חברי וחברות ועדים מחברת הביטוח "מגדל", מחברת האוטובוסים "קווים", מרכבת ישראל, מאיגוד העובדות הסוציאליות ומרשת מעונות היום "נשי חירות" התכנסו בסוף דצמבר כדי לדון, לשתף ניסיון ולהסיק מסקנות מהמאבקים החשובים של שנת 2014 לקראת חיזוק המאבקים של 2015. במרכז הדיון עמדו מאבקי ההתאגדות, מאבק שכר המינימום והשביתות כנגד תוכניות הפרטה ופיטורים.

במהלך הדיון קרא ערן בן דוד, מזכיר הועד הדרומי ברכבת ישראל, להיאבק בהפרטה ולהלאים חזרה את אחזקת הקרונות. מוראד עטון, חבר ועד עובדי קווים תיאר כיצד ההנהלה מנסה לסכסך על רקע לאומי ווהדגיש כי העובדים נחושים לעמוד יחד. עו״ס הדס צוקרט, חברת מזכירות איגוד העובדות הסוציאליות, קראה למאבק לתוספות שכר לכלל העובדות הסוציאליות ולהשוואת תנאים בשירותים המופרטים. עמי וטורי מהנהגת כוח לעובדים הדגיש כי הארגון לא ויתר על דרישתו להעלאת שכר המינימום ל־30 שקל לשעה וימשיך לקדם את המאבק לאחר הבחירות.

צפו בדברי הפתיחה לדיון

גל ההתאגדות נמשך

"אני התחלתי לארגן את המעונות שלנו ואני שקשקתי מפחד", אמרה ענת שחף, יו״ר ועד העובדות ברשת מעונות היום 'נשי חירות', המשמשת גם כיו״ר אסיפת הנציגים של כוח לעובדים, "צריך להסביר ולקרוא לאנשים להתארגן כדי שיפסיקו לפחד מזה, כי הכוח הוא בהתארגנות!"

שחף סיפרה כיצד התובנה ש"מי שיאגד את כל המעונות בארץ מחזיק את כלכלת המדינה אתם יודעים איפה" ליוותה אותה במאמצים לאיגוד מקום עבודתה וגם בניסיון ליצור שיתוף פעולה עם הועדים בויצ״ו ובנעמ״ת, המאוגדים בהסתדרות, שלצערה לא נענה בחיוב. "אנחנו צריכים להתאגד כולנו, לא משנה אם אנחנו בהסתדרות, לא משנה אם אנחנו בכוח לעובדים, כי זה הכוח" קראה שחף.

מוראד עטון, חבר ועד עובדי חברת האוטובוסים "קווים" ותושב מזרח ירושלים, סיפר כי "במשך שנה וכמה חודשים היה לנו קשה להתאגד, החברה הפעילה עלינו הרבה לחץ, מכל הכיוונים: להפריד בין העובדים ולעשות את זה על רקע לאומי. הלכו רחוק!"

"נהגי האוטובוסים ממזרח ירושלים עובדים בכל חברות התחבורה הציבורית בירושלים ובעוטף ירושלים. במשך הרבה שנים סבלנו מאלימות" אמר מוראד ותיאר בכעס איך כשההנהלה הזעיקה משטרה כנגד נהגים ששבתו, שיירה של ניידות הגיעה תוך חמש דקות, אבל "כשנהג מותקף על ידי אנשים זה לוקח להם ארבעים דקות — שעה וחצי להגיע". עטון הפנה אצבע מאשימה אל מנכ״ל החברה "הוא מוכן להוציא הודעות כאלה של גזענות והסתה נגד הנהגים שלו, אבל שלא יתאגדו. הוא מוכן להגיד שזה על רקע לאומי, אבל שלא יתאגדו. אבל זה לא יקרה! אנחנו נמשיך בדרך שלנו ונעמוד ביחד מכל המגזרים!"

