יום המאבק באלימות כלפי נשים צוין השנה על רקע המגעים להקמת ממשלת ימין קפיטליסטית ששותפים לה גורמים סקסיסטים, גזענים ולהט״בופובים באופן מוצהר. תחושת הניצחון של הימין הקיצוני מספקת ביטחון לבריונים של בן גביר לפעול לא רק נגד ערבים ומתנגדי כיבוש, הם אף ניסו לתקוף את משתתפות הפגנת המחאה לציון יום המאבק בירושלים. יום המאבק צוין גם על רקע המאבק ההרואי באיראן שפרץ בתגובה לאלימות המשטר כלפי נשים והפך להתקוממות מתמשכת כנגד המשטר. התארגנות למאבק בהתקפות הממשלה המסתמנת ובימין הקיצוני נחוצה — ואפשרית. עם מסר זה השתתפו פעילות ופעילי תנועת מאבק סוציאליסטי בצעדות בתל אביב ובירושלים ויזמו פעילות עצמאית בחיפה.

תל אביב

מאות מפגינות ומפגינים צעדו בתל אביב ביום המאבק באלימות כלפי נשים, לאחר שנה בה נרצחו 22 נשים, 3 מתוכן רק בחודש האחרון. את הזעם והרצון למאבק שיעקור את האלימות המגדרית מהשורש ביטאו הסיסמאות שנקראו על ידי מאות המפגינות כגון: "נשים הן לא שקופות, נשים עושות מהפכות", ו"אף בגד הוא לא הזמנה לאונס".

גם אנחנו, פעילות ופעילי תנועת מאבק סוציאליסטי, הגענו עם זעם בתגובה לרצח נשים ועל ההתעלמות המערכתית הקיימת, יחד עם קריאה להתכונן ולהתארגן מראש להתקפות כנגד נשים ולהט״ב שעלולות להגיע מהממשלה הנכנסת. הבהרנו שיוקר מחיה, דיור מופרט, אפליה, וסכסוך לאומי מדמם הן גם צורות של אלימות כלפי נשים — ושתקצוב למקלטים, דיור ציבורי, העלאת שכר המינימום, וסוף לכיבוש ואפליה הם תנאים הכרחיים למאבק אפקטיבי שיוכל למגר את האלימות המגדרית. בין הסימסאות שקראנו: "מול מערכת אלימה — משביתות את המדינה", "דורשות דיור ורווחה, לא אלימות ואפליה", "בן גביר, סמוטריץ' ונתניהו — מסכנים כאן את כולנו".

פעילות מרכז הסיוע לנפגעות תקיפה מינית שארגנו את ההפגנה הסתפקו בהדגשת הצורך להאמין לנפגעות, אך ללא התייחסות לסכנה מצד הממשלה הבאה והקשר בינה לבין האלימות המערכתית כלפי נשים שהופכת אותן לחשופות יותר לאלימות מגדרית באופן כללי. למרות שחלק גדול מהנשים בהפגנה הזדהה עם החשש מהממשלה הקרובה, בהזמנה לאירוע הממשלה אפילו לא הוזכרה. חלק מהמארגנות אף התנגדו לכך שנקרא סיסמאות כנגד הממשלה. במהלך העצרת נואמות מטעם מרכז הסיוע דווקא כן דיברו על ההתקפות הצפויות מטעם הממשלה החדשה. אם כך — חבל שמסרים אלה לא קיבלו גיבוי וחיזוק על ידי המארגנת לפני ובמהלך האירוע, לדעתנו הייתה כאן הזדמנות להתניע מאבק שלא נוצלה באופן מלא.

בהמשך לצמצום המסרים והדה־פוליטיזציה של ההפגנה, כמו בכל שנה נתנו מארגנות הצעדה במה לרון חולדאי, ראש עיריית תל אביב יפו, האחראי להאצת תהליך הג׳נטריפיקציה בעיר — דחיקת תושבות ותושבים ותיקים מחוץ לעיר בשל הזינוק ביוקר הדיור — ואף לגירוש תושבות ותושבים מבתיהם לטובת בניית מגדלים לעשירים בלבד בגבעת עמל, כפר שלם, יפו ושכונות נוספות. תהליכים אלה פוגעים במיוחד בנשים והופכים אותן לפגיעות יותר לאלימות מינית.

כמו בשנה שעברה, גם השנה המפגינות זעמו וצעקו בוז כאשר חולדאי עלה לנאום, השנה הקריאות מהמפגינות היו כל כך רמות שחולדאי לא הצליח לדבר במשך דקות ארוכות. מפגינים מחד״ש־מק״י ומפגינות נוספות הצטרפו אלינו לקריאות נגד חולדאי ולמען צדק לגבעת עמל. הדגשנו שפינוי בתים והפקרת אמהות חד הוריות למגורים ברחוב הם גם אלימות כלפי נשים. לדעתינו זאת טעות לתת לחולדאי להציג את עצמו כלוחם נגד אלימות כלפי נשים על חשבון הצעדה השנתית של יום המאבק.

בעצרת היו גם נאומים כואבי לב של נפגעות אלימות ושל פעילות פמיניסטיות. אחד המצמררים בינהם היה נאומה של אמינה, אמא של רבאב אבו סיאם, שנרצחה השנה בלוד מול עיני בנותיה. רבאב ניסתה לברוח מבעל אלים, אך למרות שפנתה למשטרה, לא נעשה דבר. אמינה הביעה ביקורת נוקבת על המשטרה: שלמרות העובדה שהרוצח מסתובב חופשי ומודה ברצח של אשתו לשעבר, ועוד מאיים על אמה שמתעקשת להמשיך ולדבר על הרצח של בתה, במשטרה נותנים לו להסתובב חופשי ואומרים ש"אין הוכחות". בתגובה לאיומים על חייה של אמינה אמרו לה "לכי למקלט". אמינה הזכירה שרוב מקרי הרצח והאלימות בחברה הערבית נסגרים ללא פיענוח, בשונה מאוד מהחברה היהודית — זוהי אפליה מכוונת של המערכת כלפי האוכלוסייה הערבית פלסטינית, אפליה שעלולה להחמיר תחת בן גביר כשר לביטחון לאומי.

