לכן, המאבק צריך להיות לא רק נגד הפרטים של הרפורמה של הממשלה, אלא למען רפורמה של העובדים שתעביר את נטל המס חזרה אל בעלי־ההון. את הכספים שיתפנו צריך להשקיע בחינוך, בריאות, רווחה ובמפעלים בבעלות ציבורית ובניהול העובדים, שישרתו את צורכי התושבים ויספקו מקומות עבודה.

רק מאבק כזה יכול לאחד את כל העובדים ללא יוצא מן הכלל.

רק מאבק כזה, שמאורגן מתוך שורות העובדים וועדיהם, שיפעיל את כל העובדים בשביתה כללית, הפגנות במקומות עבודה וברחוב ופעולות הסברה בשכונות ובמרכזי הקניות, יכול למצות את הכוח האמיתי של העובדים.

די לנו ממאבקים שמצליחים לכל היותר לצמצם את הסכומים שהממשלה שודדת מאיתנו.

נמאס לנו לחזור לעבודה ולגלות שוב שההסכם שנחתם לא השיג שום דבר.

כדי למנוע פשרות בלתי רצויות, העובדים חייבים לשלוט על המשא ומתן, ולא לתת לנציגיהם צ׳ק פתוח לחתום בשמם עם הממשלה. לכן, אסור להפסיק את השביתה עד שיושג הסכם שיאושר על ידי כינוס של כל ועדי העובדים.

הגיע הזמן לעצור את השחיקה בזכויות העובדים, ולהיאבק למען שיפור תנאי עבודתנו ולהשגת זכויותינו המלאות.

אנו דורשים:

• מס על הרווחים של הבנקים, הקונצרנים והמיליונרים, ולא על החסכונות של העובדים. להחזיר את המס המקביל, את מס המעסיקים ואת ההשתתפות של המעסיקים בדמי הביטוח הלאומי. סוף לסובסידיות לחברות הגדולות
• להלאים כל חברה שמפטרת עובדים בגלל המסים הנוספים
• ביטול מס ההכנסה עד למשכורת של 5,000 ש״ח
• שליטה דמוקרטית על המאבק, שיימשך עד הניצחון. בלי דילים מאחורי הגב של העובדים!
• בניית מפלגת עובדים המונית וסוציאליסטית; סוף לשלטון בעלי־ההון; ממשלה של העובדים
• הלאמת הבנקים והקונצרנים תחת פיקוח ושליטה דמוקרטיים של העובדים, ושימוש בהון ובמשאבים שלהם כדי לפתח את החברה ולספק את הצרכים של האנשים העובדים, ולא כדי להעשיר קומץ של מיליונרים.