לאט לאט קיצצו והפריטו פה כל חלקה טובה. בעלי ההון והפוליטיקאים שמשרתים אותם עשו את זה לאט לאט כדי שלא נשים לב. כדי שנשתוק. היום כבר כולנו מרגישים את הגרזן של הפיטורים יום־יום. כולנו מפחדים להגיע ללישכה (אם אנחנו עוד לא שם). היום צריך לעשות את מה שהיינו צריכים לעשות אז: להילחם. לא לוותר על הפרנסה שלנו.

עכשיו האוצר ממליץ לממשלה על פיטורים של 60,000 עובדים במגזר הציבורי וקיצוץ של 10% בשכר של מי שיישאר, עם או בלי הסכמת ועדי העובדים וההסתדרות. עוד מובטלים, עוד עומס על כל המערכות הציבוריות, פחות בריאות, רווחה וחינוך לכולנו ופחות מישרות שיש סיכוי שיתפנו אי פעם לדור הבא של העובדים. זה שבעלי ההון לא מוכנים לשלם מסים לא אומר שאנחנו צריכים לאבד את הפרנסה!

הממשלה כופה עלינו מאבק מאוחד, של כל העובדים במשק, נגד הפיטורים. מאבק עובדי הדואר נגד ההפרטה וה"ייעול" (פיטורים) צריך להיות חלק מהמאבק של כל העובדים. בשביל מאבק אמיתי צריך מנהיגות שמוכנה להילחם ולהקריב, שנבחרת באופן דמוקרטי, מדווחת כל הזמן לעובדים ומבקשת מהם אישור לכל מהלך.

אסור להתפשר במאבק כזה, כי הפשרה תהיה כניעה. במצב של אבטלה משתוללת כמו היום אסור להסכים לפיטורים של אף עובד. חייבים להשיג תמיכה במאבק מעובדים אחרים. הרבה עובדי ממשלה נאבקים היום בהפרטות ופיטורים. אם יהיה שיתוף פעולה, יהיה ניתן למנוע לחלוטין את הפיטורים בדואר.

העובדים הם כוח כשהם מאוחדים!

לא מזמן היו בחירות, ורק מפלגה אחת חסרה עדיין: מפלגת עובדים!

כל המפלגות קישקשו לנו במוח, אבל הציבור הצביע ברגליים: אחוזי ההצבעה היו הנמוכים ביותר אי פעם בישראל בהצבעה לכנסת. רובנו כבר מבינים שהממסד הפוליטי המושחת לא מייצג אותנו, בעלי ההון תורמים לפוליטיקאים ואלה נהיים העבדים שלהם. יכול להיות שכבר הבטיחו למישהו את הדואר.

צריך לפנות לציבור, לא דרך העיתונים של בעלי ההון אלא דרך פעילות הסברה עצמאית. עובדי הדואר יכולים להפיק פלאיירים (כמו זה) שיסבירו איזה אסון יקרה אם הדואר יופרט או אם תוכנית הפיטורים תצא לפועל. העיתונות שייכת לבעלי ההון, ולכן היא לא תחפש את הסיפור האמיתי. העובדים והמובטלים יאמינו לעובדי הדואר, כי כולנו היום באותה סירה!

הם מספרים לציבור על תוכניות ייעול ועל מיתון ומלחמה. הם שוכחים לומר שהפיטורים יטילו עוד עומס על המערכת, שהמיתון רק יחריף בעקבות הפיטורים ההמוניים, ושאנחנו גם ככה אלה שמשלמים את מחיר המלחמה.

אנחנו דורשים:

• מאבק של כל מעמד העובדים בישראל נגד הפיטורים, הקיצוצים, ההפרטות וחברות כוח־האדם. מאבק אחד, בלי להתפשר על מקום עבודה אחד!
• קיצור שבוע העבודה, בלי פגיעה בשכר, כדי לספק עבודה למובטלים.
• העלאת תביעות נוספות כמו שכר מינימום הוגן, העלאת קצבאות ביטוח לאומי ועוד.
• שביתת אזהרה של 48 שעות של כל המשק. שביתות נוספות עד הכניעה המוחלטת של הממשלה והמעסיקים הגדולים, שיכללו אסיפות הסברה והפגנות ענק.
• הנהגה דמוקרטית ולוחמנית לעובדים — הנהגה שלא תמכור אותנו שוב אחרי השביתה, ושתהיה מוכנה לקרב אמיתי.
• הקמת מפלגה של מעמד העובדים שתוביל את המאבקים החברתיים בישראל. יצירת אלטרנטיבה למפלגות של בעלי ההון.
• העברת כל הבנקים והחברות הגדולות לבעלות ציבורית בניהול דמוקרטי של העובדים.
• מאבק של מעמד העובדים נגד שלטון בעלי ההון. הגיע הזמן למדינה של עובדים ולא של עבדים!