רעיון ההתאגדות צמח מההבנה שהבעיה היא בענף כולו (אי אפשר לחפש מקום חלופי) ושתביעות משפטיות אינן אפקטיביות. תביעה תאלץ את העובד להתפשר על סכומים גדולים, לשלם לעו״ד ולעבור טירטורים והמתנה ארוכה. היא אמנם מסוגלת להשיג פיצוי מסויים, אבל ככלל היא אינה מחוללת שינוי מהותי בתנאי העבודה. בפועל, עקב החשש מפני פיטורים, מוגשות מרבית התביעות רק לאחר תום ההעסקה. התאגדות מאפשרת לכפות על המעביד לשפר משמעותית את תנאי העבודה, ולהשיג חוזה קיבוצי שיחזק את הביטחון התעסוקתי.

בתנאי העבודה הקיימים כיום בענף האבטחה, ההתאגדות יכולה להביא להישגים מסויימים כבר בשלבים הראשונים — במיוחד כשמדובר בדרישה לקיום זכויות חוקיות מינימליות. לאחר הקמת הוועד בפקולטה לחקלאות החל מו״מ עם ההנהלה שהניב הישגים מרשימים: דמי ההבראה והפרשות ההנהלה לפנסיה, שלא שולמו, למרות שכל מאבטח זכאי להם, הוחזרו רטרואקטיבית ומשולמים מעתה כסדרם! התשלום האווילי על קפה ועוגה בהפסקה בוטל וההנהלה החלה לשלם שעות נוספות כחוק. בבי״ח קפלן ההתארגנות השיגה הישגים חשובים בסעיפי חופשות, דמי־הבראה והפנסיה. יחס ההנהלה השתפר וקנסות לא חוקיים שנגבו מהמאבטחים הוחזרו להם. באוניברסיטה העברית מתקיים מו״מ רציני בין ההנהלה והוועד, שבמסגרתו בוטלו והוחזרו רטרואקטיבית תשלומים שנגבו מהמאבטחים ללא הסכמתם. במידה ושאר דרישות המאבטחים במקומות השונים לא ייענו, הם יאלצו לצאת לשביתה.

בעד מי פועלת הנהגת ההסתדרות?
דווקא ההסתדרות הכללית, שאמורה לאגד את המאבטחים ולהיאבק איתם נגד סוכנויות כוח־אדם, ניסתה לפגוע במאבק המאבטחים. כאשר באו מאבטחי הפקולטה לחקלאות בדרישה להקים ועד, לאחר שהשיגו את מספר החתימות הנדרש על־פי חוק, נאמר להם במרחב רחובות של ההסתדרות כי אין לזה סיכוי. פקידי ההסתדרות טענו שהם צריכים להשיג לפחות שליש מהחתימות של כלל עובדי חברת מיקוד. יו״ר המרחב, אמיר ירון, לא היה מוכן לדון עם ועד העובדים ו"פיצץ" באופן מכוון פגישה עם חברת מיקוד, שבה דנו על ההכרה בוועד ובהיענות לדרישותיו. האחראית על האבטחה במרחב ההסתדרות בירושלים — בעלת קשרים אישיים עם אחת מחברות השמירה — טענה בפני מאבטח שבא להתלונן, כי לא מגיע לו תשלום של 150% על שעת עבודה בחג. על־פי ההסכם הקיבוצי שחתמה ההסתדרות הכללית, מגיע לו ועוד איך.

מי זוכר כבר את הבטחותיו הריקות של עיני, מלפני שנה, לשביתה כללית למען עובדי הקבלן? התפקיד הכפול שמשחקת הנהגת ההסתדרות איננו מקרי. בשנת 1972 חתמה ההסתדרות עם חברות השמירה הגדולות במשק על הסכם קיבוצי עבור כלל עובדי השמירה במשק. ההסכם מקנה אומנם זכויות נוספות מעבר לחוקי המגן הבסיסיים כגון: פנסיה, תוספת ותק, אש״ל ועוד. האבסורד הוא שההסתדרות לא עושה דבר כדי לאכוף את ההסכם הקיים, וגרוע מכך, מקבעת בפועל את האפלייה בתנאי ההעסקה. הסכם שחתמה ההסתדרות הכללית בשנת 2004 עם ההסתדרות הלאומית ונציגי חברות כ״א, למעשה מאשרר אפלייה זו עבור כלל עובדי הכ״א בארץ. בגין סיכומים מפוקפקים אלה, נגבה ממרבית עובדי כ״א במשק "מס אירגון" חודשי בגובה עד כ־1% מהשכר. התשלום אינו מקנה את הזכויות של חבר הסתדרות מן השורה ובראשן הזכות לבחור ולהיבחר למוסדותיה. כך נוצר שיתוף פעולה בין סוכנויות כוח־אדם, המעבידים וההסתדרות: הראשונות מקבלות עובדים ללא זכויות והאחרונה מקבלת "מס ארגון" מבלי לארגן אף עובד ותוך שיתוף־פעולה עם הפגיעה בעבודה המאורגנת בישראל.

יחד יש לנו כוח!
חשוב לזכור כי ההסתדרות היא אירגון העובדים הגדול והחזק ביותר בישראל. אין גוף אחר המסוגל פוטנציאלית לשפר את מצב כלל השכירים במשק בצורה משמעותית כמוה. סוכנויות כ״א וקבלן פוגעות באופן ממשי גם בעובדים המאוגדים. חברות הקבלן וכ״א נועדו לרסק את העבודה המאורגנת, להוריד רמת שכר וגם לשבור שביתות. את זה הבינו לאחרונה עובדי חברת החשמל שהכריזו על סכסוך עבודה נגד הכוונה להעביד עובדי קבלן, ודרשו את קליטתם כעובדים קבועים.

קיים צורך חריף בהעצמת מאבקי ההתאגדות של העובדים הבלתי־מאוגדים (ובהם גם עובדי קבלן וכ״א). חשוב שהתארגנויות אלה יחברו למאבק משותף עם העובדים הקבועים למען החלפתה של ההנהגה הבוגדנית של ההסתדרות הכללית ולמען הסתדרות דמוקרטית ולוחמנית, שתיאבק לחיסול חברות הקבלן וכ״א, להתאגדות עובדים, לשיפור תנאי התעסוקה ולביטול ההפרטות והקיצוצים בשירות הציבורי.

זכות ההתארגנות היא זכותו של כל עובד. התארגנות היא הכלי היעיל ביותר לאכיפת הזכויות הקיימות כיום ולשיפור תנאי העבודה ואף מעבר לכך כפי שהוכח ע״י המאבטחים בפקולטה ובקפלן וע״י המלצריות ב-"קופי טו גו". התארגנות עובדים עצמאית במקום העבודה היא משימה אפשרית בהחלט. יש להיעזר בניסיון שנצבר במאבקים השונים כדי להצעיד את ההתארגנויות החדשות לניצחון.