"גם אחרי 5, 10 ו־20 שנה, אנחנו לא סגל מבפנים. אנחנו מרצים מן החוץ. יש בערך 120 סגל מבפנים, מרצים מן החוץ יש כ־300... אז למה אנחנו מרצים מן החוץ? כי זה מאפשר למכון להתחמק מלשלם לנו זכויות סוציאליות מלאות".

את הדברים האלה אמר רועי צורף, חבר ועד המרצים מן החוץ במכון הטכנולוגי חולון, במהלך הפגנת תמיכה בשביתה של המרצים, ביום רביעי האחרון (1.3). כמו במכללות אחרות, המכון הטכנולוגי מפטר את רוב המרצים שלו כל סמסטר ומעסיק אותם מחדש כדי שלא יצברו זכויות סוציאליות בסיסיות, כגון פנסיה. המרצים מן החוץ במכון הטכנולוגי התאגדו במסגרת ארגון כוח לעובדים כדי לדרוש את הזכויות הבסיסיות האלו, בעקבות ההתאגדות וההישגים של המרצים במכללות 'שנקר' ו'האקדמית ת״א־יפו'. לאחר חודשים של משא־ומתן בהם הנהלת המכון "מרחה" את המרצים, הם הכריזו על שביתה ללא הגבלת זמן.

באופן משמעותי, אגודת הסטודנטים קראה לסטודנטים להשתתף בהפגנה, ואף השביתה בעצמה את הלימודים ללא הגבלת זמן בסולידריות עם המרצים, ובדרישה לשקיפות בכל הנוגע לתשלומי הרווחה של הסטודנטים. לדברי האגודה, הנהלת המכללה לא מוכנה לחשוף לאן הלכו ארבעה מיליון שקלים שהצטברו בתקציבי הרווחה מכיסם של הסטודנטים. בדף הפייסבוק שלה כתבה האגודה: "אל תתבלבלו, הבעיות שאיגוד המרצים מן החוץ מתמודדים איתן הן גם הבעיות שלנו הסטודנטים ומתחברות לכל המאבקים שניהלנו ואנחנו מנהלים כאן בשנתיים האחרונות, וכולן קשורות לדבר אחד — הנהלה שדוגלת בזלזול, אדישות וחוסר שקיפות. אנחנו דורשים... תנאי העסקה הולמים לסגל המרצים מהחוץ!".

בהפגנת התמיכה המרשימה, בה השתתפו גם פעילי מאבק סוציאליסטי, צעקנו קריאות כמו "אני רוצה מרצה מרוצה", "בלי זכויות למרצים, לא יהיו לימודים", ו"לא נהיה מנוצלות, כל הכוח למרצות". בהפגנה השתתפו ונשאו דברים גם מרצים ממכללות אחרות, ובהם נטע ארנון שושני מ'סמינר הקיבוצים', שגם בו המרצים מן החוץ נמצאים בתהליך התאגדות.

לאחר ההפגנה שוחחנו עם רועי, חבר ועד המרצים, כדי לשמוע על השביתות של המרצים והסטודנטים ועל שיתוף הפעולה ביניהם. צפו בראיון:

סטודנטים וסטודנטיות רבים הצטרפו לאחר ההפגנה למשמרת השביתה כדי לעזור לשכנע סטודנטים ומרצים ששוברים שביתה לעצור את השיעורים. הסברנו שמטרת השביתה אינה פגיעה בלימודיהם של הסטודנטים, ושלסטודנטים ולמרצים יש אינטרס משותף שהשביתה תנצח מהר ככל הניתן. כך המרצים והסטודנטים ישיגו את הזכויות שהם דורשים, ותצטמצם הפגיעה בהם.

כפי שרועי הסביר בראיון, התמיכה המרשימה של הסטודנטיות והסטודנטים במכללה, שהיתה חסרה בשנקר ובאקדמית, עוזרת מאוד לחזק את המאבק, ולהגביר את היכולת שלו לנצח מהר יותר.

באופן ציני וכדי להחליש את התמיכה הרחבה בקרב סטודנטים, הנהלת המכללה שלחה מכתב לכל המרצים והסטודנטים בטענה שיקרית כי השובתים נהגו באלימות כלפי מפרי שביתה. אך דווקא מאבטחים שההנהלה שכרה הפעילו אלימות כלפי אחד המרצים במהלך משמרת שביתה, אלימות שהביאה לפריקת הכתף של המרצה.

כאמור, גם במכללת סמינר הקיבוצים, המרצים מן החוץ מתאגדים כדי להיאבק על הזכויות הבסיסיות שלהם. בתור נציג באגודת הסטודנטיות והסטודנטים במכללה, אני תומך באופן מלא בהתאגדות של המרצים ובדרישות שלהם. בשבועות הקרובים תקיים אגודת הסטודנטים והסטודנטיות בסמינר דיונים על ההתארגנות של המרצים. אני אקרא לאגודה לקחת דוגמה מהאגודה במכון הטכנולוגי ולהביע תמיכה במרצים — במילים ובמעשים במידת הצורך — כדי לוודא שהם יצליחו להשיג את דרישותיהם במהירות, ועם פגיעה מינימלית בהם ובסטודנטים.