‫‫רמת הדיכוי העמוקה ביותר בחברה בה אנו‬ ‫חיים היא זו שפועלת על היחסים הבין-‬‫אישיים והאינטימיים בין אנשים ומנוונת אותם. בחברה זו מוגדרים היטב התפקידים‬ ‫החברתיים אותם צריכים למלא כל גבר‬ ‫ואישה, ובכלל זה גם קשריהם האינטימיים‬ ‫וצורתם. מהותו‬ ‫של דיכוי הנטייה המינית (בישראל כיום) היא לא באפלייה החוקית‬ ‫הקיימת, אלא עמוק ביחס החברתי‬ ‫שנוצר הכולל סטיגמטיות, נידוי, רדיפה‬ ‫והתעללות נפשית (מספר ההתאבדויות בקרב‬ צעירים על רקע מיני הוא הגבוה ביותר).‬ באווירה של רדיפת אימים נאלצים אנשים‬ ‫להסתיר או להדחיק את נטייתם.

‫‫הישגים ורפורמות שהושגו עד היום ‫התקבלו לאחר מאבק רציני ומילטנטי.‬ ‫הדוגמא ההיסטורית החלה בפאב גייז בניו-‬‫יורק בשם "סטונוול" ‬בלילה של‬ ‫ה־28 ביוני 1969 כשהמשטרה הגיעה‬ ‫כבכול ערב לעצור ולהוציא עצבים על אנשים‬ ‫במקום, היא זכתה להתנגדות הולמת בפעם‬ ‫הראשונה — מה שהפך לשבוע של הפגנות‬ ‫המוניות של אנשים מהאזור שהגיעו למחות‬ ‫נגד הדיכוי המשטרתי ולהבעיר את העיר. כך‬ ‫החלה מהפכת הגאווה עליה לא תשמעו בבית‬-‫הספר. מאותו‬ ‫יום מציינים בכול שנה את יום הגאווה ברחבי‬ ‫העולם ומצעדים, שלמרות שתאגידי ענק‬ ‫מנסים לעשות עליהם כסף, הם אמורים להיות‬ ‫אקט מחאתי ויש להיאבק שאכן יהיו כאלה.‬

‫השנה תכננו אירגונים שונים לקיים את מצעד‬ ‫הגאווה העולמי בירושלים. הצעד זכה‬ ‫לעליהום בישראל ובארה״ב מצד אותם גורמים‬ ‫פרימיטיביים המקדשים את ההתייחסות‬ ‫לנשים כחפצים ולגייז כחוטאים בני מוות.‬ ‫המצעד נדחה בשנה כביכול בשל ההתנתקות, וזו טעות המשחקת לידי הימין ‫כאילו מדובר באיזו חגיגה פרובוקטיבית. אנחנו‬ ‫קוראים לכולם לקחת חלק במצעדי הגאווה‬ ‫שיערכו בת״א ובירושלים השנה.‬

דיכוי ו‫אפליה

‫בישראל עד סוף שנות ה־1980 "משכב־זכר"‬ ‫היה נחשב לעבירה על פי חוק וכך גם במדינות‬ ‫"דמוקרטיות מערביות נאורות" נוספות, כגון‬ ‫ארה״ב. חוק "גיל ההסכמה" הושווה רק בשנת‬ 2000.‬ ‫אבל כפי שנאמר קודם, גם אם הממסד‬
‫כיום, בעקבות לחץ, מראה פנים "ליברליות" יותר,‬ ‫ועושה כסף מזמרים ושחקנים גאים, שורש‬ ‫הדיכוי לא נעקר. חייהם הפרטיים‬ ‫של מרבית האנשים מזכירים להם כי עבורם‬ ‫ה"טאבו" נותר בעינו — במשפחה, בלימודים,‬ ‫בעבודה ובשאר הסביבה הקרובה. "יציאה‬ ‫מהארון" עלולה להוביל לפגיעה אישית קשה,‬ ‫הכוללת אפלייה, פיטורים, אלימות, נידוי, ואף ‫סכנת חיים.‬

‫גם זוגות חד־מיניים שמנסים‬ ‫להקים משפחה בדרך הממסדית נתקלים בכול ‫מחסום אפשרי ונאלצים לעבור מסכת השפלות‬ ‫ותיסכולים. בכול אופן מנגנון בירוקרטי ענף‬ ‫יערים קשיים מול כל זוג שאינו הטרוסקסואלי,‬ ‫במקרים של פטירת בן־זוג, ביטוחים, והטבות‬ ‫מקובלות לבני זוג במקומות עבודה, ועל אחת‬ ‫כמה וכמה במקרה של הליך אימוץ ילדים.‬

‫מלחמה בהומופביה‬

‫ההומופוביה היא דוגמא טובה למחלה‬ ‫חברתית שנוצרת מתוך ה"קונצנזוס"‬ ‫הממסדי שמטפטף לכולנו מגיל אפס,‬ ‫שמגדיר מה "טוב" ומה "רע ונורא" ומשמר‬ ‫יחסים חברתיים קיימים. כשהמאבקים של‬ ‫כולנו נגד הדיכוי בחברה מפוצלים, אנחנו‬ ‫יותר חלשים מול הגזרות המונחתות עלינו.‬

המאבק בדיכוי על רקע נטייה מינית‬ ‫צריך להיות חלק אינטגרלי מהמאבק החברתי הכולל נגד‬ ‫מערכת הדיכוי הקפיטליסטית ולמען בנייה של‬ ‫חברה סוציאליסטית, שבה "ההתפתחות החופשית של‬ ‫הפרט תהווה תנאי להתפתחות החופשית של‬ ‫הכלל".‬

‫"לכם, אחיותינו ואחינו הגאים, אנו אומרים‬ ‫היום שאתם מדוכאים... נראה לכם איך‬ ‫אנחנו יכולים להשתמש בזעם הצודק שלנו‬ ‫כדי לעקור את המערכת הדכאנית הקיימת‬ ‫יחד עם האידיאולוגיה הרקובה והמתפוררת‬ ‫שלה, ואיך אנחנו, יחד עם קבוצות מדוכאות‬ ‫אחרות, יכולים להתחיל בבניית הסדר‬ ‫החדש... אנחנו לא מתכוונים לבקש דבר.‬ ‫אנחנו מתכוונים לעמוד איתן ולהבטיח את‬ ‫זכויותינו הבסיסיות. אם זה כרוך באלימות,‬ ‫לא אנחנו ניזום זאת, אלא אלה המנסים‬ ‫לעמוד בדרכינו לחופש" (מתוך מאניפסט‬ ‫החזית לשחרור הגייז בבריטניה, 1971).