בימים אלה מתנהל באירלנד מאבק למען הזכות של נשים על גופן, באופן ספציפי נגד התיקון השמיני לחוקה האירית, שאושר במשאל־עם ב־1983 ושאוסר על כל צורה של טיפול להפסקת הריון, גם במקרים של סכנה ממשית לחיי האם.

איסור גורף זה, שחוקק בלחץ הכנסייה הקתולית, פוגע קשות בנשים, ובעיקר בנשים עניות או מהגרות שאינן יכולות להרשות לעצמן לנסוע לבריטניה או למדינה אחרת בשביל לבצע הפלה.

הממסד הפוליטי השמרני באירלנד קובע ש"אין מה לדון בנושא", אולם סקרי דעת קהל מראים שהציבור עצמו, בייחוד נשים צעירות, היה רוצה לראות שינוי משמעותי בחוק ולכל הפחות להתיישר עם המצב במדינות אחרות באירופה.

המפלגה הסוציאליסטית באירלנד — שותפה של "מאבק סוציאליסטי" במסגרת הארגון הסוציאליסטי הבינלאומי CWI — מקדמת בשיתוף ארגונים נוספים, קואליציה למאבק למען ביטול התיקון השמיני. המאמצים מתרכזים בבניית הקמפיין מלמטה, דרך מאבק ברחוב, כולל ארגון הפגנות גדולות. הדרישות המרכזיות הן לבטל את החקיקה הדרקונית ולהפוך טיפולים להפסקת הריון לנגישים, לבטוחים ולמסובסדים.

יום שלישי, 28 באוקטובר, הוכרז כיום סולידריות בינלאומי עם המאבק למען הזכות לבצע הפלה. התאריך נקבע לזכרה של סאביטה הלפנוואר שזהו יום השנה למותה הטרגי. הלפנוואר מתה לפני כשנתיים בשל החלטת בית החולים לאסור עליה לבצע הפלה כי "זו מדינה קתולית".

בישראל תנועת מאבק סוציאליסטי ואחרים יארגנו משמרת מחאה בתל אביב מול שגרירות אירלנד, שם נקרא לביטול התיקון השמיני באירלנד, כמו גם לביטול הוועדות להפסקת הריון בישראל. זו זכותה של כל אישה לבחור מה לעשות עם הגוף שלה.

חברת הפרלמנט האירי, רות קופינג׳ר, מהמפלגה הסוציאליסטית הסבירה בפרלמנט ב־25 בספטמבר את הצעת החוק:

אנשים מהשורה באירלנד מתמודדים בימים אלה עם נושאים בוערים רבים כמו המשך גזירות הצנע, משבר הדיור, המס החדש על המים ועוד. גם המשך קיומו של התיקון השמיני לחוקה, האיסור החוקתי על הפלות, הוא עניין בוער עבור נשים בארץ. עבור רבות מהן, זהו עניין של חיים ומוות, כפי שראינו בקיץ האחרון במקרה של הגברת י׳ (מקרה מתוקשר של מהגרת צעירה שנכנסה להריון מאונס, סורבה להפלה ובעקבות איומים להתאבד עברה לידה מוקדמת בניתוח קיסרי כנגד רצונה).

נשים רבות מוגבלות ביכולתן לבצע הפלה בחו״ל, ביניהן נשים מהגרות, שלדוגמה במערב דבלין, מחוז הבחירה שלי, מהוות 24% מהאוכלוסייה, ונשים עובדות שאין להן את הכסף או האמצעים לנסוע כתוצאה מגזירות הצנע. הן שמשלמות את המחיר הגבוה ביותר על הצביעות של מרבית המפלגות בבית הזה, שראו לנכון להתעלם ממצבן של אותן נשים כבר 31 שנה — הנשים האלו לא יכולות לחכות יותר.

ביולי, ביום האחרון של מושב הפרלמנט לפני פגרת הקיץ, לאחר שנשאלה בנושא, אמרה סגנית ראש הממשלה שהממשלה לא תפתח שוב את הנושא וכי "העם אמר את דברו". איזה עלבון! מדור שלם של נשים, שנמצאות כיום בגיל הפוריות ומושפעות הכי הרבה מהתיקון השמיני, נמנעה כל הזדמנות לחוות את דעתן לגבי האיסור שפוגע בחייהן.

