בעוד בתי החולים הפרטיים מציעים לעשירים טיפול רפואי איכותי במחירים מופקעים, בתי החולים הציבוריים, שנמצאים כבר שנים בחובות, וסובלים ממחסור כרוני במיטות, בכוח אדם ובציוד, עומדים בפני מתקפה חסרת רחמים מצד האוצר בתקציב 2005.

בנוסף להמשך הקפאת סל הבריאות, שפירושה בפועל שלילת האפשרות של אנשים לנצל את ההתקדמויות האחרונות בתחום הרפואה, בייחוד בפני כל מי שאינו מסוגל לעמוד במחירי הרפואה הפרטית (במילים אחרות, רוב האוכלוסייה, ובייחוד הקשישים והחולים הכרוניים), התקציב הקרוב יכלול, כנראה, גם סעיפים שנדחו מתקציב 2004.

למשל, סגירת בית החולים פלימן (בית־חולים שיקומי ציבורי לקשישים ולנפגעי תאונות) ומיזוגם של בתי החולים בני־ציון (רוטשילד) ורמב״ם בחיפה, תוך פיטוריהם של אלפי רופאים ואנשי הצוות הרפואי הציבורי, ופגיעה אנושה בבריאותו של ציבור העובדים. בית החולים "ביקור חולים" בירושלים, שטיפל בחלק גדול מנפגעי הפיגועים בעיר, שעמד בפני סגירה, עומד כעת כנראה בפני צמצום דרסטי של כוח האדם שלו ומכירתו לבעל הון פרטי, שיהפוך אותו למרכז לטיפול רפואי איכותי לעשירים בלבד.

שר האוצר, משרתם הנאמן של בעלי ההון, זורה מלח רב על הפצעים שגרם למערכת הבריאות הציבורית בתקציב 2004 — קיצוצים בקנה מידה של מאות מיליוני שקלים מתקציב הבריאות שלוו בפיטורים המוניים של עובדי מערכת הבריאות. אין לדעת כמה אנשים איבדו את חייהם כתוצאה מהיעדר טיפול רפואי הולם באשמת הקיצוצים שנעשו בבריאות בשנים האחרונות, וחייהם של כמה אנשים אחרים נהפכו לסיוט מסיבה זו.

הגישה הקפיטליסטית, שלדברי חסידיה העשירים אמורה ליצור משק "בריא" ו"יעיל", גבתה מאז שנות התשעים מחיר כבר מבריאות הציבור. בימים בהם קשישים נאלצים לבחור בין מזון לתרופות, חולי סרטן נאלצים להשקיע את רוב משכורותיהם בטיפול רפואי וחולים ממתינים זמן ארוך מתמיד לניתוחים — בימים אלה כבר ברור לכולנו שהקפיטליזם מזיק לבריאות לפחות כמו עישון או כולסטרול, אם לא יותר.