצם היכולת לדרוש שינוי, שינוי במדיניות, בסדר העדיפויות. אחת הדרכים המוכחות היא להסיט את תשומת הלב, ולהסית את הקורבנות של השיטה אלה נגד אלה. אתמול היו אלה הפליטים ומהגרי העבודה שהחליפו את כוח העבודה הפלסטיני הזול מהשטחים הכבושים, שלשום היו אלה הערבים והחרדים. כולם אשמים — חוץ מהשיטה, חוץ משלטון ההון".

כהערה צדדית, חשוב גם להתייחס לכך שמארגני ההפגנות במוצ״ש, ובמיוחד "התנועה החברתית", פעלו בצורה פסולה ופוגענית כשמנעו מנציגי ארגון כוח לעובדים ומוופא טיארה, נציגת עובדות פלסטינית מארגון מע״ן וממפלגת דע״ם, את האפשרות לשאת דברים מהבמה. ככל הנראה, הסיבה האמיתית לכך הייתה קשורה במאמץ כיתתי לשלול את זכות הדיבור מנציגי ארגוני העובדים שמחוץ להסתדרות, כתוצאה מלחץ בנושא שהפעיל ארגון "דרור ישראל" שתומך ביו״ר ההסתדרות עיני. עם זאת, ראוי לגנות גם את האלימות הפיזית שנקט בתגובה פעיל של דע״ם, ובצד זאת גם את ההכפשות הגורפות מצד ראשי דע״ם כלפי דוברים ודוברות באירוע בת״א וכלפי האירוע בכללותו.

בחיפה צעדו פעילי ופעילות מאבק סוציאליסטי בבלוק משותף עם הארגונים כוח לעובדים ומע״ן תוך מתן זמן שווה לקריאת סיסמאות. אנו במאבק סוציאליסטי מדגישים את הצורך בשילוב כוחות גם בהפגנות הבאות סביב מסרים שמאליים לקידום המאבק המעמדי של העובדות והעובדים, היהודים והערבים, בקריאה מיידית להפלת הממשלה ולמען מאבק מאוחד נגד התקציב, המדיניות הניאו־ליברלית, הגזענות והכיבוש.

בבחירות שנערכו ביוון בחודש שעבר נחלה רשימת "סיריזה" (קואליציית השמאל הרדיקאלי), המתנגדת למדיניות הצנע, הצלחה סוחפת. במקביל נרשמו הישגים גם לרשימת "חזית השמאל" בבחירות בצרפת. דוגמאות אלו חייבות לשמש נקודות התייחסות עבור המאבק החברתי בארץ. ניתן והכרחי לבנות "בית פוליטי" לתנועת המחאה החברתית, לאנשים העובדים, לעניים, לצעירים, יהודים וערבים, נשים וגברים, פריפריה ומרכז. זה הזמן לשלב כוחות במאבק מול קואליציית הימין הקפיטליסטי המאוחד ולבנות שמאל סוציאליסטי של העובדים והשכונות.