מודי גת, יו״ר ועד עובדי מגדל, תיאר את הסיבות שהביאו למעלה ממחצית מכ־2,700 העובדים במגדל להתאגד: "המון עובדים במגדל מרוויחים 5,000–8,000 שקל. זה סדר הגודל של השכר במגדל ולאורך שנים לא העלו להם את השכר ובחברה שמייצרת קרנות השתלמות עד לפני כמה שנים היו עובדים שלא קיבלו קרן השתלמות". מודי הסביר את מהלך ההתאגדות, שנתקלה בהתנגדות עזה מצד ההנהלה, עליה הצליחה לגבור באמצעות סדרת הפגנות, אסיפות עובדים וצעדים ארגוניים עוצמתיים.

בחודש נובמבר, על רקע התנעת המאבק להעלאת שכר המינימום, הודיע שלמה אליהו — הבעלים של "מגדל", שיעלה את שכר המינימום בחברה ל־5,300 ש״ח, לכאורה בהתאם לדרישת ההסתדרות. "יצאתי לתקשורת ואמרתי שבמגדל אין עובדים שמקבלים שכר מינימום ומדובר בהעלאה רק של כמה מאות שקלים" סיפר מודי, ״שבועיים לפני זה אנחנו הגשנו את הדרישות הכלכליות שלנו ודרשנו שכר מינימום של 5,500 ש״ח במגדל, ובמקום לבוא לגייס אותנו ביחד ולבוא לקראתנו הוא עשה זאת כעמדה חד־צדדית".

המאבק בשכר העוני

הרעיון לקמפיין להעלאת שכר המינימום ל־30 שקל לשעה (5,600 ש״ח לחודש) נולד בפאנל חברי הועדים בכנס סוציאליזם 2013, במהלכו עלה הצורך בשיתוף פעולה של ועדים מכלל ארגוני העובדים נגד שכר העוני ויוקר המחיה. עמי וטורי, חבר הנהגת כוח לעובדים, הציע במהלך אותו דיון לאמץ את הדרישה של תנועת מאבק סוציאליסטי לשכר מינימום של 30 שקל לשעה כדרישה סביבה יוכלו להתאחד ועדים ואיגודים שונים. תנועת מאבק סוציאליסטי ברכה על היוזמה ואכן הקמפיין תפס תאוצה כשאסיפת הנציגים של כוח לעובדים החליטה מספר שבועות לאחר מכן לאמץ את הדרישה כקמפיין מרכזי ב־2014.

בדברי הפתיחה לדיון תואר כיצד ח״כ דב חנין (מק״י־חד״ש) הפך את היוזמה להצעת חוק ומילא תפקיד חשוב בהעלאת הדרישה לסדר היום הציבורי, אך יחד עם זאת במקום לנסות קודם כל לבנות את ההתארגנות בשטח — במקומות העבודה, ברחובות ובקמפוסים — כדי שתוכל להפעיל לחץ על ממשלת ההון ומפלגות ההון, חנין פנה קודם כל לחברי הכנסת. תנועת מאבק סוציאליסטי הסבירה בזמנו, שאם הקמפיין יסתמך על טקטיקה של "לוביזם" ותמיכה של ח״כים ממפלגות ההון, סיכויי ההצלחה יהיו קלושים.

לכן התנועה יזמה וארגנה יחד עם כוח לעובדים, תנועת עתידנו, ועד עובדי אגד־תעבורה וארגון הסגל הזוטר באונ' בן גוריון הפגנה ב־30 במאי למען מינימום 30 שקלים, שנתמכה על ידי מעל ל־30 חברי ועדים מההסתדרות, כוח לעובדים וארגוני המורים והמרצים.

הקמפיין התקשורתי ופרסום הקול הקורא של הועדים שיחקו תפקיד גם בדחיפת יו״ר ההסתדרות אבי ניסנקורן למאבק בנושא. אך למרות התמיכה המפורשת של חברי ועדים במאבק לשכר מינימום של 30 ש״ח לשעה, שהם 5,600 ש״ח בחודש, ולמרות שהצעת החוק בנושא זכתה לתמיכה ציבורית משמעותית, ניסנקורן בחר מראש להציב יעד של 5,300 ש״ח. היה בכך תמרור אזהרה להמשך.

