עשרות אלפים השתתפו אמש (מוצ״ש) בהפגנות בדרישה ל-"עסקה עכשיו" ול-"בחירות עכשיו" בתל אביב, בירושלים, בחיפה, בבאר שבע ומול ביתו של נתניהו בשכונת הווילות בקיסריה.

פעילות ופעילי מאבק סוציאליסטי השתתפו בהפגנה בהובלת משפחות חטופים שהתקיימה מול שער בגין של הקריה, וצעדו משם יחד עם עוד אלפי מפגינות ומפגינים למטה ההסתדרות, בקריאה להכריז על שביתה כללית במשק. החזקנו שלטים בעברית ובערבית שעליהם נכתב "שביתה כללית לעצירת מרחץ הדמים. כולם תמורת כולם, שיקום ורווחה", וחילקנו פלייר הסברה קצר שמובא כאן.

שביתת המחאה שהתארגנה ביום חמישי האחרון (27.6), בעיקר על בסיס ימי חופש ומחלה, צריכה להיות צעד בדרך לשביתה כללית שתשתק את המשק, ותעזור להגביר את הלחץ על ממשלת נתניהו והימין הקיצוני, להשבת כולם תמורת כולם ולסיום 265 יום של תופת ומרחץ דמים מזוויע בעזה — שלא נועד ולא מסוגל לשחרר את החטופים או לקדם ביטחון אישי עבור ישראלים מהשורה.

ללא התעצמות המחאה, ממשלת נתניהו, סמוטריץ' ובן גביר תמשיך לטרפד כל מתווה להפסקת אש, שדרוש גם להשבת החטופים, במסגרת עסקה. הם ימשיכו לשלוח מכת״זיות ופרשי משטרה כדי להשתיק את משפחות החטופים. בינתיים, עוד ועוד חטופים נהרגים בתופת, ובתנאי הרעב והחורבן, ששלטון הימין הישראלי המיט על תושבי הרצועה, עם רבבות הרוגים ופצועים.

משפחות החטופים ותומכיהם.ן קוראות להסתדרות להכריז על שביתה כללית. יו״ר ההסתדרות, בר־דוד מסרב. מתחילת משבר הדמים, הוא תמך במלחמה האסונית של ממשלת נתניהו ופעל כדי להבטיח את יציבותה. יחד עם זאת, הלחץ שהופעל עליו מצד המחאה הביאה להכרזה של שביתה של 100 דקות בהזדהות עם החטופים. זה היה צעד סמלי ללא שום דרישה מהממשלה. אבל הוא המחיש את התפקיד הפוטנציאלי של העבודה המאורגנת במאבק לחילוץ ציבור העובדות והעובדים מכל הקהילות הלאומיות ממשבר הדמים.

אסור להשאיר את ההכרעה לגבי השבתת המשק בידיים של בר־דוד. צריך להפעיל עליו לחץ, אבל לא להסתפק בזה ולא לחכות לו. זה הזמן לארגן אסיפות במקומות העבודה, משמרות מחאה מחוץ למקומות עבודה גדולים — כולל בתי חולים, בהמשך למשמרות המחאה נגד אלימות משטרתית בתחילת השבוע — ואף שביתות סולידריות בדרישה לשחרור כולם תמורת כולם וסיום המלחמה! זה הזמן לבניית מאבק חוצה קהילות במקומות עבודה גם נגד הגזענות והרדיפה הפוליטית של מתנגדות ומתנגדי מלחמה — להפיל את החוק לסתימת פיות באקדמיה.