אלימות כלפי נשים היא לא בעיה פרטית: היא תוצאה של מערכת אלימה — אנחנו במאבק סוציאליסטי נמשיך להילחם גם נגד האלימות המערכתית כלפי נשים, במיוחד מול הממשלה החדשה.

ירושלים

בצעדה נגד אלימות כלפי נשים בירושלים השתתפו כ־150 מפגינות ומפגינים. הצעדה הייתה מהמשביר הישן לכיכר ציון. בצעדה היה מצב רוח חזק נגד הממשלה החדשה שתהיה מורכבת מכוחות שוביניסטיים, הומופוביים ולאומניים. כפי שכתבנו בפלייר שחילקנו, כבר עכשיו צריך להתארגן למאבק מול הממשלה.

בסוף הצעדה, אביגיל קורש, פעילת מאבק סוציאליסטי, נאמה בבמה הפתוחה. היא דיברה על הממשלה הנכנסת שכבר הספיקה לאיים בצעדים קיצוניים ומסוכנים נגד נשים ולהט''ב. הממשלה הולכת לקום על רקע משבר יוקר מחייה מחמיר שנשים נפגעות ממנו באופן קשה יותר. כפי שאביגיל אמרה, גורמים בממשלה החדשה מתכננים צעדים ניאו ליברליים כמו התקפות על העבודה המאורגנת, קיצוצים בתקציב השירותים החברתיים והפרטות. נשים עובדות הולכות להיפגע באופן קשה יותר מצעדים אלו. אביגיל קראה לצעוד בסולידריות עם מאבקי הנשים בשייח ג׳ראח — הנשים שהבתים שלהן נהרסים ושהמשפחות שלהן מגורשות. היא הוסיפה שנחוץ לחבר את מאבק הנשים בישראל ובשטחים עם המאבק נגד ביטול האיסור על זכות ההפלה בארצות הברית, ועם המאבק של נשות איראן נגד דיכוי ברוטלי של רצח והוצאות להורג. הנאום שלה קיבל אהדה גדולה מצד משתתפי.ות הצעדה.

הצעדה והנאום נערכו על רקע איומי התקפה פיזית מצד פעילי ימין שהיו ליד הצעדה ואיימו פיזית על המשתתפות. זה מדגיש את התפקיד הראקציונרי והסקסיסטי שממלא הימין הקיצוני ואת הסכנה ברוח גבית לגורמים סקסיסטים ולהטבופובים מתוך הממשלה. ולכן המאבק באלימות כלפי נשים חייב להתארגן גם כמאבק בימין הקיצוני.

חיפה

סניף חיפה של מאבק סוציאליסטי קיים פעילות אנרגטית לציון יום המאבק באלימות כלפי נשים עם שלטים ופליירים, לאחר שהצעדה הרשמית בוטלה בשל מזג האוויר. מספר עוברי־אורח הצטרפו לפעילות והחזיקו שלטים עליהם נכתב "נאבקות במערכת אלימה כלפי נשים".

בפעילות נאמה לונא ג׳מיל, תיכוניסטית מסח׳נין ופעילת מאבק סוציאליסטי. לונא דיברה על האיום שהממשלה החדשה מהווה לנשים בכלל ולנשים פלסטיניות בפרט. לונא הזכירה שרק ב־2021 המשטרה סגרה כ־25 אלף תיקי אלימות במשפחה ושתלונות מנשים ערביות־פלסטיניות, שמהוות רוב בקרב הנרצחות, נענות בזלזול הבוטה ביותר. מדובר בחלק ממדיניות של דיכוי לאומי, הפועלת כדי לפורר קהילה שלמה.

לונא הזכירה גם את ההפגנות באיראן שהתחילו כהפגנות נגד דיכוי מגדרי והתפתחו להתקוממות מהפכנית נגד משטר האייתולות — המחאה באיראן צריכה להיות השראה גם למאבק רחב נגד ממשלת הימין החדשה. מאבק כזה יצטרך גם להציב אלטרנטיבה סוציאליסטית למערכת הקפיטליסטית של דיכוי, עוני ואפלייה.

לונא אמרה שאין לנו ברירה ואין לנו זמן אלא להתארגן עכשיו.

ההפגנות נגד אלימות כלפי נשים רומזות למאבקים שעוד יתפתחו נגד הממשלה הזאת, שמכריזה מלחמה על קבוצות מדוכאות ומופלות בחברה כמו נשים ולהט״ב, וכן על ציבורים שלמים כמו עובדות ועובדים מאורגנים והציבור הערבי פלסטיני. נשים לוקחות חלק חשוב, מוביל ומעצים גם במאבקים של העבודה המאורגנת, וגם במאבקים של האוכלוסייה הפלסטינית בישראל. לא סתם ממשלות ימין קפיטליסטיות מנסות לדחוק נשים ממרכז הבמה וחושפת אותן לסכנת האלימות המגדרית. מול מערכת שלמה של אפליה ודיכוי נחוץ להתארגן — הצטרפו אלינו ובואו לקחת חלק בבניית מאבק נגד הממשלה ולמען אלטרנטיבה סוציאליסטית