הסתדרות המורים, התאחדות הסטודנטים וכוח לעובדים הודיעו שייטלו חלק בשביתה הכללית שהכריזה ההסתדרות הכללית במגזר הציבורי ובמקומות עבודה גדולים במגזר הפרטי. השביתה עמדה להיות הפגנת הכוח הגדולה ביותר של מעמד העובדים מזה שנים ארוכות. אך לבסוף סוכם על העלאה של 700 ש״ח בשלוש פעימות על פני שנתיים, כך ששכר המינימום יגיע ב־2017 ל־5,000 ש״ח. השביתה בוטלה, אך ההסכם לא פתר את בעיית שכר העוני ואפילו ניסנקורן עצמו הסכים שמדובר בתוספת שלא מספיקה לקיום בכבוד.

חנוך לבנה, יו״ר ועד עובדי הבנק הבינלאומי, שנבצר ממנו להשתתף בכנס, אך שלח מכתב ברכה, העיר בציניות בעמוד הפייסבוק שלו ש"במכולת לא קונים בפעימות". מדובר באחד הקולות שהיו צריכים להישמע במסגרת דיון והצבעה דמוקרטית של חברי הוועדים בהסתדרות לגבי האם להסתפק בכך או להמשיך במאבק.

אור דר, חבר מזכירות תנועת מאבק סוציאליסטי, אמר בדיון כי אם השביתה הכללית היתה יוצאת לדרך בליווי הפגנות המוניות מול ממשלה מתפרקת שאיבדה את הרוב בכנסת, אפשר היה להשיג הרבה יותר ואף לאלץ את הממשלה והכנסת לאשר את העלייה ל־30 ש״ח לשעה — 5,600 לחודש.

"אני יכול להגיד בשם צוות ארגון כוח לעובדים שמבחינתנו המאבק לא נגמר. אנחנו חד־משמעית מחוייבים ללפחות 30 ש״ח" אמר עמי וטורי, חבר הנהגת כוח לעובדים והדגיש שעם הרכבת ממשלה חדשה כוח לעובדים ייבחן חידוש צעדי מאבק כדי להשיג זאת. "זה ברור שהכוח של כוח לעובדים לבד הוא מוגבל, אם יש דברים שנמצא בסיס משותף יחד עם ההסתדרות, ברור שנוכל להשיג יותר, אבל אנחנו יכולים להיות אחראים למה שאנחנו עושים".

חשוב לזכור כי בנוגע לעילה השלישית לסכסוך העבודה הכללי שהכריזה ההסתדרות — בנוגע להעסקה הקבלנית במגזר הציבורי — לא הושג כל סיכום והמאבק צפוי להתחדש לאחר הרכבת הממשלה החדשה. עו״ס הדס צוקרט, חברת מזכירות איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים, תיארה את הפעילות לאיגוד עובדות סוציאליות, המועסקות בהעסקה קבלנית ובשירותים מופרטים, והסבירה את חשיבות הדרישה לצו הרחבה שישווה את תנאיהן לעו״ס במגזר הציבורי.

"המאבק האחרון שלנו שהיה בשנת 2011 התחיל בקול תרועה רמה ונגמר בקול ענות חלושה. מצד אחד היה שטח זועם ונחוש להאבק, אבל בצד השני היתה הנהגה לא לוחמנית שבסופו של דבר התקפלה מול עופר עיני, יו״ר ההסתדרות דאז, ומול האוצר" אמרה הדס והסבירה כיצד הכעס על תוצאות המאבק הוביל לבחירות מוקדמות באיגוד.

כעת עם סיום ההסכם הקודם האיגוד שואף לצאת למאבק חדש ו"אנחנו לא מפסיקות לשמוע את המנטרה שאחרי "צוק איתן" אין כסף לתוספות שכר. כמובן שאנחנו לא מקבלות את המנטרה הזו!" אמרה הדס. אך יו״ר ההסתדרות ניסנקורן מתכוון למנוע מאיגוד העו"ס לצאת למאבק על דרישותיו ולאלצו להסתפק בתוספת השכר הרוחבית שתינתן למגזר הציבורי; "אנחנו לא מקבלות את האמירה הזו בכניעה ובישיבת מזכירות שהתקיימה לאחרונה מרבית חברי המזכירות הצביעו בעד החלטה להאבק בעד ההחרגה".

