העלאת שכר הלימוד תפגע ביכולת של סטודנטים ללמוד, וסטודנטים רבים (אלה שיצליחו למצוא עבודה) ייאלצו לעבוד קשה מאוד כדי לממן את שכר הלימוד הגבוה. רבים אחרים ייאלצו להפסיק את לימודיהם. העלאת שכר הלימוד תפגע ביכולת של סטודנטים ממעמד העובדים להגיע להשכלה גבוהה ותחריף את הפערים החברתיים. העלאת שכר הלימוד היא חלק מהמדיניות הכלכלית הקפיטליסטית של האוצר, מדיניות שתהפוך את המדינה למקום שבו מי שאין לו כסף לא יוכל לשרוד. מי שלא נולד לאבא עשיר או פוליטיקאי לא יוכל להרשות לעצמו ללמוד.

הסטודנטים אומרים לא להעלאת שכר הלימוד!

הסטודנטים הם לא הקופה הפרטית של האוצר. אין שום סיבה שנהיה הפראיירים התורנים של ביבי. ההתקפה על שכר הלימוד היא רק חלק ממתקפה כוללת של גזירות, פיטורים וקיצוצים שמשרד האוצר מנהל כבר שנים נגד הציבור. בזה אחר זה האוצר לוקח מעובדים, ממובטלים ומצעירים. הם קיצצו את מענק השחרור לחיילים, פיטרו אלפי מורות ואחיות, קיצצו בשכר של עשרות אלפים, לקחו פנסיות שעובדים חסכו שקל לשקל במשך שנים, פגעו בזכויות הנכים, בחינוך המיוחד ובקצבאות הילדים.

ובמי לא פגעו?

במשכורות השמנות וברכבים של עצמם. בהטבות שהם מחלקים חינם לבעלי הון ולמיליונרים. אותם בעלי הון היו אלו שהריצו את הפוליטיקאים לכנסת, אלו שמימנו להם את הקמפיין, ועכשיו, אחרי שהם נבחרו, זה התור של הפוליטיקאים מכל המפלגות לעבוד בשבילם. הסטודנטים הם לא סקטור. אנחנו חלק ממעמד העובדים. אנחנו חלק מאותו מעמד שנדפק כל פעם מחדש על ידי האוצר. אבל כאן זה נגמר.

זה הזמן לצאת למאבק! פנייה לטוב הלב של הפוליטיקאים או בעלי ההון שמושכים להם בחוטים לא תעבוד — הם רואים רק את האינטרסים הצרים של עצמם. אין לנו על מי לסמוך, רק על כוחנו שלנו!

עשינו את זה כבר פעם בעבר. בשביתת הסטודנטים של 1998. הוכחנו לכולם שאנחנו מסוגלים להתאחד, להשבית את הלימודים, לזכות בתמיכה ציבורית רחבה ולאיים על הממשלה של ביבי. היינו מסוגלים אז לעשות הרבה יותר אם המנהיגות של המאבק לא היתה עושה כמה טעויות מכריעות. שביתת הרעב היתה טעות, היא ריתקה למאהל חלק גדול מהמובילים של המאבק והחלישה אותם פיזית. המנהיגים של המאבק ב־1998 לא הצליחו לחבר באמת את מאבק הסטודנטים למאבקי העובדים ולמאבקים חברתיים שהתרחשו באותה תקופה.

עכשיו צריך מאבק רחב יותר

צריך לדאוג שהשליטה על המאבק תהיה בידיים שלנו, לא לתת למנהיגות המאבק להתקפל באמצע. אנחנו חייבים להיות חלק מהדיונים על המשך המאבק בכל קמפוס: לדרוש לקבל דיווח על בסיס יומי מהנציגים שלנו באגודת ובהתאחדות הסטודנטים ואת היכולת להחליף את הנציגים שלנו, גם באמצע המאבק, אם הם עושים טעויות או מוכרים את המאבק.

אנחנו קוראים ל:

• שיתוף פעולה בין הארגונים החברתיים, איגודי העובדים והתאחדות הסטודנטים, השותפים הטבעיים במאבק נגד התקפות האוצר.
• שיתוף פעולה בתוך הקמפוסים בין הסטודנטים, המרצים והעובדים במאבק מאוחד לביטול שכר הלימוד ושיפור השכר והתנאים של עובדי האוניברסיטאות.
• שביתה כללית לוחמנית ופעילה של 48 שעות, בהשתתפות כל העובדים מכל המגזרים, כדי להפיל את התוכנית הכלכלית של האוצר ואת כל הקיצוצים בתקציב 2004. שביתה שתנוהל דמוקרטית על ידי העובדים.
• הקמת מפלגת עובדים דמוקרטית והמונית, חמושה בתוכנית סוציאליסטית, שתאחד במאבק נגד שלטון ההון עובדים, מובטלים, סטודנטים וכל קבוצה מנוצלת אחרת ותילחם במפעלים, ברחוב ובקמפוסים, ולא רק לקראת בחירות.
• החלפת השיטה הכלכלית הקפיטליסטית שמנוהלת לטובת בעלי ההון והפוליטיקאים שבכיס שלהם, ולמען חברה סוציאליסטית המנוהלת על־ידי העובדים, הסטודנטים והנוער, למען הצרכים של כולנו ולא למען רווחיהן של 15 משפחות.