אתמול (ראשון) בערב השתתפנו, צוות של חברי וחברות מאבק סוציאליסטי, בהפגנת זעם נגד הממשלה בממדי ענק ובאנרגיות שלא נראו לאורך כל חודשי משבר הדמים. כ־300 אלף מפגינות ומפגינים לקחו חלק בהפגנה. הגענו עם השלטים "שביתה כללית לסיום המלחמה — כולם תמורת כולם, שיקום ורווחה", כמו גם "להפיל את ממשלת הדמים — כולם תמורת כולם, שיקום ורווחה, סיום המלחמה".

המומנטום למחאה התחיל בהודעה שבצל עוד תקיפה צבאית ברצועת עזה נהרגו עוד 6 חטופים, שהיו יכולים להשתחרר בעסקה, שקבינט הדמים באופן גלוי החליט לטרפד. המומנטום התגלגל עד כדי הכרזה היסטורית על שביתה פוליטית סביב משבר מלחמה. וזוהי הפעם השנייה בתוך 18 חודשים שמתארגנת שביתת מחאה בניסיונות לבלום את סדר־היום הקטסטרופלי של ממשלת נתניהו והימין הקיצוני.

בהפגנה ראינו שיא של זעם נגד הממשלה, כולל שלטים שקראו לביבי רוצח, ופתיחות מוגברת לקריאות לעצור את המלחמה. המחאה של "עסקה עכשיו" הגיעה סוף סוף לממדים של התנועה ההמונית נגד "ההפיכה המשפטית" בשנה שעברה. נשאלת השאלה — למה דווקא עכשיו? למה לא בפלישה לרפיח, שסיכנה גם אז חטופים? למה לא בפעמים הקודמות ש"חולצו" גופות מעזה? הלחץ על ההסתדרות להכריז על הובלת שביתה כללית במשק נבנה כבר חודשים רבים. משבר החטופים היווה קרע בחברה הישראלית, והראה ש"מטרות המלחמה" שהממשלה הכריזה עליהן לא רק שקריות אלא גם מנוגדות להחזרת החטופים. אך הממשלה הצליחה שוב ושוב להמשיך את הצגת ההשתתפות במו״מ על עסקה, עם השקר הקבוע של ביבי וקבינט המלחמה ש"לחץ צבאי" יביא עסקה טובה יותר. חוסר האמון הציבורי גבר עם כל סבב שיחות שקרס בצל עוד תקיפה צבאית ברברית ברצועת עזה. סבב השיחות הנוכחי הוצג כ"הזדמנות אחרונה" בתקשורת, עם יותר ויותר קולות מתוך הממסד הישראלי שדיווחו שנתניהו מונע כל סיכוי לעסקה. חוסר האמון מצד משפחות חטופים המובילות מאבק מול הממשלה ומצד שכבות רחבות בציבור גבר עד כדי נקודת רתיחה.

בנאומים של נציגי משפחות חטופים וחטופות, כמו גם בשיחות שקיימנו במהלך ההפגנה, עלתה ביקורת נרחבת נגד כל הגורמים בממשלה, כולל גלנט ושאר חברי "קבינט המלחמה". בין השאר, עלתה הטענה שהם מחרחרים מלחמה בשורה התחתונה כדי להישאר בשלטון.

בעקבות ההודעה על הרג החטופים לקראת לילה במוצ״ש האחרון, החלו להתארגן הפגנות זעם שהתקיימו למחרת ברחבי הארץ. שעות לפני הכרזת בר־דוד על השביתה, כמה עיריות הכריזו על השבתה, ועובדי בריאות הנפש הכריזו עצמאית על שביתה. לחץ גובר "מלמטה" יצר אפקט דומינו שדחק את יו״ר ההסתדרות בר־דוד להיעתר לקריאה להובלת שביתה כללית. קבוצות במעמד השליט דוגמת "פורום העסקים" הכריזו על השבתת עסקים בתגובה לזעם ההמוני, ולמעשה תפסו טרמפ על השביתה הכללית, כדי להצטייר "קשובים לציבור", וגם מכיוון שמבחינתם הממשלה הנוכחית — אף שהם תומכים בחלק ממהלכיה, וסביר להניח שגם בתקציב הגזירות שעל הפרק — היא גורם מערער יציבות.

בר־דוד והנהגת ההסתדרות שללו את הקריאות לשביתה במשך חודשים, וגרמו נזק בכך שלא עזרו להכין כמו שצריך את המאבק, ובאופן חסר־אחריות הם עדיין לא מציגים מתווה להמשך הסלמת המאבק כדי לקפל את ממשלת הדמים הקפיטליסטית ולהבטיח בין השאר "עסקה עכשיו". אבל ההתגייסות העצומה להפגנה שהובילה לשביתה הכללית צריכה לשמש לזריקת מרץ לבניית מומנטום להמשך המאבק ולצעדי הסלמה מול הממשלה.