הסרט מתעד גם את המאבק וגם את חיי היומיום של התושבים הפלסטינים במסאפר יטא: דיכוי ברוטלי של הצבא, רדיפה פוליטית, הרס בתים ואלימות מתנחלים. ב־1981 הכריזה המדינה על מסאפר יטא שבאזור דרום הר חברון, כשטח אש במטרה לגרש משם את הפלסטינים ולקטוע את רצף ההתיישבות הפלסטינית בין העיר חברון לנגב. הכרזה על ״שטח אש״ היא פרקטיקה נפוצה של דיקטטורת הכיבוש, שבאמצעותה נקבע כי כל מבנה חדש בכל כפר בשטח הזה, יהיה "לא חוקי". זו העילה "החוקית" שבאמצעותה כבר שנים משטר הכיבוש הורס בתים באזור, משאיר משפחות עניות ללא קורת גג, ומחריב תשתיות, כולל פאנלים סולאריים וצינורות מים. כל הממשלות הישראליות — כולל של רבין וברק, כמו גם ממשלת ה"שינוי" של בנט ולפיד — תמכו במדיניות הזו. מאז, התושבים המקומיים נמצאים במאבק נגד הטרנספר. הסרט מתעד גם את הירי של חיילי הכיבוש בהארון אבו עראם בזמן מתקפה של הצבא, כניסה להגן על הגנרטור שסיפק חשמל למשפחה של שכנו. הארון נפטר בייסורים אחרי שנתיים בגלל פציעותיו.

בעקבות הזכייה באוסקר, הימין הישראלי החריף שוב את מסע ההסתה שלו נגד הסרט ויוצריו, שהחל לפני יותר משנה עם הקרנתו בפסטיבל ברלין. בימים לאחר ההכרזה על מועמדות הסרט לאוסקר, כנופיות מתנחלים בגיבוי הצבא פשטו על בתים במסאפר יטא, מקום מגוריו של באסל. בשנה שעברה כנופיות הימין הקיצוני הגיעו גם לביתו של יובל. מסע ההסתה של הממשלה נגד היוצרים מכשיר את הקרקע לעוד פעולות אלימות מסוג זה. מיקי זוהר, שר הצנזורה בתרבות, דרש ממנהלי סינמטקים ומוסדות תרבות ציבוריים, כלומר מוסדות שתלויים בתקציב המדינה, שלא להקרין את התכנים ״שמשרתים את אויבי המדינה״. אבל כאמור, מדיניות הטיהור האתני במסאפר יטא ובגדה בכלל היא לא המדיניות רק של ממשלות נתניהו אלא של כל מפלגות הממסד. לכן לא מפתיע שחברי ה״אופוזיציה״ לנתניהו התבטאו גם הם נגד הסרט.

עלילת הסרט מסתיימת לפני ה־7 באוקטובר, אז הואצה המדיניות של הטיהור האתני הזוחל בגדה המערבית — וביתר שאת באיזורים חקלאיים דוגמת דרום הר חברון. מתנחלים, בגיבוי המדינה, הקימו שמונה מאחזים חקלאיים במסאפר יטא — כל האזורים האלו נחשבים ל"שטח אש". נוכחות המתנחלים והצבא נועדה לגרש את התושבים, שסובלים ברמה היומיומית מההתקפות שלהם. זה לא קורה רק במסאפר יטא. במסגרת הסלמת המלחמה הברוטלית בגדה המערבית על ידי הצבא והממשלה, גורשו יותר מ־40 אלף תושבות.ים פלסטינים ממחנות הפליטים.

באסל עדרא, בראיון ל״הארץ״ לפני מספר שבועות, אמר "לא אכפת לי מהמועמדות לאוסקר. גם אם נזכה, אני אחזור למציאות האכזרית שלי״. יש סיבה לכך שהמשטר הישראלי לא רוצה שהציבור הישראלי יצפה בסרט. באסל תיאר כיצד הסרט שהשתתף ביצירתו מכה הדים ומעורר סולידריות בכל העולם. הסרט זמין לצפייה בחינם ב״שיחה מקומית,״ והתשובה לניסיונות הצנזורה צריכה להיות ארגון הקרנות שלו, אבל גם התנגדות מצד מוסדות התרבות להשתקה הזו. ארגוני העובדות והעובדים במוסדות האלו צריכים לעמוד על כך. מכתב המחאה של 100 יוצרי הקולנוע, שם נכתב: "אם לא נעצור את זה עכשיו, אנחנו נהיה הבאים בתור", הוא צעד ראשון בדרך להתנגדות הנחוצה.

״המאבק צריך להימשך יחד, ישראלים ופלסטינים, כאנשים שמושפעים מהכיבוש ומהמדיניות הזו, אנחנו צריכים להמשיך יחד את ההפגנות האלה ואת המאבק הזה״. כך באסל אמר לנו בראיון בשנת 2021, כאשר הגענו יחד עם מאות א.נשים לביקור סולידריות עם משפחתו של הארון, שבוע לפני שהשתתף יחד עם יובל בכנס סוציאליזם של התנועה. כפי שיובל אמר בנאום הזכייה באוסקר: ״יש דרך אחרת: פתרון פוליטי ללא עליונות אתנית, עם זכויות לאומיות שוות לשני העמים״. בשביל הדרך הזאת צריך להיאבק — לסיום המלחמה, להפלת ממשלת הדמים, אבל גם לסיום הכיבוש והדיכוי הלאומי של הפלסטינים וכחלק מזה גם לבניית אלטרנטיבה סוציאליסטית לסדר האימפריאליסטי והקפיטליסטי באזור, כדי להבטיח זכויות שוות לקיום, להגדרה עצמית ולחיים בכבוד וברווחה.

בואו איתנו להפגנת יום הנשים הבינ״ל נגד המלחמה בסוף השבוע הזה כדי להשמיע קול גדול — יש דרך אחרת! והצטרפו אלינו כדי לבנות יחד מאבק נגד הגירוש וההשמדה כלפי ההמונים הפלסטינים במסאפר יטא, בגדה המערבית, נגד האלימות המשתוללת ומדיניות הכיבוש והעוני שפוגעת בכולנו.