אבל הכישלון הוא לא של מנהיג כזה או אחר. הבעיה היא בשיטה שהם מייצגים ומשרתים, השיטה הקפיטליסטית, שלא מסוגלת לספק את הצרכים הכלכליים הבסיסיים ביותר של מעמד העובדים הפלסטינאי ומעמד העובדים הישראלי, ויוצרת מציאות של עוני ואבטלה שבה פורחים רעיונות כדוגמת הטרנספר וארגונים לאומניים וגזעניים.

לא הובטחה מדינה לעם הפלסטיני שבה יוכל לנהל את חייו בצורה חופשית ודמוקרטית — נציגי הקפיטליזם העולמי ובראשן ארה״ב אינם יודעים, אינם יכולים ואינם רוצים לעשות זאת. כמו בשאר הקולוניות לשעבר וביניהן המדינות הערביות ניסה המערב לייצב בשטחים משטר שישמר את הדברים בשליטתו. דמוקרטיה אמיתית בשטחים משמעה סכנה למשטרים הערביים המושחתים, משתפי הפעולה עם האימפריאליזם האמריקאי והאירופאי. דמוקרטיה אמיתית, משמעה מהפכה בסדר החברתי אותו שואף המעמד השליט במדינות המערב לשמר. דמוקרטיה כזו אם הייתה קמה בשטחים הייתה מתפשטת כמו אש בשדה קוצים למדינות ערב, שגם שם ההמונים מדוכאים ע״י משטריהם בשירות ארה״ב ואירופה.

הסכם אוסלו, כהסכם בין המעמד השליט הישראלי והבורגנות הפלסטינית החדשה שהתגבשה סביב ערפאת, נועד בסך הכל להבטיח את המשך הניצול הכלכלי של העובדים וההמונים הפלסטינים על ידי בעלי ההון משני הצדדים, גם בלי כיבוש ישיר של כל השטח, ועם דומיננטיות של הקפיטליזם הישראלי החזק יותר.

הסתירות המחריפות בין העוני המזעזע במחנות הפליטים והמרצדסים של ערפאת וחבריו, ובין הרטוריקה של השלום והמשך הסגרים, המחסומים, ההפקעות והרחבת ההתנחלויות, התפרצו לבסוף באינתיפאדה השנייה, שהתחילה כמרד של ההמונים הפלסטינים נגד המשך הכיבוש, אבל גם נגד הרשות המושחתת. הדיכוי האכזרי שהפעילה ממשלת ברק (והמשיכה ממשלת שרון־פרס) לא היה שינוי במדיניות אלא המסקנה הטבעית של אותה תפיסה: אם אי־אפשר להשתיק את ההמונים הפלסטיניים דרך רשות מנצלת, מדכאת ומושחתת על 13 מנגנוני הביטחון שלה, אין ברירה אלא לחזור לכוח הצבאי הישן והטוב.

אנחנו יודעים שמלחמה לא פותרת דבר ורק מכפילה את הבעיות, אבל חייבים להבין: משא ומתן בין הנציגים של בעלי ההון בישראל, בשטחים ובארה״ב לא יביא פתרון אמיתי ויציב לסכסוך, כי הסכמים כאלה מיועדים רק להסדיר את המשך הניצול של העובדים באזור. גם "החוק הבינלאומי" והאו״ם כפופים לאותן מעצמות קפיטליסטיות.

נסיגה מיידית מהשטחים הכרחית, אבל כדי להשיג אותה חייבים לשכנע את מעמד העובדים הישראלי שהאויב איננו ההמונים הפלסטינים, שסובלים מבעיות דומות, אלא 15 המשפחות שממשיכות להתעשר על חשבון העובדים ולהשתמש בהם ובבניהם כבשר תותחים.

התנאי המוקדם לשלום יציב באזור הוא הפלת המשטרים הקפיטליסטיים בישראל וברשות, משימה שרק מעמד העובדים בשני הצדדים יכול (וחייב) להשיג.

רק הידברות בין הנהגות נבחרות של העובדים בכל הרמות, מהמדינה ועד השכונה, יכולה ליצור שלום אמיתי בין הסובלים העיקריים מהמלחמה, מהפיגועים, מהסגרים ומהמיתון, שלום של העובדים, על ידי העובדים ולמען העובדים.

מאבק סוציאליסטי קוראת ל:

• מאבק עממי לעצירת המלחמה המתגלגלת — לא נשמש כבשר תותחים!
• סוף לכיבוש ולדיכוי של ההמונים הפלסטיניים — להוציא את צה״ל מהשטחים!
• שלום שיושג על ידי העובדים ולמענם. מאבק מקביל משני צדי הקו הירוק להשלכת השיטה שיוצרת את העוני ולהפלת המשטרים המושחתים של האזור כולו
• בעד פלסטין סוציאליסטית ועצמאית לצד ישראל סוציאליסטית, כשלב בדרך להקמת פדרציה סוציאליסטית של המזרח התיכון

הצטרפו אלינו!