אפשר לנצח את צונאמי ההפרטות

בדברי הפתיחה לדיון הוסבר כי המאבקים להעלאת שכר המינימום ונגד ההעסקה הקבלנית זקוקים לכוח של הועדים החזקים. ערן בן דוד, מזכיר הועד הדרומי ברכבת ישראל, המחיש זאת כשתיאר את פעולות הועד לאיגוד המאבטחים עובדי הקבלן ברכבת. בהמשך דבריו סיפר על הכישלון המהדהד של הפרטת התחזוקה של קרונות שכעת, שנה בלבד לאחר ההפרטה, רק 5 מתוך 45 מהם פועלים.

ההנהלה ניסתה להשתמש בעובדי הרכבת כדי לחפות על כישלון ההפרטה אך הועד התנגד לכך סיפר ערן: "הציעו לי הרבה הרבה כסף כדי לתקן את הקרנועים האלה. אבל אני אעשה את זה רק בתנאי אחד: שממשלת ישראל תודה שהיא כשלה ושתלאים בחזרה את המערכים האלה!" בנוסף הכריז שבתגובה להנפקת האג״ח, המתוכננת כחלק ממהלכי הפרטת הרכבת, הועד מוכן לצאת להשבתה כללית.

למרבה הצער, רוח הלחימה שבאה לידי ביטוי בדבריו של ערן, כמו גם בהפגנות של עובדי רשות השידור ודואר ישראל, בשביתות בנמל חיפה ובמאבק הנוכחי נגד פיטורי עובדים זמניים בחברת החשמל ובנכונות של ועדים רבים לצאת לעיצומי סולידריות בתמיכה בעובדי הדואר, לא באה לידי ביטוי בעמידה תקיפה של הנהגת ההסתדרות נגד צונאמי ההפרטות.

אור דר מהנהגת מאבק סוציאליסטי תיאר כיצד "ברשות השידור אחרי שסוכמה עיסקה מול הוועד ל־כביכול "רפורמה", במסגרתה היו אמורים להיות מפוטרים כ־700 עובדים, הממשלה קיבלה תיאבון. היא נסוגה בה מההסכם הזה והחליטה לסגור לגמרי את הרשות ולפטר את כל 2,000 העובדים". עובדי רשות השידור לא זכו לגב שהיו זקוקים לו, כשעל רקע המלחמה בעזה, הנהגת ההסתדרות החליטה להפסיק לגמרי את המאבק ולהיכנע בעוד הממשלה המשיכה להילחם בעובדים.

גם עיצומי הסולידריות שהפעילה ההסתדרות בתמיכה במאבק עובדי הדואר, לא יועדו כדי לבטל את הפיטורים ההמוניים, אלא רק לרכך את רוע הגזירה. באופן טבעי הממשלה לא ראתה בכך מפגן עוצמה אמיתי ויום לאחר חתימת ההסכם בדואר שכלל הסכמה להפרטה, אישרה תוכנית להפרטת 11 חברות ממשלתיות. "הסיבה הבסיסית למכות האלה היא שהנהגת ההסתדרות כרגע לא מתנגדת עקרונית להפרטות" אמר אור.

"ההסתדרות היא הגוף הכי חזק וחשוב של מעמד העובדים והמאבק לשינוי חברתי... השאלה של מה הגישה של ההסתדרות להפרטות ולקיצוצים, איזה דרישות מעלים במאבק להעלאת שכר המינימום ובמאבקים אחרים לא יכולה להיות שאלה אישית של ניסנקורן היא צריכה להיות תוצאה של דיון רחב בתוך ההסתדרות" סיכם אור, וקרא לוועדי עובדים להתארגן יחד כבר עכשיו להקמת מטה מאבק משותף נגד ההפרטות ולהגנה על העבודה המאורגנת.