שר הבריאות לאו וארדקר (Leo Varadkar) אמר כאן לאחרונה שלא צריך להכניס את הכנסייה לסיפור הזה כי מדובר בעניין של "מה שצודק". אלא שזאת היתה הכנסייה הקתולית ושורה של ארגונים קתולים ששידלו ודחפו להעברת התיקון ב־1983. אף דת אחרת, פרוטסטנטים או אחרים, לא תמכה בזה. ככה שמדובר בתיקון שמייצג כיתתיות עדתית ושלא צריך להיות לו מקום בחוקה.

אולם אירלנד השתנתה מאז. הכנסייה הקתולית לא נהנית היום מהתמיכה לה זכתה בעבר. עם זאת, נדמה שהממסד הפוליטי עדיין נחוש לתת לה כוח והשפעה לא מבוטלים על הבריאות, החינוך ותחומי חיים נוספים של אנשים, במיוחד של נשים. המנטרה החוזרת היא שלאף אחד אין חשק לחזור לדיון הזה. אולי לפֿינֶה־גייל (מפלגת השלטון) אין חשק מהשיקולים הפוליטיים שלה, אבל לאנשים מהשורה יש בהחלט עניין שיתקיים משאל־עם לביטול התיקון השמיני. המפלגה הסוציאליסטית, כתוצאה מהעבודה שהיא עושה בשטח, מפעילויות הסברה ומשיחות עם אנשים, מודעת היטב לרצון הזה בציבור. כך מעיד גם הניסיון של ROSA, התארגנות שפועלת למען זכויות נשים על גופן ונגד דיכוי, סקסיזם וגזירות צנע.

סקר שנערך בסופ״ש האחרון מדגיש זאת עוד יותר. מבין הנשאלים, רק 19% מתנגדים לקיומו של משאל־עם בקדנציה של הממשלה הנוכחית. 59% תומכים במשאל־עם בשנה הקרובה, 72% תומכים בהפסקת הריון אם חיי האישה בסכנה, 69% תומכים בכך במקרה של אונס ו־68% במקרה בו נשקפת סכנה ארוכת טווח לבריאותה של האישה. הציבור הרחב עקף בהרבה את הממסד הפוליטי.

אולי לממשלה אין חשק, אבל יכול להיות שכדאי להם להסיק מסקנות ממה שקורה בספרד בשבועות האחרונים. הממשלה שם נאלצה לסגת מושפלת מניסיונותיה והצעותיה לצמצום הזכות להפלה, לאחר שעשרות אלפים יצאו לרחובות בעשרים ערים ברחבי ספרד. בשבת הקרובה תתקיים בדבלין צעדת מחאה, ולא בפעם הראשונה, למען זכות האישה לבחור, כי גברים ונשים נאלצים לצאת לרחובות כדי לגרום לממשלה ולממסד להקשיב. אני מקווה שהצעדה הזאת תהיה גדולה מאוד.

האם מפלגת הלייבור (ששותפה בממשלת הקואליציה) תמשיך את המורשת והתרבות של מדינה ששרויה תחת השפעת הכנסייה הקתולית, מדינה שאיפשרה את קיומן של "מכבסות מגדלנה"*, של "המעונות לאם והתינוק"* ושל ניתוחים בכפייה להרחבת האגן? או שהיא תפסיק לשלוט בגופן ובחייהן של נשים ותאפשר להן את הבריאות והזכויות המגיעות להן?

אנחנו ניסחנו ופרסמנו הצעת חוק פשוטה מאוד... משאל־עם יכול להיערך כבר באביב, מה שיאפשר באותה ההזדמנות למשל להקדים את משאל העם על שוויון בנישואים (להכרה בזכויות שוות לזוגות מאותו המין). תנו לציבור להשמיע את קולו בנושא, זה הגיוני, מעשי ונשים אינן יכולות להמשיך ולחכות.

ביום הסולידריות הבינלאומי ביום שלישי הקרוב, 28 באוקטובר, תיערך משמרת מחאה בנושא מול שגרירות אירלנד - פרטים בדף האירוע בפייסבוק.