ההנהלה אינה מאפשרת לשנים עשר המחסנאים להצטרף לוועד במקום עבודתם. מאחר והם לא מאוגדים, המחסנאים חשופים לניצול משפיל ונבזי מצד ההנהלה, שמנצלת את העובדה שרוב המחסנאים הם מבוגרים, בעלי משפחות, ופוחדים מאוד לאבד את פרנסתם.

המנהל באתר מתעמר בקבוצת העובדים ומאלץ אותם לבצע עבודות ניקיון, גינון, סבלות ועבודות רבות שאינן נגזרות מתפקידם המוצהר. העובדים טוענים כי הם עובדים באווירת פחד מתמיד, ותחת אלימות מילולית מצד ההנהלה באתר. העובדים אף נאלצים לבצע פקודות ופעולות שהינן בניגוד לנהלים ולתקנים. עובדים רבים בקרב המחסנאים פוחדים לנצל את ימי החופשה שלהם או לדרוש ימי מחלה ומגיעים חולים לעבודה. שכרם של העובדים נמוך מאוד, גם לאחר מעל 15 שנות ותק!

לאחר שנודע לנו על סיפורם של עובדי "אסם", הפצנו אותו להסתדרות, לכלי תקשורת ולפעילים חברתיים נוספים, כדי להפעיל לחץ על ההנהלה. לאחר פרסום הסיפור, הוחתמו העובדים על מסמך שנכתב בידי ההנהלה המכחיש את העובדות. אתר החדשות "סקופ" (scoop.co.il) אוים בתביעת דיבה לאחר פירסום הידיעה.

הידיעה זכתה לתגובות הזדהות רבות. זו אחת מהן, שהתפרסמה באתר "סקופ": "אני מזדהה איתכם לוחמי חירות שלי... אני, עובד אוסם לשעבר, מזדהה עם העובדים. יש דברים בגו. את האמת קשה לשמוע, את הכאב קשה להסתיר, את הסבל אפשר להפסיק."

התארגנותם של המחסנאים בסיוע שאר העובדים בחברת אסם, ובעיקר אלו מהם המאוגדים בחוזה קיבוצי, תיתן מענה לאיומי הנהלה ותשפר את תנאי העסקתם של העובדים. כדי שהתארגנות כזאת תוכל לקום, היא זקוקה לגב של עובדים ממקומות עבודה נוספים, ולתמיכתם של הנוער והסטודנטים.

מקרה זה מראה את המחסור בחיבור בין יוזמות שונות של התארגנויות עובדים. כל עוד הביורוקרטיה של ההסתדרות מפקירה את הנושא הזה, עובדים מאורגנים ובלתי מאורגנים צריכים ליצור רשת של סולידאריות שתוכל לעמוד אל מול כוחן של ההנהלות.

כל מי שמעוניין לתמוך בעובדים המנוצלים מוזמן ליצור איתנו קשר.