תנועת מאבק סוציאליסטי פועלת בין כל שאר הזירות גם בקמפוסים מרכזיים של אוניברסיטאות ומכללות ברחבי הארץ. בפעילות הסטודנטיאלית במכללה לחינוך "סמינר הקיבוצים" בתל־אביב התנועה מעורבת כבר מספר שנים, ואחד מחברי התנועה גם כיהן בעבר במועצת אגודת הסטודנטים והסטודנטיות של המכללה.

בשנה האקדמית האחרונה פעילי מאבק סוציאליסטי במכללה קידמו והיו מעורבים בפעילות סביב שורה של נושאים מרכזיים, ובהם המאבק נגד הפרטת החינוך, המחאה החברתית ויוקר המחייה, האלטרנטיבה הסוציאליסטית לשלטון ההון, הפגיעה בחופש הביטוי בקמפוס והסכסכנות הלאומנית־גזענית והמאבק לשלום (ראו בכתבה שבהמשך).

בתחום המאבק בהפרטת החינוך לקחנו חלק פעיל בוועדה שהקימה אגודת הסטודנטים לטובת קידום המאבק וקיימנו סדנה מוצלחת שעסקה בנושא. כמו כן השתתפנו, יחד עם אגודת הסטודנטים, בארגון הפגנה גדולה של מורות היל״ה שאליה הצטרפו סטודנטיות וסטודנטים נוספים.

על הרקע הזה הצגתי את מועמדותי לבחירות לאגודת הסטודנטים במכללה מטעם תנועת מאבק סוציאליסטי וכסטודנטית במסלול החינוך לגיל הרך. הבחירות התקיימו בתחילת מאי ונבחרתי למועצה עם 110 קולות. כפעילה בתנועת מאבק סוציאליסטי ובתנועת המחאה החברתית שהחלה בקיץ שעבר, הדגשתי את הצורך בחיבור בין הסטודנטים לתנועת המחאה הרחבה ולמאבקים של מעמד העובדים בפרט.

כפעילה סוציאליסטית באגודה אני מתכוונת להמשיך לסייע לקדם את המאבק נגד הפגיעה בחופש הביטוי בסמינר ולעמוד על כך שהמאבק בהפרטת החינוך יישאר במרכז סדר־היום של האגודה גם בשנה הבאה, וזאת לצד מאבק משותף עם המרצים נגד הקיצוץ המשמעותי המתוכנן בתקציבים שמקצה משרד החינוך למכללה, אשר עלול להוביל כבר בשנה האקדמית הקרובה לסגירה של מסלול "הצדק החברתי" ולפגיעה במישרות המרצים.

סיון זלוטר

"סמינר הקיבוצים" איימה על מארגנות כנס חינוכי

תנאי הכרחי להתגברות על מדיניות ה"הפרד ומשול" שמקדמת האליטה השלטת בין האנשים העובדים על בסיס לאומי הוא מאמץ להבנת שורשי הסכסוך הישראלי־פלסטיני. למרות כל ההסתה וההפחדה, בלתי אפשרי להבין ולפתור את הסכסוך ללא למידת הפרק ההיסטורי החשוב של סוגיית הנכבה הפלסטינית, כלומר הגירוש של מאות אלפי תושבים פלסטינים וההרס של מאות יישובים במהלך מלחמת 1948 ולאחריה.

בכל האוניברסיטאות בישראל היו השנה יוזמות של סטודנטים לקיים אירועים לקידום דיון בסוגיה, וזאת למרות ובעקבות כניסתו לתוקף של "חוק הנכבה" שמיועד לקידום הכחשת הנכבה ומאיים באופן אנטי־דמוקרטי לשלול תקציבים ממוסדות ציבוריים שיקיימו אירועים רשמיים שיציינו בדרך כלשהי את האסון. הבולט שבאירועים היה טקס הזיכרון שאירגנו סטודנטים ישראלים ופלסטינים באוניברסיטת תל־אביב. שר החינוך גדעון סער ניסה למנוע את קיום הטקס ופעילי ימין קיצוני ניסו לחבל בו, אך הוא התקיים כמתוכנן.

במכללת סמינר הקיבוצים בתל־אביב השתתפו ב־4 ביוני עשרות סטודנטים בדיון שעסק באפשרות ובצורך שלהם כמורים לעתיד להעלות את הנושא מול תלמידים ובכלל. הדיון כלל פאנל בהשתתפות מורה להיסטוריה מטעם משרד החינוך, גלעד מניב, חבר מועצת העיר תל־אביב־יפו, סאמי אבו־שחאדה, ורכזת החינוך בעמותת "זוכרות", עמיה גלילי. הדיון היה מעשיר והעלה דילמות וכן הצעות מעניינות, כך שלא פלא שעשרות סטודנטים מצאו אותו רלוונטי. פעילי מאבק סוציאליסטי במכללה לקחו חלק בדיון וסייעו למארגנות האירוע.

אף שהמארגנות דנו בנושא מול הנהלת המכללה במשך שבועות, הסכימו לתנאים מחמירים שההנהלה הכתיבה — כולל שינוי כותרת האירוע והזמנת נציג משרד החינוך — החליטה ברגע האחרון הנשיאה החדשה של המכללה, ציפי ליבמן, לאסור על קיום הדיון בשטח המכללה, והוא נערך לבסוף בחורשה סמוכה. הניסיון לבטל את הפאנל לא נבע מאי־עמידה בנהלים כלשהם, שלמעשה הומצאו לצורך האירוע הזה בלבד. ההנהלה ניסתה לטרפד את האירוע מסיבות פוליטיות, שעיקרן הוא יישור קו עם מדיניות הממשלה בנושא.

במכתב ששיגרה ההנהלה לכלל הסטודנטיות והסגל במכללה יום לאחר הדיון נטען כי "אין מקום לאירוע ברוח שהוצעה במכללה שלנו", וזאת תוך התעלמות מהעובדה שהמארגנות אימצו את הכותרת המטשטשת שהכתיבה ההנהלה בעצמה: "פאנל בנושא הנרטיבים השונים ליהודים ולפלסטינים והניגודים ביניהם". מטרת הכותרת שהכתיבה ההנהלה היתה להפוך בכפייה את הדיון מהתמודדות ישראלית־פלסטינית משותפת עם המציאות האובייקטיבית להתנצחות היסטורית בין ה"יהודים" ל"ערבים". ההנהלה ידעה היטב שהמטרה היא לימוד משותף של ההתרחשויות ההיסטוריות והשלכותיהן ולא חיזוק ההפרדה הלאומית, אך היא פעלה ביודעין משיקולים פוליטיים להכשלת האירוע, תוך הצגת שורה של התנגדויות זניחות. ההנהלה אפילו איימה להעלות לדין משמעתי את המארגנות.

מהלכיה של ההנהלה עוררו זעם רב בקמפוס. רבים הבינו שמשמעות מהלכים אלה היא שבעתיד ההנהלה עשויה להקשות על ארגון פעילויות בתחומים שונים שהיא לא תהיה מעוניינת שיתקיימו. ארגוני הסטודנטים והמרצים צריכים להיאבק באופן נחרץ נגד הניסיונות מצד הממשלה והנהלות המוסדות להשכלה גבוהה לדרוס את חופש הביטוי בקמפוסים. יש לברך על היוזמות הרבות בקמפוסים לקדם דיון בנושא הנכבה. המאמץ הממשלתי להכחשת הנכבה הוא מקל בגלגלי המאבק לשלום צודק, לסיום הכיבוש ולמען זכות הגדרה עצמית שוויונית.

אייל עצי־פרי