רבבות מפגינים ומפגינות צעדו ב־10 בדצמבר ברחובות דבלין במחאה על תשלומי המים (water charges) שהטילה הממשלה. הפגנות המוניות נערכו גם באוקטובר ובנובמבר.

מרכז דבלין שותק לחלוטין שעה שהמפגינים עשו את דרכם לעבר הפרלמנט תוך שהם קוראים "לא נשלם!". מדובר באחת מתנועות המחאה הגדולות בתולדות אירלנד. ההפגנות האחרונות הן השיא במאבק שנמשך למעלה משנה, וכלל עד כה התארגנויות קהילתיות בשכונות מעמד עובדים והפגנות בכל רחבי אירלנד.

תשלומי המים הם גזירת צנע נוספת, כחלק מניסיון מתמשך לגלגל את מחיר המשבר הכלכלי החמור באירלנד על כתפי מעמד העובדים ועל העניים ביותר. עד היום מומנו התשתיות ואספקת המים למשקי הבית מהמסים הכלליים, כך שאזרחים לא נדרשו לשלם ישירות על צריכת המים, שמצויים באירלנד בשפע. מדובר בצעד ראשון של הממשלה בדרך להפרטת משק המים האירי — מהלך שממנו ירוויחו רק בעלי ההון.

כבר ב־1996 הציעה ממשלת אירלנד ליישם חיוב על צריכת מים, אבל מחאה ציבורית הפילה את ההצעה.

המאבק מתארגן כעת תחת הכותרת "הזכות למים" (right2water) ומובל על־ידי התארגנות "הברית נגד הצנע" (AAA), שיזמה המפלגה הסוציאליסטית — השותפה האירית של תנועת מאבק סוציאליסטי במסגרת הארגון הסוציאליסטי הבינלאומי "הוועד למען אינטרנציונל עובדים" (CWI). חבר וחברת פרלמנט חדשים של AAA והמפלגה הסוציאליסטית אף נבחרו תוך כדי המחאה הגוברת נגד מס המים. אחת מהם, רות קופינג׳ר, תיארה בפרלמנט איך איום תשלומי המים הצליח לאחד את העובדים, המובטלים, העצמאים ובעלי העסקים הקטנים נגד הממשלה הקפיטליסטית כפי שהם לא היו מאוחדים כבר הרבה שנים.

הקמפיין נגד תשלומי המים קורא לציבור הרחב לא לשלם ובכך לגרום לביטולו. אפשר לראות שהממשלה האירית מתייחסת למחאה ברצינות ונמצאת בלחץ. חשבון המים הראשון לא נשלח עדיין ונדחה לחודש אפריל. במקביל מנהלות הממשלה והתקשורת הקפיטליסטית מסע הכפשות והפחדות נגד קמפיין אי־התשלום ונגד AAA וחברי הפרלמנט הסוציאליסטים.

בנאום בהפגנה בדבלין ב־10 בדצמבר אמר חבר הפרלמנט של AAA והמפלגה הסוציאליסטית, פול מרפי, כי המאבק נגד תשלומי המים הוא רק צעד ראשון במאבק נגד הצנע, משבר הדיור וממשלת ההון. מעמד העובדים שהצליח להתארגן, להוציא המונים לרחובות וללחוץ על הממשלה לא ישכח את כוחו וימשיך להשתמש בכוח הזה להילחם בממשלה.