קוקה־קולה ישראל, או בשמה הרשמי, 'החברה המרכזית לייצור משקאות קלים', שבבעלות משפחת ורטהיים, נחשבת לתאגיד המזון הרביעי בגודלו בישראל, המחזיק בין השאר במותגים מחלבות טרה, נביעות, קרלסברג וטובורג.

בשנה שעברה השתלטה קוקה־קולה ישראל על רוב מניות ענקית החלב והמשקאות הדרום־אפריקאית קלובר (Clover), המחזיקה כ־14 מפעלים בדרום אפריקה ובהם כ־8,800 עובדים. מזה כ־3 שבועות, מאז 13 באוקטובר, מעל 2,000 מעובדי ועובדות קלובר, במספר אתרים, נמצאים בשביתה.

קוקה־קולה ישראל רכשה את השליטה בקלובר, מכיוון שמדובר בתאגיד רווחי. כך, רגע לפני העיסקה, הרווח התפעולי של קלובר הוכפל ב־2018 ל־46 מיליון דולר לעומת השנה הקודמת. למרות רווחי עתק בשנים האחרונות, החברה ידועה בתנאי העסקה נצלניים במיוחד. העובדים סובלים משכר נמוך מאוד וחוסר ביטחון תעסוקתי, והחברה סירבה בשנים האחרונות גם לדרישות לשיפורים קלים בלבד בתנאי העבודה. בזמן שהעובדים המשיכו לעבוד בייצור גם בשיא המגפה, הבעלים המשיכו "לשבת על הכסף".

העובדים מדווחים על הידרדרות בתנאים מאז השנה שעברה, לרבות כפיית עבודה במהלך סופי שבוע וחגים. 104 עובדים פוטרו למשל לאחר שסירבו לעבוד במהלך החגים בדצמבר 2019.

שביתה

לאחר שנים של מיאוס מבעבע, ההידרדרות בתנאים על רקע המגפה דחפה את העובדים והעובדות למאבק. למרות החשש המוגבר מהיעדר הכנסה ומהתנכלויות בתקופה של מיתון, העובדים והעובדות במספר מפעלים באזור יוהנסבורג וגם בקייפטאון החליטו לצאת לשביתה.

המאבק מתנהל סביב דרישה מרכזית לתוספת שכר של 16% — נציגי העובדים הבהירו כי בסבב הנוכחי הם דורשים העלאה מיידית של 9% לפחות, אך ההנהלה עומדת בסירובה. בנוסף הועלו גם דרישות לשיפור תנאים סוציאליים, ובהם הסדרת נושא העבודה במהלך החגים ובסופי השבוע, ולסיום העסקה קבלנית של עובדים. כפי שחווים גם עובדי קבלן רבים בישראל, אחת העובדות למשל סיפרה כי היא עובדת כבר שש שנים בקלובר וההנהלה עדיין מסרבת לקבל אותה כעובדת מהמניין.

השביתה נתקלה בדיכוי משטרתי חמור. ביום הראשון לשביתה, צעדת מחאה מול משרדי קלובר נענתה בהתנפלות של משטרת מהומות (המקבילה של יס״מ), שפתחה בירי גז מדמיע וקליעים מצופי גומי. במנוסתו מהאלימות המשטרתית הברוטלית, אחד העובדים השובתים, חילסון מנאקה, נדרס למוות על־ידי רכב. העובדים הדגישו כי האחריות לטרגדיה היא על משטרת דרום אפריקה ועל הנהלת קלובר.

בינתיים מתקיים הליך משא־ומתן, לרבות הליך גישור דרך 'הוועדה לפיוס, גישור ובוררות' (CCMA) של דרום אפריקה, והעובדים והעובדות ממשיכים בשביתה ובמשמרות שביתה ומחאה. ברקע, ניסיון של ההנהלה להשיג צו מניעה למשמרות השביתה מבית הדין לעבודה נדחה.

העובדים השובתים מאורגנים באיגוד GIWUSA ('האיגוד הכללי של העובדים התעשייתיים בדרום אפריקה'), האיגוד היציג בקלובר. הוא מארגן מעל 20 אלף עובדים בתאגידים שונים, רבים מהם עובדי קבלן, ומסונף להתאחדות האיגודים SAFTU, השנייה בגודלה בדרום אפריקה. האיגוד קורא לסולידריות עם השביתה, לרבות חרם צרכני על מוצרי קלובר.

אחת מהפגנות העובדים התקיימה מול שגרירות ישראל בפרטוריה. העובדים המאורגנים ב־GIWUSA הביעו מחאה בשנה שעברה נגד השתלטות קוקה־קולה ישראל, משני טעמים: חשש מתוכנית ארגון מחדש שתכלול פיטורי צמצום, כמו גם מחאה בעקבות טענות למעורבות של קוקה־קולה ישראל בעסקים בהתנחלויות. העובדים הביעו סולידריות עם המאבק הפלסטיני לסיום הכיבוש ולעצמאות, עמדה חשובה ונחוצה גם עבור ארגוני העובדים בישראל כחלק ממחויבות למאבק של עובדים ועובדות למען שלום וצדק חברתי.

להציב חזית סולידרית מול הטייקונים

נשיא GIWUSA, ממטלווה סביי (Mametlwe Sebei), החבר במפלגת העובדים הסוציאליסטית בדרום אפריקה (WASP) — תנועת אחות של מאבק סוציאליסטי בישראל — קורא לעובדים ועובדות ולפעילים ופעילות חברתיים גם בישראל להביע סולידריות עם השביתה.

קוקה־קולה ישראל הודיעה רק בחודש יוני על פיטורי 200 עובדים בישראל, כדי להגן על רווחי משפחת הטייקונים ורטהיים. אלפים מעובדי קוקה־קולה ישראל מאורגנים בהסתדרות במסגרת ועדי עובדים בתחומי הייצור, ההפצה והמכירות, כמו גם ועדי עובדים מקומיים נוספים דוגמת ועד עובדי מחלבת טרה בנתיבות (מילקו).

אותם הטייקונים מנצלים את עובדי קוקה־קולה ישראל בשתי המדינות. כפי שהניצול של שלטון ההון לא עוצר בגבולות לאומיים, כך ההתארגנות והסולידריות בקרב העובדים והעובדות תהיה אפקטיבית ביותר אם תצליח לגבש חזית אחת ברמה הבינלאומית. הבעת תמיכה מצד ועדי העובדים וההסתדרות בשביתה ובדרישות הבסיסיות מול קלובר ובעלי קוקה־קולה ישראל תוכל גם לסלול את הדרך להתגייסות עתידית לתמיכה בינלאומית בדרישות ובמאבקים של העובדים בישראל. כן לסולידריות בינלאומית במאבק נגד ניצול ונגד שלטון ההון!