ב־23 במאי נערכו ברחבי אירופה מספר מערכות בחירות שחשפו באופן גורף התנגדות למדיניות גזירות הצנע של ממשלות ההון. אף שהימין הקיצוני מנצל באופן דמגוגי את המשבר ואת המצוקה באירופה, והצליח להגדיל את כוחו, הרי שגם השמאל באירופה שמקדם מאבק במדיניות הצנע ובשיטה הקפיטליסטית הצליח לרשום הישגים.

באירלנד נערכו במקביל לבחירות לפרלמנט האירופי גם בחירות לרשויות המקומיות ובחירות ביניים לשני מושבים שהתפנו בפרלמנט האירי. על רקע משבר כלכלי עמוק ואחרי שש שנים של קיצוצי שכר ואבטלה המונית, משבר דיור ובריחה המונית לחו״ל, הציבור באירלנד לא קונה את הבטחות הממשלה ל"התאוששות כלכלית". מפלגות השלטון, פֿינֶה גייל והלייבור, חטפו מהלומה בבחירות.

המפלגה הסוציאליסטית באירלנד, המפלגה האחות של תנועת מאבק סוציאליסטי (במסגרת ארגון ה־CWI), והתארגנות "הברית נגד הצנע" (AAA) אותה יזמה המפלגה הסוציאליסטית, הצליחו להגיע להישגים מרשימים בבחירות, בהן קראו להיאבק בתוכניות הצנע של ממשלת ההון.

רות קופינג׳ר, שכיהנה בעשור האחרון כחברת מועצת מחוז פינגל שבאזור דבלין, נבחרה כחברת פרלמנט שנייה מהמפלגה הסוציאליסטית, כשהשיגה למעלה מ־12 אלף קולות בהתמודדות על נציגות מטעם מחוז מערב־דבלין. במקביל נבחרו בבחירות לרשויות המקומיות 14 מועמדים שהיו מזוהים עם "הברית נגד הצנע", בהם גם מועמדים מהמפלגה הסוציאליסטית. חבר הפרלמנט האירופי היוצא, פול מרפי, לא הצליח אמנם למרבה הצער להיבחר מחדש אך הצליח לגייס כ־30,000 קולות, והוא עתיד להתמודד בהמשך בבחירות לפרלמנט האירי.

כנציגה סוציאליסטית תשתמש קופינגר בעמדה הציבורית בפרלמנט האירי במטרה לקדם התארגנויות בשטח שיחזקו את המאבקים של ציבור העובדים ושל ה־99% באירלנד נגד גזירות הצנע ושלטון ההון ולמען פרנסה, רווחה ושינוי סוציאליסטי. כמו שאר נציגי המפלגה הסוציאליסטית באילנד, ונציגי ה־CWI במדינות אחרות, קופינגר לא תיקח לכיסה יותר משכר ממוצע של אנשים עובדים, ותעביר את היתרה לטובת תמיכה במאבקים של ציבור העובדים ולשינוי החברה.

קופינגר בפרלמנט: "הממשלה מנותקת מהמציאות של משבר הדיור"