כ־5,000 בני־אדם הפגינו בערערה ביום שבת (21.1) נגד הרס הבתים באום אל־חיראן, הרג יעקוב אבו־אלקיעאן וההסתה נגד הציבור הערבי. הזעם על השקרים של ארדן, נתניהו ודוברות המשטרה (אשר הופרכו ע״י הסרטון מהאירוע ונתיחת הגופה של אבו־אלקיעאן) הורגש בבירור, והמפגינים צעקו סיסמאות נגד הממשלה הגזענית ונגד מדיניות הריסת הבתים.

צעדת המחאה יצאה מהכניסה לכפר לעבר מספר בתים שמאויימים בהריסה. בשלב מסוים מאות צעירים יצאו מהכפר לעבר כביש 65, המשטרה תקפה אותם ופיזרה אותם בדרכים המוכרות מהשטחים הכבושים: בירי רימוני הלם, גז מדמיע והתזת מים מצחינים ("בואש"). המשטרה חיכתה בכוחות גדולים לאורך הכביש והמשיכה להתעמת עם המפגינים גם לאחר שפונו מהכביש.

המפגינים דרשו לבנות מחדש את הבתים שנהרסו באום אל־חיראן בשבוע שעבר, לפטר את השר ארדן ולהפסיק את מדיניות האפליה הגזענית מצד הממשלה. נראה שישנה תחושה, בעיקר בקרב השכבות הפעילות יותר, ששיטות המאבק הישנות של ועדת המעקב, של שביתה של הציבור הערבי במחאה על התקפות הממשלה וצעדי מחאה סמליים, לא יספיקו מול ממשלת נתניהו, במיוחד לאור האירועים סביב ההתנחלות עמונה והשבעת טראמפ לנשיאות.

שכבות משמעותיות בהפגנה רצו להרחיב את המחאה ולהוציא אותה מחוץ לכפרים. אכן, יש צורך בהרחבה של המאבק, כדי לבלום את המשך תוכניות ההרס של הממשלה. פעילי מאבק סוציאליסטי שהשתתפו בהפגנה קיבלו תגובות חיוביות לרעיון להרחיב את המאבק גם לקמפוסים ומקומות העבודה, ולנסות לשבור את הבידוד שהממשלה מנסה לכפות עליו בציבור היהודי.

את ההפגנה צריך להמשיך בעוד אירועי מחאה, אסיפות ציבוריות ואירועי הסברה, בניסיון לבנות תנועה רחבה נגד אפלייה ולמען שוויון בכל התחומים, שתאחד מאחוריה את המוני הערבים־פלסטינים והיהודים שסובלים משלטון ההון הישראלי ומהסכסכנות הגזענית והמסוכנת של העומדים בראשו.