כמו במאבק של עובדי "ידיעות אחרונות" גם במאבק הזה הייתה לעובדים עוד אויבת מלבד ההנהלה והממשלה והיא העיתונות.

מאבק עובדי הנמלים החל אחרי שהממשלה החליטה לבנות נמל חדש צמוד לנמל אשדוד, ולתת אותו לזכיין פרטי לתקופה מוגבלת (שוודאי הייתה מוארכת) תמורת בניית המבנים של הנמל (החלק הזול ביותר בבניית נמל). לכאורה ניסתה הממשלה לספק תחרות ממריצה לעובדי נמל אשדוד, למעשה הייתה כוונתה להרוס את העבודה המאורגנת. הנמל החדש שעתיד להיקרא "נמל היובל" הולך להיות נמל עמוק מזה שלידו ולמעשה הכי עמוק בארץ. ספינות עמוקות יותר לא יוכלו להתלבט בין הנמלים ויהיו חייבות ללכת לנמל החדש. יתרה מזאת, אחד מהיעדים המוצהרים של הממשלה בהפרטת הנמל הייתה יצירת נמל חדש ללא ועד עובדים. העובדים התרעמו כמובן גם על עצם העובדה כי לזכיין הפרטי לפי התוכנית תינתן למעשה מתנה מידי משלם המסים בגובה של מיליארדי שקלים (עלות הקמת הנמל לממשלה).

עובדי הנמלים הבינו כי ההפרטה הזאת — אסור שתעבור. הם הבינו גם כי אם ישברו אותם, את אחד הוועדים החזקים בארץ, המעבידים יקבלו ביטחון מופרז ויאמינו כי לכוחם אין גבולות. היה זה מאבק שחייב להסתיים בניצחון.

הכותרות זעקו בתקופת המאבק על "טרור בנמלים" בשעה שמאמרי מערכת, במיוחד בחלקים הכלכליים, הסבירו כמה טובה תהיה ההפרטה לנמלי ישראל ועד כמה מעכבים העובדים את הכלכלה. הקפיטליסטים איימו בתביעות אישיות נגד ראשי הועד, ובכל זאת, ניצחון.

פעילי תנועת מאבק סוציאליסטי הגיעו לנמל אשדוד במהלך השביתה כדי להיפגש עם העובדים ולהביע תמיכה. לאחר השביתה, קיימתי ראיון עם שלמה שמעוני, יו״ר ועד העובדים של מחלקת הציוד בנמל, שהיה ממנהיגי המאבק:

— שלמה, איך בעצם ניצחתם?

"קודם כל היינו משוכנעים בעצמנו. כשאתה משוכנע בעצמך ואתה משוכנע שאתה לא הולך לוותר, אתה מנצח. נלחמנו מלחמה קשה ומתוכננת יפה. בלי שביתות גדולות כלליות, אבל בלמרר את החיים" (עובדי הנמל לקו ב"חוסר מוטיבציה" פתאומי והורידו פלאים את הספק העבודה אחרי שביתה גדולה אחת).

— איך הגיבו בעלי־ההון למאבק שלכם?

"הם תבעו אותנו אישית על נזקים מהשביתה, אך פחדו ללכת עם זה עד הסוף. אני קיבלתי כמה תביעות, אך בסופו של דבר הם הבינו שגם להם יהיה מה להפסיד".

— יש מסקנות מיוחדות?

"אסור לוותר וצריך להפסיק את ההפרטה. בסופו של דבר זה לא תורם דבר לעובדים או למדינה אלא רק למיליונרים. שום מפעל שהופרט לא הוכיח ירידת מחירים. צריך להחליט שהולכים על כל הקופה. אם הולכים על כאילו, אז בסופו של דבר אתה נכנע. אם אתה הולך רציני ההנהלה תדע להריח שאתה הולך עד הסוף ותתנהג אחרת".

— עוד מסקנות שאפשר לחלוק עם עובדים אחרים?

"לא לפחד מוועדים שמוכרים את העובדים ולהעיף כאלה ועדים!"

שמעוני מסיים את השיחה בכך שאחת הבעיות של העובדים היום היא המנהיגות המבוגרת מדי והעייפה בחלק מהוועדים, שמוכנה למכור את עובדיה להפרטה או לחברות כוח אדם. שמעוני בחיים לא יסכים להכניס חברות כוח אדם לנמלים ובצדק. "תסתכל על כפיר מבזק ואוברקוביץ' מחברת חשמל. צריך לרענן את השורות לפעמים שיהיה דם צעיר בהנהגה", הוא מסכם את הריאיון ומודה לתנועת מאבק סוציאליסטי על המאמצים לפרסם את המאבק ברחבי העולם ועל מברקי התמיכה המעודדים מאיגודים מקצועיים שהשגנו ושתרמו להעלאת המורל של העובדים.