צילום של שוטר או פקח באמצעות הסמארטפון כשהוא מתחיל לנהוג באלימות ובריונות נהפך לפעולה נפוצה וטריוויאלית בישראל ובשטחים הפלסטיניים הכבושים. כך הגיעו לידיעת הציבור מקרים רבים של אלימות משטרתית נגד מפגינים ונגד תושבים בכלל, לרבות בשטחים. כעת הממשלה מעוניינת לאסור על הפלסטינים בשטחים הכבושים לעשות זאת.

מי שיצלם או יפיץ ברשתות החברתיות את פעולות כוחות הביטחון בשטחים בכוונה "לערער את רוח חיילי ישראל ותושביה" — דינו חמש שנות מאסר! כך נכתב בהצעת חוק שאושרה ב־20 ביוני בקריאה טרומית בכנסת. יוזם הצעת החוק הוא ח״כ רוברט אילטוב מ'ישראל ביתנו', בברכת ראש מפלגתו ושר הביטחון אביגדור ליברמן.

הצעת החוק אמורה למנוע תיעוד דוגמת הסרטון שהביא למאסרו של החייל המוציא להורג אזריה, או סרטונים בהם רואים חיילים ושוטרים מכים מפגינים פלסטינים, עוצרים ילדים קטנים או "סתם" מונעים מעבר של אישה קשישה במחסום. החוק הופך אפילו שיתוף של סרטון כזה ברשתות החברתיות לעבירה פלילית!

ישנם גורמים בממשלה המפחדים מהעובדה שסרטונים שחושפים את הפנים האמיתיות של הכיבוש בפני העולם נהפכים לשיחת היום גם בקרב ישראלים. קשה להצדיק ירי באדם שרוע על הקרקע כ"צורך ביטחוני", קשה לצפות בסרטון בו חיילים עוצרים ילד בוכה בן חמש ולהמשיך להאמין שכל הפלסטינים שהצבא עוצר עסקו בפעולות טרור. הממשלה מפחדת שהמשך תיעוד פעולות אלו יערער את "לגיטימיות" הכיבוש ומפעל ההתנחלויות גם בקרב הציבור הישראלי.

עם זאת, היועץ המשפטי לממשלה טוען שהצעת החוק המקורית שאושרה "אינה חוקתית", ועמדת הממשלה רשמית מבקשת לשנות מעט את הנוסח באופן שירחיב את האיסור הקיים על "הפרעה לחייל במילוי תפקידו", ייתכן שללא איסור מפורש על צילום. אך זוהי מטרת החוק והאיסור אושר כאמור בקריאה טרומית בתמיכת הממשלה.

מדובר ראשית כול בניסיון להתקפה ישירה על תושבים פלסטינים ועל יכולתם להתגונן מפני אלימות הצבא והמשטרה, ולעמוד על זכויותיהם, כמו גם התקפה על ארגוני זכויות אדם דוגמת 'בצלם', על עיתונאים ועל פעילי שלום. אך מעבר לכך, ההצעה המסוכנת, אם תאושר סופית, עוד עלולה לסלול את הדרך לחקיקה דומה שתאסור תיעוד אלימות משטרתית גם בתוך תחומי הקו הירוק.